מחזות זמר בתאטרוןסיקור הופעות
כולל וידאו

האופרה אמהות – הצד הנשי של ספר בראשית

סיפורן של נשות ספר בראשית מונגש בזוית אחרת בידי דוד זבה באופרה המקורית – אמהות, קול הסופרן. צפינו.

לוקח אתנחתא ממועדוני הרוק כדי להגיע למשכן אמנויות הבמה לחוות את הצגת הבכורה לאופרה הישראלית – אמהות, חוויה.

לפני שש שנים כתב הקומפוזיטור והמנצח הישראלי דוד זבה את האופרה "אמהות" העוסקת בדמויותיהן של האמהות המופיעות בספר בראשית בתנ"ך. האופרה המורכבת מתריסר מערכות מביאה ומציגה זווית אחרת לחלקן של הדמויות הללו, דמויות שלמעשה היו משניות לחלוטין בסיפור המקראי, בגדול תפקידן הסתכם בהריון ולידת גיבורי העלילה הבאים, לא מעבר לכך.

כך מספר היוצר דוד זבה על היצירה האופראית – "אלוהינו, אבותינו ואמותינו בספר בראשית נהגו להפלות ולהעדיף. את הבל על פני קין, את שרה על פני הגר, את יצחק על פני ישמעאל, את יעקב על פני עשו, את רחל על פני לאה. ביצירה הזו ניסיתי לתת במה לכמה קולות מושתקים, מופלים, שנואים, בעיקר לאימהות של ספר בראשית, בכמה רגעי שיא בסיפורי המקרא".

האופרה עלתה לראשונה בשנת 2015 כאופרת פרינג'. במסגרת מיתר אופרה סטודיו ובהפקה של מרכז תרבות מנדל ביפו. אז נטלו חלק בהצגה ארבע זמרות ופסנתר. כעת עוברת האופרה אל מרכז הבמה בהיכל האופרה הישראלית. שיתוף פעולה של תאטרון גשר והאופרה עצמה.

במופע החדש נוטלות חלק ארבע זמרות אופרה – יעל לויטה בתפקיד אלוהים, שי בלוך בתפקיד שרה, שקד סטרול בתפקיד לאה ובתפקיד הגר,  דניאלה סקורקה בתפקידי האמהות רבקה ורחל, וארבע שחקניות תיאטרון גשר – נטשה מנור בתפקידי אשת לוט, ובתפקיד אשת נוח, רוני עינב בתפקיד בתו של לוט ובתפקיד בלהה, לנה פרייפלד בתפקיד בתו השניה של לוט ובתפקיד אשת פוטיפר, ליליאן שלי רות בתפקיד זילפה. את הזמרות מלווה התזמורת הסימפונית של ראשון לציון.

אמש התקיימה הצגת הפרמיירה של האופרה במשכן לאמנויות הבמה בבית האופרה הישראלית. אל מול אולם מלא הגישו שמונה הזמרות והתזמורת הסמפונית הישראלית ראשל"צ מופע בן שעה ורבע במדויק.

אמהות, אופרה ישראלית מקורית. צילום יובל אראל
אמהות, אופרה ישראלית מקורית. צילום יובל אראל

על במה המעוטרת בתפאורה המדמיינת חלל מימי עמישראל בארצו לפני אלפי שנים באופן סמלי, מינימליסטי. כאשר התזמורת נראית לא נראית אך נשמעת מבעד לפרגוד חצי שקוף כחלק מהתפאורה ומובילה באופן מדוייק את העלילה על כל רגעיה, הטובים, הקשים, החרדתיים והמאוד אנושיים, נצבה יעל לויטה כאלוהים חיים, מסתבר שלפי היוצר זבה, אלוהים היא אישה, עניין טבעי, גם האופי שלה היה מרתק דיו, כך אלוהים לקהל הצופים – "אהבתי לשנוא ואהבתי לאהוב…נהניתי להפלות, לבחור, להעדיף.. התלהבתי, רצחתי אלפים רק בגלל שנעלבתי"

אמהות, אופרה ישראלית מקורית. צילום יובל אראל
אמהות, אופרה ישראלית מקורית. צילום יובל אראל
אמהות, אופרה ישראלית מקורית. צילום יובל אראל
אמהות, אופרה ישראלית מקורית. צילום יובל אראל
אמהות, אופרה ישראלית מקורית. צילום יובל אראל
אמהות, אופרה ישראלית מקורית. צילום יובל אראל
אמהות, אופרה ישראלית מקורית. צילום יובל אראל
אמהות, אופרה ישראלית מקורית. צילום יובל אראל

אכן אלוהים מוצגת באופרה החדשה בצלמה, בת או בן אנוש עם כל חסרונותיו, כבר נאמר אי שם "בצלמו" אז הנה קיבלנו את זה ישר לפרצוף.

בתכלס, אלוהימה מובילה את העלילה המתפרסת על פני תריסר מערכות, בכל אחת מהמערכות המתארות סיטואציות מספר בראשית, משולבים בשירה של הפסוקים עצמם והמשכם בפרשנות מהזוית של זבה המבקשת להביא את קולן של האמהות ונקודת מבטן, לעתים זה צובט בתודעה, רגעים מעלה חיוך מבוכה ובכלל מחדד את התובנה שאת ספר בראשית כתב סופר שלא כל כך מפרגן למין הנשי, תכלס. היוצר דוד זבה לוקח את האופרה למעין מניפסט העצמה נשית מוכיחה!!!

יצרים, תשוקה, חושניות, פריצות ולהט מתערבבים בעלילות המיניאטורות של גיבורות אומתנו ועמנו, האמהות.

לאדם החילוני שהקשרו לספר בראשית מסתכם בלימודים בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי זו הזדמנות לקבל זווית ראייה נוספת למיתולוגיה של עמישראל.

המלצה אישית – פנו לעצמכם.ן את הזמן וחפשו את התאריך הפנוי להצגת האופרה הזו, לא תצטערו.

המופעים הקרובים – יום שישי בצהריים ומוצאי שבת, כרטיסים כאן.

אמהות, אופרה ישראלית מקורית. צילום יובל אראל
אמהות, אופרה ישראלית מקורית. צילום יובל אראל
אמהות, אופרה ישראלית מקורית. צילום יובל אראל
אמהות, אופרה ישראלית מקורית. צילום יובל אראל
אמהות, אופרה ישראלית מקורית. צילום יובל אראל
אמהות, אופרה ישראלית מקורית. צילום יובל אראל

כמה קרדיטים להפקה המצויינת – כמובן המנצח והיוצר דוד זבה, הבמאית שירית לי וייס, מעצב התפאורה מיכאל קרמנקו, מעצבת התלבושות מאיה מידר מורן ומעצב התאורה נדב ברנע. תודה לאופרה הישראלית ותאטרון גשר.

אקט הסיום של המופע

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: