יום שלישי, ספטמבר 1, 2026

המשורר והמוזיקאי רובין היצ'קוק חוזר לתל אביב

אין זה ביקורו הראשון של רובין היצ'קוק בישראל ובתל אביב בפרט. אחרי שבצעירותו, עוד אי שם בשנותה שבעים הגיע לישראל כמתנדב באחד מקיבוצי הצפון הוא חזר לכאן בשנת 2012 על מנת להשתתף בפסטיבל חגיגות יום ההולדת של חנות התקליטים הוותיקה – "האוזן השלישית", על כך בהמשך..

רובין נחשב לאחד מכותבי השירים העכשוויים הכי גדולים שאנגליה והממלכה הבריטית ייצאה, מדובר במשורר סוריאליסטי, גיטריסט מחונן ופרפורמר ענק. את יצירותיו ניתן להגדיר, על פי דבריו כ״תמונות שניתן להאזין להן״

רובין הספיק להשיק מעל 20 אלבומי סולו, ובמהלך הקריירה העשירה שלו להיות חבר בהרכב הפוסט פאנק The Soft Boys,  לשתף פעולה עם המוזיקאי הבריטי מייסד XTC האגדית, אנדי פרטרידג׳, לככב בשנת 1999 בסרט Hitchcock Storefront  המתעד הופעה של היצ׳קוק בתוך חנות רהיטים נטושה במנהטן, כשהשמש שוקעת והערב יורד, ועוברים ושבים מציצים בחלון הראווה כדי לתפוס את הבריטי עם הגיטרה שר את מיטב שיריו.

כאמור רובין מגיע להופעה אחת אינטימית בחלל הלבונטין  7. זה יתרחש בתאריך 1 בפברואר 2020, כאן כרטיסים.

זמן קריאה

הנה כמה מילים שרשמתי בזמנו בעקבות הופעתו בחגיגות חצי היובל לאוזן השלישית – " צוות האוזן השלישית והאוזן בר שתפס את מקומו באולם ההקרנות שהוסב לגלריית אח"מים צמוד לחלל ההופעות כיבד בנוכחותו את המופע המרכזי, רובין היצ'קוק עלה לבמה, עטוי בחולצת כותנה משובצת באלכסון משל היה אחד מליצני חצרו של המלך ארתור או דומיו, רובין מעטר את שיריו בהרבה משפטי קישור, הם גדושים בנונסנס מקורי ומתחכם, מעין ראיה מפוכחת ומזווית אחרת לחיים ולמצבי היום יום, הוא לוקח את הרגעים האלו עד כדי טירוף רעיוני. אולם הפאן היותר חשוב שלשמו הוזמן ולקראתו הגיע הקהל הרב היה החומר המוסיקאלי שלו, רובין נתן מופע של אחד על אחד, למעט בחלקו האחרון בו הזמין את חברי ההרכב שהתפרק REM להצטרף אליו לכמה שירים, החומרים שלו מאוד פסיכדליים, ליריים, עטויי תיאורים הזויים, אך יחד עם זאת הייתה לי תחושה שרובין עדיין נטוע עמוק עמוק בשנות השבעים הפסיכדליות, ייתכן וזהו סוד קסמו, גם המבנה הלירי של שיריו שניתן להצביע עליו כייחודי חזר בכמה שירים על עצמו באורח מונוטוני משהו, אך כפי שציינתי זהו חלק מהקסם שהוא משרה על המאזינים. לברי המזל שישבו אמש על הכסאות הייתה אפשרות לרכוש כרטיסים משולבים הכוללים גם את המופע הצפוי של רובין עם חברי ונוס, הלא הם אותם יוצאי REM בחגיגה האחרונה של האוזן במועדון בארבי במוצאי שבת. הם הרוויחו ובגדול."

 

הכי חדשים

בילי איידול היה אמור למות, אבל הוא עדיין רוקד

שנה לאחר בכורתו בפסטיבל טרייבקה, הסרט "Billy Idol Should Be Dead" מגיע לישראל. חברת yes רכשה את...

משי קלינשטיין עוצרת לפני הדמעות

משי קלינשטיין ממשיכה לסלול את דרכה המוזיקלית העצמאית. כעת היא משיקה את "לפני שתגרום לי לבכות". זהו...

אור משוגע: תופעת דופלר חוזרת לעניינים

יש להקות שלא נעלמות באמת, גם כאשר השקט נמשך כמה שנים. השירים נשארים ברדיו, בתקליטים ובזיכרונות של...

ספטמבר נכנס לקצב: ערבי הג׳אז שיפתחו את הסתיו בתל אביב

הקיץ עדיין מסרב להיפרד, אבל לוח ההופעות כבר מבשר על שינוי. ספטמבר מביא לתל אביב רצף ערבי...

חוזרים לרעים, זוכרים יחד

שלוש שנים חלפו מאז אותה שבת שחורה, אך הזמן לא מקהה את הכאב. ביום רביעי, 7 באוקטובר,...

האור של הנובה יזרח שוב במדבר

קהילת הנובה חוזרת למדבר בלאק רוק שבנבדה, ונושאת עמה זיכרון כואב. זו השנה השלישית שבה יוקם מיצב...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא