קליפים חדשים

ליאת יצחקי וגילה בשארי – לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי

סליחות, הזמן הזה של השנה...

זו העונה בשנה בה יוצאים לאור שלל שירים העוסקים בנושאי הסליחות לקראת חגי תשרי, לא כולם יחזיקו מים אחרי יום כיפור, אבל יש כאלו שמחזיקים מאות בשנים…

לְךָ אֵלִי תְּשׁוּקָתִי במקורו הוא פיוט אשר נוטים לייחס לרבי אברהם אבן עזרא (הראב"ע) בן המאה ה-12 שחי בספרד בתקופת תור הזהב, אם כי יש המייחסים אותו לרבי יהודה הלוי (הריה"ל) שחי אף הוא בספרד כמאה שנים מוקדם יותר.

הפיוט אומץ במהלך הדורות כחלק מהפיוטים הנאמרים ומושרים בערב יום הכיפורים מתוך המוסכמה כי מדובר בהתוודותו של המשורר על חטאי בן האדם באשר הוא. הוא מושר בידי בני העדה הספרדית ובני תימן. עם השנים חוברו לפיוט לחנים מודרניים והמוכר מכולם הוא לחנו של יאיר גדסי לשיר שיצא באלבומו "ניגון הלב" משנת 1999. ישנם לחנים נוספים לפיוט ביניהם גם לחנו של מאיר בנאי, גם ביצועים לא מעטים מחוץ למסגרת בתי הכנסת יש לפיוט, הפופולאריים ביניהם הם הביצועים של הזמר והיוצר ישי ריבו כמו ביצועו של הזמר היוצר סגיב כהן. אזכיר גם את הביצועים של מאיר בנאי המנוח, שי צברי, יובל דיין, חיים איפרגן, יואב יצחק, ועוד..

כעת חוברות שתי זמרות – ליאת יצחקי – זמרת יוצרת ופייטנית הנוהגת להופיע רבות במופעי פיוט וסליחות וגילה בשארי המוכרת כזמרת פיוטים מקרב עדת בני תימן המשמרת בקולה הייחודי את הצליל האותנטי של הפולקלור התימני.

הביצוע של שתי הנשים יוצא דופן בראש ובראשונה כי מדובר בנשים המבצעות פיוט של בית הכנסת בעולם אמונה בו "כבודה פנימה" ובהמשך בשל החיבור המיוחד המוכיח כי הפיוט הוא לא רכושה של עדת מאמינים כזו או אחרת אלא נחלת הכלל. העיבוד המוזיקלי שמביא עדי חייט יחד עם צירופן של מקהלת הנשים הכוללת את ריקי בורנשטיין, הודיה הלר, טלי וינר, שיראל יוסף, רונית כהן, רינת קיסר ואילת תומריאן לשירתן מנגיש את השיר – פיוט גם לדור הנוכחי במעין שער כניסה לנכסי העולם היהודי, שווה האזנה לחלוטין.

כך ליאת יצחקי על הביצוע הטרי – "…וידוי אישי. אלול כבר כאן, הלילות מתארכים ואיתם מגיעים פיוטי הסליחות והגעגוע רגע לפני שאלבום הסליחות שלי יוצא לאויר העולם משתפת אתכם באחד הפיוטים היפים והמרגשים 'לך אלי תשוקתי' את המילים כתב ר' אברהם אבן עזרא לפני 800 שנה והלחן היפהפה (והטרי יחסית) של יאיר גדסי. בחרתי לארח כאן את גילה בשארי זמרת ופייטנית נפלאה ומרגשת המשמרת בקולה ביצירתה ובעשייתה את השירה התימנית הנשית והמסורתית. את השיר שרנו לסירוגין בהגיה ישראלית כשגילה שרה בהגיה התימנית השורשית. כדי להעצים את התפילה הוספנו קולות רבים של מקהלה נשית כך נוצרה שירה ותפילת נשים גדולה ומרגשת. את הפיוט שרים בימי הסליחות אך גם בימות השנה כשרוצים להתוודות ולפתוח דף חלק בליבנו. את הביצוע הזה אני מקדישה בכאב ובגעגוע לנשמת החברה והתלמידה האהובה שלי יהודית מהלא ז"ל שהלכה לעולמה בשבוע שעבר לאחר ששפתיה לחשו את מילות הוידוי והפיוט ברגעיה האחרונים. השיבני ואשובה ותרצה את תשובתי. אם אהבתם אשמח שתשתפו  ואמן שיתקבלו כל תפילותינו ותפתח עלינו שנה טובה, מתוקה ומבורכת. ליאת.."

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: