קליפים חדשים

רעות זורמן – בא לי לברוח

רעות זורמן בשיר חדש "בא לי לברוח" לקראת אלבום הבכורה "דרך מים", צפו

רעות זורמן גדלה במשפחה מוזיקלית, אימה היא אסתרית בלצן, פסנתרנית בעלת שם ואביה הוא משה זוֹרְמן, מלחין, מנצח, מוזיקאי, מוזיקולוג, מעבד, מרצה ומחנך למוזיקה ישראלי. זוכה פרס אקו"ם לשנת 1993, זוכה פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים לשנת 2002 וזוכה בפרס לנדאו בתחום המוזיקה לשנת 2017. אולם את רעות זה לא באמת משך, מגיל צעיר מאוד היא התחברה לנגינה בגיטרה והושפעה רבות מחומרים מוזיקלים של הרכבים דוגמת אטליז, רדיוהד, פורטיסהד, תמר אייזנמן ועמית ארז, כן רוקנ'רול בייבי!!

אחרי לימודים בתחום ההוראה והתרפיה המוזיקלית, מקצוע בו היא עוסקת לצד נגינה בגיטריסטית עם טל לוטן למשל, היא החליטה לממש את התובנות שקיבלה מלימודיה ברימון וללכת לקראת השקת אלבום בכורה אישי. השיר "בא לי לברוח" שנכתב, הולחן ומבוצע בידי רעות הופק בידי אור בהיר העומד על הצד ההפקתי והעיבודי של האלבום בכללותו.

בימים אלו של צמצום תכנים ופעילויות משתדלת רעות לקיים הופעות קטנות ואינטימיות וכדאי מאוד לעקוב אחר פרסומים בעמוד הרשמי שלה. מכל מקום השיר החדש המביא בצורה כל כך מקסימה את הנושא ההו כל כך בנאלי של רומנטיקה אהבה יחסים וקשרים לכדי אופן הצגה והבנה אחר, נבון יותר, חכם יותר, שואף יותר ומוזיקלי יותר. אהבתי את הגישה לדרך ההגשה של הנרטיב וכמובן את הדרך בה בחרה רעות יחד עם הבמאי יונתן פורת לובנסקי להציג בפני המאזין הצופה.

על השיר החדש אמרה הבוקר רעות – "לב שרודף אחרייך יכול להיות דבר מציק לפעמים…"

פרסומת

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: