הילד בן 70 – הופעת יום ההולדת של אלון אולארצ'יק
אמנם קצת באיחור, אבל במוצ"ש האחרון ציין אלון אולארצ'יק את יום הולדתו ה-70 במופע בארבי מרגש עם חברים ותיקים ואורחים מוזיקליים רבים.
זה בטח היה בתקופת הטרום קורונה שהבארבי התל אביבי היה מלא ככה עד אפס מקום בכל 952 המקומות האפשריים אבל זה לא מפתיע כאשר אחד הזמרים האהובים בישראל חוגג יום הולדת 70, למעשה ביוני הקרוב אלון כבר יהיה בן 71, אבל ככה זה עם הקורונה משבשת התוכניות וההופעה שכבר תוכננה לפני כשנה יצאה לפועל רק עכשיו, במקומה זכינו לאלבום הופעה ללא קהל שנקרא "הלהקה ואני לייב" שמסכם חמישה עשורים של יצירה מוזיקלית, מתוכו הגירסא הנפלאה לשיר הפסטיגל "גלים גלים" שגם פתחה את ההופעה בבארבי:
גלים גלים – אלון אולארצ'יק והלהקה גירסת הבידוד, יוני 2020
לכל אחד יש זיכרון משיר כזה או אחר של אולארצ'יק, שלי זה רגע ברור ב-1984, הייתי אז בן 8, נוסעים לסבתא בפורד קורטינה, הרדיו משדר את מופע האיחוד הראשון של להקת כוורת ובין סיפור לשיר שובץ גם השיר המדבק "מאיר ואלון" שכתב אלון אולארצ'יק לכבוד חזרתו שלו ושל מאיר (פוגי) פיינגשטיין לארץ לאחר שהות של מספר שנים בארה"ב, את ההופעה הזאת הקלטנו על 2 קלטות שנשחקו עם השנים משימוש עד שכל מילה, פיזמון או מערכון נחקק בזכרוני לנצח וגרמו לי להתמכר לכל מה שכוורת או חבריה כתבו מאז.
שנה אחר כך כבר יצא אלבום הבכורה של אולארצ'יק עם הלהיטים הנצחיים "היא הולכת בדרכים" ו-"בא לשכונה בחור חדש", עוד שנה עברה ועוד אלבום הבליח לעולם "שעשועי כאילו" שגם הוא סיפק לרדיו להיטי אייטיז המשלבים בין מזרח למערב כמו "שני חלקים מתוך השלם" ו-"בחור אנלוגי בעולם דיגיטלי" והשיר הרומנטי הייחודי "כל הליל אני בגנך". מאז הספיק אולארצ'יק להוציא עוד 13 אלבומי אולפן, אוספים והופעות מוקלטות שהאחרון בהם כאמור יצא ממש בשנה האחרונה לכבוד חגיגות ה-70.
מוצ"ש בבארבי, הופעה שכבר מזמן עברה למצב סולד-אאוט באתר, אבל בניגוד לשנה האחרונה שההופעות התבטלו או התקיימו בצימצום משתתפים הפעם האולם נפתח במלואו, כיסאות הישיבה וריווחי התו הירוק התבטלו להם והקהל מילא את הבארבי מהקומה השניה ועד הבר השני, אבל הפעם משהו אחד שונה, זה לא הקהל הטיפוסי של הבארבי שבדרך כלל עד עשר דקות לפני המופע מבלה את זמנו בשאכטה אחרונה בכניסה לאולם, הפעם זה הקהל שהגיע מכל הארץ וברובו כבר מתבסס בעשור הרביעי ואף יותר אלו שגדלו באייטיז ועברו עם אלון את כל העשורים של חייהם, זה הקהל שבשעה תשע וקצת כבר מילא את האולם וחיכה בקוצר רוח להופעה המיוחלת, חוק "עשר בול מתחילים" הידוע מיושם גם הערב ואנו פותחים את ההופעה בפול אנרגיה עם "גלים גלים" וישר אחריו "שני חלקים מתוך השלם". פתיחה קצבית שאחריה רגיעה קטנה עם הלהיט הרומנטי ואחד המוכרים ביותר של אולארצ'יק "בואי נתחבק".
כמו שאמרנו אורחים יש בשפע וגם שירים לא חסר בהופעה שנמשכה קצת יותר משעתיים, האורח הראשון הוא דודו טסה ואנו עוברים לשיר פחות מוכר "שעשועי כאילו" שאמנם היה גם שמו אלבומו השני של אולארצ'יק אך לא ממש התפרסם מעבר, בחירה קצת תמוהה, אבל מילא, לפחות יש לנו אחר כך את "בסוף מתרגלים להכל" של טסה שכולנו אוהבים, אלון והלהקה מצטרפים בליווי מוזיקלי ובלי ששמנו לב דודו יורד בסופו ונעלם אל חשכת הלילה.

שני שירים של אלון עם הלהקה ואורחת שניה כבר עולה על הבמה, הפעם זו תורה של גל דה פז לשיר עם אלון אולארצ'יק וכאן הבחירה בלהיט "היא הולכת בדרכים", אין ספק שלגל דה פז יש את אחד הקולות הטובים והדומיננטיים בתעשיה, זה פלוס האנרגיה המשתוללת שלה גרמו לרצפת העץ של הבארבי לקפוץ משמחה.

Full trunk הם האורחים הבאים ברשימה, כמו כולם הם באו לבצע שני שירים, הלהיט שלהם "וולאק" המקפיץ והממכר שגרם גם לזקני הבארבי לפזז במקום, השיר השני "בא לשכונה בחור חדש" אחד הלהיטים הגדולים והמוכרים של אולארצ'יק אבל דווקא פה הביצוע היבשושי לא הביא לידי ביטוי את יכולות הרוק הים תיכוני של Full trunk ולא היה גולת הכותרת של הערב.

הישועה הגיעה מכיוון החברים הותיקים של אלון, יוצאי להקת כוורת ואלו שגם בעצמם חגגו שבעה עשורים – גידי גוב ודני סנדרסון, ראשון עלה גידי גוב לשיר "למה ליבך כמו פרח" שכתב חיים חפר והלחין אלון אולארצ'יק ב-1991 לאלבום הסולו של גוב "אין עוד יום", אמנם האנרגיות של גידי גוב אינם אלו שהיו לפני 30 שנה אבל המניירות הגוביות שאנחנו מכירים צצו בכל פינה, כבשו אותנו במהירות והזכירו לנו למה אנחנו כל כך אוהבים את גידי גוב.

מכיוונו של דני סנדרסון אנחנו נשמע את הלהיט של להקת דודה "אלף כבאים" ולמרות שבמקור גידי גוב היה הסולן המקורי בהופעה זכינו לדואט של אולארצ'יק וסנדרסון כאשר כל הקהל משתתף בשמחה בשירה ספונטנית והרמות ידיים באוויר, בכל זאת המנון, "וואו או או או, ווואו או אי, לא יצליחו לעצור אותי…". אם צריך עוד קצת שמן למדורה כדי שהבארבי ממש יבער אז אל אולארצ'יק וסנדרסון הצטרף גם גידי גוב לשיר הנצחי של כוורת "יו יה" שגרם לכולנו תחושת געגועים עזה לימים הנאיביים של פארק הירקון ולהופעות האיחוד של הלהקה שליוותה את חיינו.


בגזרת הרגעים המיוחדים של הערב בחר אולארצ'יק בשיר "בן בסט" לביצוע סולו ללא להקה או ליווי מוזיקלי, במקור הייתה זו מיטל טרבלסי שביצעה את הקול השני בדואט, אבל הערב בחר אולארצ'יק לשתף את הקהל בגירסא מיוחדת לשיר וכל זאת תחת ההומור והקסם של אלון.
מתקרבים לסוף הערב ואיך אפשר לסיים את ההופעה בלי שני רגעים מרגשים (לא שהיו חסרים לאורך כל ההופעה), הראשון ביניהם הוא השיר "תהיה ילד" שכתב אולארצ'יק לפסטיגל בשנת 1994, כאשר הפעם שני ילדיו טסה ומקס עלו לבמה לשירה משותפת עם אביהם. "תהיה ילד, תהיה ילד כן, בכל מצב ואפילו עכשיו, גם אתה עוד ילד קטן"

ולסיום הערב איך אפשר בלי השיר "ילד מזדקן" שכתב אולארצ'יק ללחן של דני סנדרסון לפני כמעט 50 שנה והיום מתאים מצוין לחגיגות יום ההולדת של הילד הנצחי שכבר 70 שנה מסרב להתבגר. מזל טוב אלון!

הלהקה:
אלעד אדר – קלידים, אבי יפרח – בס, אשר פדי – תופים ודורון מזרחי – גיטרות