עדי אולמנסקי – 2 בלילה – מופע השקת האלבום

בדצמבר האחרון, בין סגר לסגר הוציאה עדי אולמנסקי את אלבומה הראשון בעברית "2 בלילה", עדי סיימה את כתיבתו עוד לפני התפרצות המגפה אך בעקבותיה נדחתה יציאת האלבום כל פעם בקצת ועל כן מיד כשממשלת ישראל הודיעה כי היא מאפשרת קיום הופעות חיות, מיהרה עדי לשריין לעצמה תאריך הופעה במרכז ענב לתרבות שהיה אחד המקומות הראשונים שנפתחו לקהל, את הכרטיסים קנינו ביום ההכרזה וטוב שעשינו כי צ'יק צ'אק כל הכרטיסים נמכרו.

מוצאי שבת על גג גן העיר התל אביבי, מיקומו של מרכז ענב הזכור לנו לטובה מהופעות האקווריום בתקופת הקורונה שבה התקבצו להם מחוץ למבנה גם בגשם וגם בקור צעירים רבים כדי לראות את האומנים שהם אוהבים מופיעים במבואת מרכז ענב המוקפת זכוכיות, (ומכאן השם אקווריום), אבל היום אנחנו זוכים להיכנס אל המבנה עצמו אם רק נצליח לרכז בטלפון את כל הטפסים הדרושים, תעודת מתחסן, תעודה מזהה וכרטיסי ההופעה, פעם שהיינו רוצים לטוס לחו"ל היינו צריכים פחות טפסים, אבל ככה זה, העיקר שבסוף נזכה לראות הופעה על אמת ולא דרך המסך הקטן של הלפטופ.

רבות כבר נכתב במגזין זה על עדי אולמנסקי, בעשור האחרון המציאה עדי את עצמה מחדש בכל כמה שנים, בראשית דרכה חברה עדי לרועי אביטל ויואב סער להרכב האלקטרוני Lorena B, כשההרכב התפרק המשיכו אביטל וסער להרכב Garden City movement ועדי פתחה בקריירת סולו בסגנון אלקטרוני מינימל עם השפעות של היפ הופ שעמו גם נחלה הצלחה רבה מעבר לים בשירים כמו "Was it you" ו-"Pink pills". ב-2016 טרפה עדי את הקלפים מחדש עם הוצאת המיני אלבום Dreamin' כאשר השיר האחרון באלבום נכנס לראשונה לרשימות ההשמעה בישראל, אנחנו מדברים כמובן על הלהיט "Snow" שאמנם בסגנונו היה דומה לאחיו לאלבום בעיבודו האלקטרוני, אך בבסיסו משך יותר לכיוון הפופ, את הקו הזה המשיכה עדי גם בלהיט הבא "Bombs away" שגם הוא זכה לאהדה בישראל, שני השירים האלו חברו לבסוף ב-2019 לאלבום המלא "Bad intention" שאמנם שמר על האהבה הגדולה של עדי לטראפ ולהיפ הופ אך בחלקו של האלבום כיוונה עדי לז'אנר יותר פופי וקליט כמו שני להיטיה האחרונים.

בשנה וחצי האחרונות עדי החליטה לשנות כיוון, ראשיתו בסינגל שהוציאה בשיתופו של עטר מיינר "רוצה שתגיד לי" שהיה השיר הראשון שהקליטה אולמנסקי בעברית והמשכו כאמור עם האלבום "2 בלילה" שיצא בדצמבר האחרון, אלבום קונספט המדמה תוכנית רדיו לילית, 18 שירים, כולם בעברית שנכתבו ביחד עם הדר ובר וכמו שעדי הגדירה – השירים הכי אישיים וחושפנים שלה עד כה. מתוך האלבום הזה כבר הספיקו להשתחרר לרדיו הסינגלים "נמוך", "איך לאהוב אותי", "מה אני בשבילך" והלהיט "פרח במדבר". סקירה מורחבת על האלבום במגזין שלנו ניתן למצוא כאן.

ואנחנו חוזרים אל מרכז ענב, הופעת הבכורה המיוחלת לאלבום החדש של עדי וכבר שנכנסו לאולם הבנו שזה הולך להיות שונה, אם במרבית ההופעות עדי הופיעה לבדה עם מכשיר האבלטון בשיתוף DJ, אז בהופעה הזו כבר מדובר במופע להקה, אל אולמנסקי חברו ערן גולדברג על הקלידים והאלקטרוניקה, שחר יוסף בגיטרה ונדב לוזיה על התופים. הבמה עצמה עוצבה כמעין סלון ביתי, כורסה לבנה גדולה במרכזה, עציצים ושרשרות מנורות לדים, שונה לחלוטין מהמינמליזים שאפיין את עדי בהופעותיה הקודמות שהסתכמו בעיקר בשלוש אותיות תאורה גדולות הנושאות את שמה A D I, כמעין תזכורת לעבר הופיעו האותיות בגירסא מוקטנת שלהן לציידי מרכז הבמה.

קצת אחרי תשע ואנחנו מתחילים כשעדי תופסת את כיסא הבר במרכז הבמה, אנחנו רגילים להופעת עמידה אבל הנחיות הקורונה הורידו חלק מהוויב עם החיוב למקומות ישיבה מוגדרים ומרווחים, אולמנסקי זרמה עם הקטע והתאימה את ההופעה שלה במיוחד לנסיבות, הקונספט של האלבום הלילי והפחות רקיד מבעבר בהחלט עזר לחזק את הנסיבתיות.

האולם של מרכז ענב מעוצב בצורה ייחודית כמעין אמפי קטן כאשר רצפתו משמשת כבמה גדולה ללא גבולות (מעולה להופעות מחול) ואילו הקיר האחורי נבנה בצורת חצי עיגול עם תקרה גבוהה מאוד, השכילה עדי לנצל את עיצובו של הקיר האחורי כדי להקרין לאורכה של כל ההופעה סרטוני וידאו ארט שצבעו כל שיר באווירה משלו וביחד עם קיעורו של הקיר נתנו לנו הצופים הרגשת התכנסות אל תוך הסלון והעולם הפנימי של עדי.

לעדי יש את היכולת ליצור אלבום שלם לגמרי לבדה, היא נעזרת באבלטון ובתוכנות מוזיקה כדי ליצור ולהפיק את כל יצירתה המוזיקלית, נכון שבאלבום זה הצטרפה הדר ובר ליצירה אך גם פה תהליך היצירה התחיל ונגמר במחשב, כך שצירוף הלהקה במסגרת ההופעה היא הזדמנות טובה לשמוע את השירים בעיבודים חדשים ואכן לא התאכזבנו, כבר עם השיר הראשון "איך לאהוב אותי", התוספת של גיטרה-תופים-קלידים הוציאה את המיטב והדגישה את הלחן והמילים, נוסיף לזה סולו סקסופון מפתיע של ערן גולדברג ויש לנו בהחלט משהו להתמוגג עליו.

נדב לוזיה

ערן גולדברג

שחר יוסף

עדי אולמנסקי

לאחר פתיחה מוצלחת אנחנו ממשיכים עם שירים נוספים מהאלבום "2 בלילה", כולם משמרים את אותו הסגנון של פופ אלקטרוני מינימליסטי המשולב בנגיעות היפ הופ עכשווי, לכאורה זה נשמע כמו מוצר קליל וקל לעיכול אבל מאחורי הלחנים והעיבודים הכריזמטיים עומדים מילים ומסרים שמעלים מציאות פחות אופטימית ויותר כואבת, כך לדוגמא בשיר "מה אני בשבילך" מספרת עדי על מערכת יחסים לא בריאה המבוססת רק על מפגשים ליליים – "מה אני בשבילך? אם אתה לא סופר אותי אני לא סופרת אותך" ובהמשכו של סיפור אהבה זה גם עם השיר "לא יודעת" עם הפזמון המרגש בעל הלחן נוסטלגי: "אין לי שמץ, לא יודעת, מה יהיה מחר, מה היום, גם אותי אוכל הפחד, בוא נפחד ביחד במקום" שכמו רבים משירי האלבום מדבר על הרצון הפשוט לאהוב ולהיות נאהב אך לבסוף להמשך לקשרים זוגיים ולא בריאים, אם זה מצד הגבר שאינו מוכן להתחייב או מהצד הנשי שמתקשה לקבל את עצמה, להתאהב באמת ולמצוא קשר נורמלי, ואילו בשיר "בא לי" חושפת את אחת הבעיות של דור ה-Y שמעדיף כסף מהיר מאשר להשקיע לאורך זמן, כזה הרוצה לטרוף את החיים אבל עם כמה שפחות מאמץ: "בא לי בא לי לעשות את המכה, בלי למכור בלי למכור תנשמה, לחיות בחו״ל בלי לעזוב ת'מדינה, לעוף גבוה רגליים על האדמה"

כיאה לז'אנר האלבום "2 בלילה" מלא באירוחים מקליקת הטראפ והיפ-הופ הישראלים, במרביתם כישרונות עולים כמו דור 3, נדיר חווא, יערה לוי ומיכאל סוויסה אך גם כמה שמות יותר מנצנצים כמו טונה ואברהם טל. כשמבצעים את האלבום על הבמה קשה לארגן את כולם להגיע, מתוך הרשימה המכובדת הזאת אירחה עדי בהופעה את יערה לוי בשיר "אפשרויות" ולאחריו שיר סולו של יערה עצמה – "בקבוק", האורח השני של עדי היה נדיר חווא שאיתו ביצעה אולמנסקי את השיר "כן כן כן" ולאחריו שיר חדש שנכתב אחרי צאת האלבום "בא לי לרקוד" הממשיך את הקו הפופי היותר קליל (גם במילים) בדומה לסינגל המצליח של עדי "פרח במדבר".

ושתי הערות קטנות לסיום (כי החיים הרי לא מושלמים), עקב אופיו המאוד מוגדר של האלבום והעובדה כי זוהי הופעת השקתו נעדרו מהפלייליסט שירים מוקדמים של עדי כגון "Snow", "Caribish", "loco" ואחרים, היינו שמחים אם גם הם היו משובצים בהופעה ומעובדים ללהקה כמו שירי "2 בלילה". ואם כבר עיבודים, אז אפשר היה לקחת את העיבודים הלהקתי צעד אחד קדימה וכמו שבשיר הפתיחה הוכנס סולו סקסופון יכלו גם שירים אחרים לקבל יותר אורך זמן ונפח עם קצת סולואים ומעברים אינסטרומנטליים.

70 דקות של הופעה משובחת וזאת בזכות האלבום היפיפה והאלגנטי שמספק לא מעט סינגלים מוצלחים, הרעיון לייצור אלבום קונספט בעברית היה הימור מוצלח מצידה של עדי אולמנסקי, נכון שכולנו מבינים אנגלית מעולה אבל בסוף קל לנו להתחבר הרבה יותר למילים בעברית, להרגיש ולהתרגש ביחד עם עדי מהיצירה המאוד אינטימית והחושפנית אך גם כזאת שפשוט נשמעת טוב באוזן.