המפשעות זו משפחה – סיקור מופע העשור

אין מה להגיד, להקת המפשעות היא אחת הלהקות הכי מוערכות ואהודות בסצינת האינדי בארץ מזה שנים. אני חושב שהפעם הראשונה שנתקלתי בהם הם ניגנו באחד הפסטיבלים מרובי הלהקות שהאחים עומר ואבירן חביב אירגנו ברח' לבנדה 2 כמדומני בסוף 2012 וכבר אז סימנתי אותם כלהקה עם אמירה מוסיקלית חזקה.

הם נראים פרועים ושיכורים אבל זו רק תדמית, תמיד כייף לדבר איתם. וכלהקה יש להם הרבה צדדים מוסיקליים: מצד אחד, יש להם את הסאונד הגראג'י אגרסיבי המחוספס ורב העוצמה הזה כמו זה של הסטוג'ס ("צרה צרורה", "קליפורניה")  של להקת רוק שסך השלם עולה על חלקיה. מצד שני, זו להקה כיפית שמתחברת בקלות לקהל ויש לא מעט צחוקים ובידור ושירים עם טקסטים הזויים ומוזרים ("בוקר טוב, התעוררתי ברחוב"). מהצד השלישי יש להם שירים שקטים ובלדות מרגשות ("פינת הדמעות", "אם בחורף") ומהצד הרביעי הלהקה לא טומנת את ידה בצלחת והיא השתתפה בכמה וכמה הפגנות ואירועי מחאה כחלק ממחאת בלפור (לאחרונה הופעת מחאה עם זאב טנא בכיכר מושבות מול ניידת משטרה שבמזל לא הפריעה להופעה) ובהתאם יש גם שירים עם ביקורת חברתית נוקבת ("צרת התרבות" , "ישראל היום", "כ ש מ").

בהרכב הנוכחי נמצאים האחים לבית קורח אילון (אילונזו) (על השירה ושיגועים של הקהל, טיפוס תיאטרלי  שתמיד נכנס בהופעות לתוך הקהל או מטפס על כל מיני מקומות גבוהים בהופעות והוא גם משחק בתיאטרון) ועמיתק'ס (הגיטריסט שהגיטרה שלו מוציאה טונות של רוורב והדהודים, היה גם חבר בהרכב "חסן" יחד עם המתופף גדי פטר שהחליף את האח השלישי שאשא שעבר לאמסטרדם אבל לעיתים עדיין מבליח פה ושם בפרוייקטים של המפשעות) והבסיסט "נימשי", נמרוד גולדפרב.

לכבוד הופעת העשור המפשעות טרחו על סרט טרום הופעה שהוצג באפליקציית screenz שמראה את הלהקה מופיעה על רקע אנימציה ואפקטים שהראו גם ברקע צילומים מהופעות  שונות של הלהקה לאורך השנים בעבר. הסרט מופק ומושקע ועתיר אפקטים, כולל גם הופעת אורח של שאשה בביצוע המקסים של המפשעות ל-"אם חורף", עיבוד של המפשעות לשירה של ושתי באניין. הביצועים של השירים  ("יום רביעי", "רחוב הקונגרס", "פינת הדמעות", "צרת התרבות" בין השאר) בסרט בן כחצי השעה שמהווה בונוס חביב למעריצים, אבל לדעתי בשביל לטעום באמת את המפשעות צריך לכתת את הרגליים ולראות אותם בהופעה כי כשהחבר'ה עומדים ומנגנים מולך זה משהו אחר  לגמרי. היה שם די צפוף ומחניק במועדון באותו הלילה, אבל ההופעה הייתה בהחלט שווה את הצפיפות והמחנק כפי שאפרט להלן מה הלך שם.

וכך הגענו אני וחבר בשליחותו של הבלוג למועדון הברקפסט התת קרקעי בתחילתו של רח' רוטשילד בערב די קר וקפוא. הכניסה יחסית הייתה מהירה, תוך כמה דקות עומד מול הבמה עם המצלמה. לקח קצת זמן עד שההופעה מתחילה, אבל בסביבות חצות וקצת עולה על הבמה יובל מנדלסון (המוכר בכינוי יובל המנוול) ומכריז לקהל שהוא "הידוע לשמצה, אני הכרוז הרשמי המקורי של להקת המפשעות…אנחנו מציינים עשור שנים של המפשעות….מדוע עשור ? כי בדיוק לפני עשור במקום הזה במסגרת ליין המייסשייפס המפשעות נתנו את ההופעה הראשונה שלה ever…ואני הייתי פה והייתי עד להולדתה של היסטוריה…מיתולוגיה…" והוא ממשיך לספר שהדייט שהוא הביא לאותה הופעה הפכה לאשתו ואם ילדיו "ללמדכם שהמפשעות זו משפחה של אחים…" כשהוא מציג את הלהקה. אילונזו והלהקה עולים ומתחילים את ההופעה ב"ים" מאלבום הבכורה."אנחנו המפשעות תודה שבאתם למופע העשור שלנו" אומר איילונזו כשהוא צוחק כמו משוגע וההרכב עובר היישר ל"קליפורניה". העסק נשמע כמו רכבת הרים שדוהרת למעלה בטירוף, וכבר אני שם לב שגדי המתופף מתעלה בביצועים שלו בתופים, "ככה זה היה לפני עשר שנים אף אחד לא ראה כלום ולא שמע כלום…" אומר אילונזו. "ישראל היום" הביקורתי שכולל את הביטוי "ביבי ולישון". מעבר ל-"מילקשקים" עובר לצד היותר כייפי ורומנטי ביצירה של הלהקה. אילונזו שואל את החברים מסביב אם הם נהנים ואחרי שהם משיבים לו שגן הלהקה עוברת ל"לילה טוב דעה קדומה" שגם הוא ביקורתי ("לילה טוב לחרדה, לכל שרי ההפחדה"). "גדי אתה מתפשט פה, חם לך ? ככה היה פה חם לפני 10 שנים…." צוחק אילונזו על המתופף (שמתבלט מאוד לחיוב בהופעה הזאת, חייב לציין, לבחור היו ממש אנרגיות מטורפות על התופים) לפני שהחברה עוברים לשיר בסטייל הקאנטרי "ריטלין בלוז". "אנחנו להקה שלכם, אחים, ויום אחד יקברו את כולנו בקבר אחים" אומר האילונזו לפני שהחבר'ה עוברים לקבר אחים. יש חיבור חזק מאוד בין הלהקה לקהל שמזמזם את כל השירים איתם או בשלבים יותר מאוחרים מצטרף לריקוד פוגו מטורף בשירים היותר מכסחים. יובל מנדלסון חוזר לבמה לבצע עם הלהקה את "חארות" וההופעה עוברת לשלב אגרסיבי ומחורפן יותר, כשאילונזו צוחק לו צחוק מטורף. "את השיר הבא ננגן לעילוי נשמתם של אסף שטיירמן ויצחק רבין" אומר המנדלסון לפני שההרכב מבצע את "1996" המקריפ. "צרת התרבות" שבא אחריו משלהב כל כך את הקהל שמישהו נופל עלי מהצד על המצלמה. באתנחתא הבאה בין השירים אילונזו מזכיר את אמיר קרטס "חבר קרוב שהקליט את האלבום הראשון שלנו" אשר נפטר ב-2018 והם מקדישים לו את "יום רביעי". "יא שבאב" המושר בערבית עובר לאווירת המסיבה השמחה של המפשעות. אין מה להגיד, כל הלהקה נותנת את המאה אחוז שלה, לעמוד מקדימה מול הבמה הכחולה האפלה מולם זה משהו אחר לגמרי מאשר לצפות בוידאו שהוקרן קודם להופעה. וכאמור הסוד של המפשעות זה לחנים פשוטים וחודרים ללב על אוקטן גבוה. "גן החשמל" שמבוצע אחרי ומספר על מה שקרה "כשבין רחוב אלנבי לרחוב העלייה החליפו מעבר תת קרקעי במעבר חצייה" מסוג השירים שמשגעים את הקהל שמשתולל בטירוף מסביב. עמיתק'ס מתמקם על עמדה גבוהה בצד הבמה והלהקה עוברת ל-"איך מספרים לילד שמשהו מת ?".

כששומעים את הטקסטים של השירים של המפשעות רואים שיש הרבה טראגדיות חבויות בשירים של המפשעות. "יש לי הרגשה שמשהו רע מאוד עומד לקרות לך" זו עוד קלאסיקה אהובה של המפשעות."אנחנו רוצים לנגן לכם את הסינגל הבא שנוציא "פלסטיק" מכריז האילונזו לפני שהם מבצעים שיר חדש בשם "פלסטיק" שהרוורב של עמיתקס נותן את הטון העיקרי של השיר שמסתיים בשורת המחץ "וראש הממשלה שקרן". גם "אהבה כבר" זה מסוג הלהיטים החזקים של המפשעות. אילונזו מדגיש שהמטרה היא בעיקר לחגוג קדימה את עוד 10 השנים הבאות למפשעות. אילונזו צוחק על גדי שנמצא בלי חולצה ואומר לו ששאשה היה מתפשט לגמרי "תוריד, תוריד…." הוא מנסה לשכנע אותו בצחוק. עכשיו המפשעות מציגות שיר חדש: "אצטרובל". כמו שאמרתי, המפשעות זה להקה שהקהל מאוד אוהב, הם מתחברים בסחבקיות וחמימות לקהל, באים עם לחנים ושירים מעולים בלי עודף תחכום והישירות הזו "קונה" את הקהל. "אין טי וי" כמעט סוגר את ההופעה כשהמפשעות עושים פידבקים בכלים, אחרי אתנחתא קטנה נימשי אומר לקהל (כנראה בצחוק) שהוא "ציפה ליותר ממכם". אילונזו אומר לו ולקהל בחזרה "אל תקשיבו לנימשי, לא יודע מה הוא מדבר, אתם אהבת ליבנו" ונימשי מודה שהוא סתם צחק.

עוד ברכות, "אין אחות למפשעות" האיטי והשקט ולעומתו כניגוד נוקב אחרי זה "כ ש מ" הנוקב והחריף שמגנה את השוטרים שיצא להם שם רע במיוחד בהפגנות כולל "כל העבדים של אמיר אוחנה….וכל הנתינים של ביבי נתניהו". ואיך אפשר בלי "אין לך מה לחפש ברח' הקונגרס" האלמותי שהקהל תמיד מחכה לקבל אותו בהופעות של המפשעות, להיט תמיד מטריף את הקהל. "עשר שנים למפשעות, עוד כיף חיים עוד מגיפות ועוד שטויות., זה מעייף לנגן עשר שנים אבל אנחנו עוד ננגן…" צועק אילונזו לקהל לקראת הסוף. המפשעות מסיימות עם הלהיט הכי מוכר שלהם "צרה צרורה" כשהקהל כבר לגמרי מוטרף מסביבי כשאילונזו סוחב את עמיתק'ס על הראש שמצא עצמו בתוך הקהל, פידבקים ומגברים מיילללים היו הסיום היאה של הופעה שעוד ידברו עליה זמן רב, הופעה לפנתיאון. אין על המפשעות. פשוט אין.

המופע המלא