כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

קליפים חדשים

ענבר מיליקובסקי – כמה עולה חבר

השיר החדש של ענבר מספר את האמת בפנים בגובה עיניים בלי הרבה היסוסים, צפו בקליפ

במסגרת פרויקט הסולו הראשון של ענבר מיליקובסקי, צעירה רמת שרונית בוגרת רימון ומכללת BPM היא משיקה השבוע שיר חדש העונה לשם – "כמה עולה חבר", הטקסט מביא סיפור על ילדה שסבלה בצעירותה מדחייה וחרם חברתי. השיר חושף את המסע הקשה שעברה ענבר מיליקובסקי כילדה. כחלק מהפקת הקליפ שאת תסריטו ענבר כתבה, המלווה את השיר בבימויו של יונתן אבינועם והצלם מתניה טאוסיג, היא חזרה אל מסדרונות בית הספר ברמת השרון שבהם חוותה התעללות וחרם, והיא מגוללת בשיר סיטואציות מדוייקות באלו אשר היו שותפים להן בטוח שינועו באי נוחות כיום ממקום מושבם. בזוית המוזיקלית מדובר בעצם בסוג של ראפ עם ביט מצויין, אבל כאן הטקסט חוצה את גבולות המסגרת המוזיקלית ויוצא אל המאזין כאילו ומדובר במפגש ממשי, מדהים בישירותו ובעוצמתו, כמו אגרוף לתוך הגוף.

כך ענבר על השיר – "עשו עלי חרם. נידוי. בדידות. "כמה עולה חבר" יוצא לאוויר וחושף אותי כמו שלא נחשפתי מעולם. אני מוציאה שלדים מעופשים מהארון כדי לתת לכם הצצה לחיים שאחרי, לחיים תוך כדי ולמציאות הנוראית שעוברים ילדים מוחרמים. כן, זה סיפור אמיתי, הסיפור שלי, הסיפור שמסופר בשלל וריאציות אצל ילדים אחרים. אני מקווה שהשיר יצליח לתת הצצה אמיתית לפנים שמאחורי השמות, לכאב שנצרב ולהשלכות מרחיקות הלכת שנידוי יכול לעשות. השיר נוצר מתוך התמודדות יומיומית עם החוויות הקשות שחוויתי כילדה. עם תחושת הזרות, חוסר השייכות, האלימות והמצוקה. המסר שלי בשיר הוא שפצעים מהסוג הזה משאירים צלקת שלעולם לא עוברת. ניסיתי להעביר בשיר את התחושה של ילד מוחרם, אך גם של מבוגר ש“סוחב“ איתו את החרם גם לחייו הבוגרים. הסיבה שבחרתי לחלוק את הסיפור שלי באופן הזה, קשורה ברצון שלי לעשות שינוי, להשפיע על ילדים שאולי נמצאים באחד מהצדדים של החרם, ולתת השראה לילדים שנמצאים בסיטואציה דומה לזו שאני חוויתי.“

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d