פס קול שבועי
כולל וידאו

עומר מושקוביץ – קולנוע

חידוש ללהיטה של שרון ליפשיץ "קולנוע" הוא הסנונית לפרויקט המוזיקלי "אז.עכשיו." של המפיק חיים שמש, כל הפרטים.

מסימני הזמן – בהמתנה המיוחלת לחזרה לשגרה מלאה בעולם התרבות וההבנה כי תמיכה ללא סייג ביצירה המקומית היא מטבע חשוב בשיח העכשווי, מרים המפיק חיים שמש את הכפפה ופותח בהפקת פרויקט מוזיקלי חדש – "אז.עכשיו." המבקש לתת מקום של כבוד לאלבומים ישראלים וותיקים שהפכו עם הזמן לחלק מהזיכרון המושרד בדי.אנ.אי האישי.

הרעיון של שמש הוא לחדש את הלהיטים ההם מאז, להגישם באמצעות אמנים חדשים בני הדור הנוכחי, להשקיע בהפקה מוזיקלית ייחודית ועכשווית ולהרים מהלך תמיכה ביוצרים, נגנים ואנשי תעשיית המוזיקה הישראלית, והוא מתאפשר הודות למיזם המוזיקלי VOLVO-VSOUND

נכון לעכשיו הפרויקט מבקש לעטוף שלושה אלבומים וותיקים, מוכרים ואהובים – הראשון הוא אלבום הבכורה של הזמרת שרון ליפשיץ "קולנוע". ממנו נבחר לצאת היום שיר הנושא אותו כתב דן תורן ושרון הלחינה.

פרסומת

הבחירה לביצועו נפלה על הזמרת והיוצרת עומר מושקוביץ והליך ההפקה המוזיקלית הוטל על תמיר גורדין ושלי לוי העומדים מאחורי הפקת האלבום החדש של עומר (בתוך כך מתברר כי שלי היא הבת של שרון ליפשיץ…).

עוד שני אלבומים צפויים להיכלל בפרויקט – "אדם בתוך עצמו" של שלום חנוך ואהוד בנאי והפליטים עם האלבום הנושא את שמם.

כך עומר מושקוביץ על האתגר שנפל בחיקה – "מי שמכיר אותי יודע שאני כמעט אף פעם לא עושה קאברים. אני לא ממש יודעת מה הסיבה אבל אולי זה בגלל שאני מרגישה לא זמרת מספיק. אבל הגיעה אלי הפנייה המרגשת הזאת מפרויקט מהמם שנקרא אז.עכשיו. אותו הרים חיים שמש המנהל ויזם הפרויקט ולא יכולתי לסרב. זוהי סדרת מחוות לאלבומים ישראלים. חיבור בין מפיקות.ים למבצעים.ות כדי להפיק מחדש קלאסיקות ישראליות מהממות. תמירי מפיק מחדש את אלבום המופת ׳׳קולנוע׳׳ שזה למעשה אלבום מופת של שרון ליפשיץ הגאונה שזאת למעשה גם אמא של שלי (כן כן,שלי לוי שלנו) מנגן בשיר גם יוני (הבןזוג) וככה יצא שבשקט בשקט, הסכמתי למשימה המאתגרת מדי של לשיר מחדש את הקלאסיקה המדהימה הזאת של שרון ליפשיץ האחת והיחידה. את המילים כתב דן תורן כמובן על הלחן שרון ליפשיץ והפעם הביצוע שלי. מקווה שתהנו. זאת הפעם הראשונה שהקלטתי קאבר. אמאלה."

פרסומת

עומר מושקוביץ – 2020

שרון ליפשיץ עם דבל'ה גליקמן – 1986

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: