חדשות הסצנהחדשות מקומיותמוזיקה בצל מגיפת הקורונה

פרק שלישי – אביב גפן משיב כי ביקש לסייע לעולם התרבות

האם מדובר בטרילוגיה תוצרת ראש הממשלה? אביב גפן מגיב על העליהום התקשורתי והחברתי כנגדו בעקבות פגישתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מה קורה עם המוזיקאי והיוצר אביב גפן?, מי שמזוהה עם מחאה כלפי השלטון במהלך שנים רבות עשה בימים האחרונים צעד שעורר תרעומת רבה בעולם התרבות המופעים והאירועים.

כזכור במהלך מאי האחרון התקיים אירוע פילנטרופי למען עובדי תעשיית התרבות והמופעים בפארק צ'ארלס קלור בתל אביב, בין המשתתפים היה גם אביב גפן אשר פנה לקהל ואמר – "מרגש לראות את האלפים שהגיעו לפה. הייתה תקופה מאוד מוזרה ופסיכית, אבל באנו לכאן כדי לתמוך בחברינו ובצוותים הנפלאים שללא הם לא יודע איפה כולנו היינו, נשארו 170 אלף אנשים ללא פרנסה ביום אחד, והם כבדו והפסיקו להופיע ואני כאן בשבילם. יש לי נקודת אור קטנה. נפגשתי עם שר התרבות החדש חילי טרופר שהבין את גודל המצוקה ונראה שההופעות ייפתחו בקרוב מאוד והמוזיקה תחזור לישראל כי מוזיקה היא משמעות והיא התפילה שלנו. אני קורא לשר התרבות, אנא תאשר לנו להופיע ותאפשר לנו להופיע באחריות. הגיע התור והזמן של המוזיקה לשטוף את ישראל".

אם ניקח צעד נוסף נזכיר כי גם באוקטובר האחרון קרא אביב גפן מעל הבמה בכיכר רבין במהלך עצרת מחאה של התנועה לאיכות השלטון בין היתר כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו את המיליםה באות – "הרבה מחבריי איבדו בתים ופרנסה ביום אחד, מעל מיליון מובטלים – מאות אלפי עצמאים מיואשים, רעבים, אנשים טובים שהאמינו בישראל, חיו בישראל, חרוצים והגונים, אנשים שמצאו אותם ביום אחד הופכים לקבצנים שדורשים כסף בצורה משפילה – כסף ששייך לכם, כסף ששייך לנו. הכסף הוא של העם, הוא לא שלך מר ביבי נתניהו – תחזיר אותו! בעולם מחוץ לישראל אנשים כאלה מוגדרים כ'עניים', אבל פה אסור להגיד עניים. עוני וייאוש אלו מילים שהשלטון פה לא אוהב, אז קוראים לנו אנרכיסטים".

פרסומת

אמש פרסמה לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בפגישה שהתקיימה בינו, שר האוצר ושר התרבות עם המוזיקאי והיוצר אביב גפן הוסכם על העברת תקציב בן 70 מיליון ₪ לטובת חיזוק עולם התרבות והמופעים.

תמונת הניצחון לקראת הבחירות, אביב גפן ופוליטיקאים. צילום לע
תמונת הניצחון לקראת הבחירות, אביב גפן ופוליטיקאים. צילום לע"מ

ההודעה הניבה גל מחאה אדיר ברשתות החברתיות וגם הועד האמור לייצג את כמעט כל ענף התרבות והאירועים הגיב בחריפות כנגד החיבור של אביב גפן עם ראש הממשלה.

קדמה לכל התרחיש הזה גם הודעה של הזמר והיוצר הראל סקעת אשר מחא על ההחלטה של הממשלה להחיל בדיקות מהירות לגילוי קורונה על באי משכן הכנסת בעוד שעולם התרבות נותר סגור למרות שהצעה כזו עלתה מטעם נציגיו כבר לפני הרבה זמן ולא נענתה בידי הממשל.

היום השיב אביב גפן באמצעות פוסט בעמוד האינסטגרם שלו על כל ההתנהלות בזו הלשון – "חמצן, אלפי שירים נולדו היום, בלי שאפילו תו אחד נכתב בהם. — לפני שבוע היה לי טלפון מחסוי. על הקו היה בנימין נתניהו. הוא ביקש שניפגש. אחרי יומיים נסעתי לירושלים וישבנו לדבר, בפעם הראשונה בחיי. השיחה לא היתה קלה לי. הפגישה לא היתה קלה לי. אבל היא היתה מאד חשובה לי. באתי בשם האומנים, האחים והאחיות שלי שהגיעו למצב שבו הם כבר לא רוצים לשיר, הם רוצים לחיות. הם רוצים לחיות בכבוד. הוא הקשיב לי. ניהלנו במשך שבוע דיונים עם הגורמים במשרד האוצר. עם משרד התרבות. הגענו לצעקות, זה התפוצץ, התייאשנו ושוב חזרנו לדבר. היום קיבלתי הודעה שהמתווה אושר. 64 מליון ש"ח לרשויות שיחויבו לקנות הופעות, ועוד 6 מיליון ש"ח לאמנים במצוקה. מוזר? כן. החיים מוזרים. הקורונה מוזרה. הכל מוזר. אבל אני קודם כל בצד של התרבות. אני איפה שאחיי בעולם התרבות צריכים אותי. אני איפה שמוזיקאים גאונים שגופם בגד בהם מחשבים מה לאכול היום. אני איפה שהבמה נבנית מחדש וסוף סוף פנס נדלק אחרי שנה. אני איפה שנהג מנקה את הוואן שלו וחוזר לכביש להסיע להופעה. ומי שמוכן לעזור – אפגש איתו בכל מקום בעולם. כאן ועכשיו. בלי תנאים ובלי משחקים. וצריך להגיד תודה. לכן היום אני אומר תודה לראש הממשלה וצוותו, לשר האוצר ,רויטל שטראוס ולשר התרבות. רק התחלנו במאבק, אבל עשינו היום צעד חשוב. אלפי שירים נולדו היום, בלי שאפילו תו אחד נכתב בהם. תחזיקו מעמד, זה עוד מעט נגמר."

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: