כמעט חמישה חודשים מאז שיובל בנאי, סולנה של להקת משינה ויוצר עצמאי שחרר את השיר "אני מפחד", שיר שהגיע חודשיים אחרי השיר "לצאת מהתמונה", הוא משחרר הבוקר את השיר "החיים זה עכשיו", המשותף לשלושת השירים הוא המראה אותה מציג יובל בנאי למאזינים, מראה המשקפת את מצבו ומצבינו, כולנו לכודים בטרללת גלובלית שאצלנו מקבלת אפילו טוויסט יותר דפוק.
"החיים זה עכשיו" נכתב, הולחן ומבוצע בידי יובל בנאי המלווה עצמו בגיטרה אקוסטית כאשר ברקע מלווה חברו ללהקת משינה, אבנר חודורוב שאינו נראה בקליפ, בסקסופון המוסיף את מגע הזעקה, על ההפקה המוזיקלית אחראי טל רום שעשה קצת קסמים עם קלידים וגיטרות.
אחרי הקיץ הזה כבר לא אהיה אותו דבר אני בתוך היסטוריה מסתכל מהמחר, אני מרגיש כמעט כמו נירון קיסר רואה את רומא נשרפת בזמן שאני שר, בטלוויזיה וברדיו כל הזמן מדברים לא מאמין לאף מילה שהם אומרים, כי משהו אחר עומד להגיע והוא יבוא בלי להודיע
לא אין לי כישוף אין לי את אש התמיד על מה הם מסתכלים אין לי מה להגיד, עוד יום נגמר והפרחים נובלים מעבר לפינה עוד חיים מתחילים
זה התחיל כשניסיתי לכתוב שיר מחאה על ביבי וטראמפ ועסקת המאה, על קים ג'ונג און רג'פ טאיפ ארדואן ועל ולדימיר פוטין מספר אחת נאמבר וואן, על הגדולים מכולם אלה בראש הסולם על מלכי העולם שהם לא כמו כולם, לא הם לא על הקרשים הם לא נואשים הם לא חלשים הם גם לא מתביישים
אני לא נביא זעם גם לא זאב בודד הם חושבים שהם מכירים אותי אבל אני רק זמר נודד, לא שמתי פתק בכותל אבל חזרתי מהמתים כל כך היה לי קר לא זוכר את הפרטים, אני לא נביא שקר אני בכלל לא נביא אני רק אחד ששר לכבוד חמדת לבבי, לכבוד השמש הירח הים הכוכבים לכבוד כל אלה שאוהבים
אני אפילו לא רוצה לחשוב שזה ייגמר קורא שלושה ספרים מתחיל ללמוד פסנתר, עוקב בסקרנות אחרי המצב ההפכפך אויבי המין האנושי נלחמים על המסך, הם סוגרים בניילון את החור באוזון ואת האמזונס מוכרים באמזון זמרת עם מוזה הופעה בלי קהל מפארק הירקון עד לחצר של טל
אני החלק הטוב אני החלק הרע עוד רגע ישכחו אותי וזה לא נורא אז תקחי אותי לבאלי לרוסטוב על הדון שמרתי את החץ שירה בי קופידון, לא אין לי כישוף אין לי את אש התמיד על מה הם מסתכלים אין לי מה להגיד, עוד יום נגמר והפרחים נובלים מעבר לפינה עוד חיים מתחילים
אז יובל פותח כמו נביא זעם עם תיאור היסטורי של השליט המטורף ששרף את עירו כדי לקבל מוזה, אתם יודעים בדיוק למי יובל מתכוון, הוא ממשיך עם אובדן האמון המוחלט בתקשורת וברשויות המפמפמים לנו נתונים משעממים ומחליטים החלטות מטורללות חסרות הגיון, גם כאן אתם יודעים בדיוק למי ולמה מתכוון יובל. הוא ממשיך עם קריצה עבה ביותר לסלקציה הפוליטית שאנחנו חווים ונטרפים ממנה וכמעט בסוף חותם עם דברים טובים כמו אסקפיזם אל עולם הספרות ואפילו לימוד נגינה.
