אנדי וואטס מארח את קני ניל – השואו שהוא הריל דיל

הרוקנרול לא יכל להיות מה שהוא בלי הבלוז. לא היה זפלין, לא סטונס, לא קלפטון ואפילו לא הייתם אומרים שאלביס עזב את הבניין. כל אגדות הרוק שנמצאים אצלכם בתקליטייה או בספוטיפיי הקרוב לביתכם, ינקו כל ס"מ מאבות הבלוז של שיקגו או לואיזיאנה.

ואם כבר בלואיזיאנה עסקינן, אז העם הנבחר בארץ הקודש, נפל בחלקו להיות עד לדבר הכי חם ואותנטי שהגיע היישר מהקרם של הקרם מעולם הבלוז כיום. אחד המובילים בתחום הבלוז בישראל, הגיטריסט האגדי אנדי וואטס, הביא לא פחות ממי שנחשב להשראה ענקית על דור הבלוזיסטים הנוכחי…ה"ריל דיל", קני ניל. הוא עד כדי כך נחשב לאגדה, שג'ו בונמאסה עד היום מנגן את If heartaches were nickels של ניל בהופעות שלו

ואלבומו האחרון Bloodline, הגיע למועמדות בפרסי הגראמי לשנת 2017. באותה השנה הוא קטף 2 פרסי Blues Music Awards על אלבום הבלוז ואומן הבלוז הטובים ביותר באותה השנה שהייתה.

לחובבי הבלוז הייתה סיבה לשמוח מכיוון שקני ניל לא רק נגן וירטואוז אלא זמר נשמה שמקפיץ את הקהל כאילו זה היה מועדון בלוז של ביבי קינג (שגם איתו ניל שיתף פעולה). לכן היה זה טבעי שביחד עם אנדי וואטס, הצמד יופיע במועדוני הזאפה של הרצליה וזכרון-יעקב. הבמה שהייתה ערוכה עם פתיחת הדלתות, נתנה את הוייב לקראת מה שהולך להיות. עם סגירת הדלתות והסכם "שמיים פתוחים" וחווית VR, הקברניט הראשי, אנדי וואטס, מטיס אותנו אל שמי ניו-אורלינס לוחץ על הגז עם Full Throttle, מתוך האלבום האחרון שלו, Blues On Fire, שיצא בשנה שעברה.

כדי להעצים את החוויה, וואטס מזמין את זמרת הסול עמליה וויליאמס ובביצוע ל-Blues of The Month Club של ג'ואי לואי וולקר,חזרנו קסם של שנות ה-50 בימי ג'ון לי הוקר. השיר החדש של אנדי וואטס, Burning Deep, מזכיר את הבלוז החם של המועדונים בארה"ב וחבל ששמעתי את עמליה לואיס בהופעה הזו, כי וואלה, לבחורה הזו יש קול וגרוב והיא תהרוג אתכם ברכות ואנדי ידע לפרוט לכם על מיתרי הרגש.

אחרי כל ההקדמה, לא היה עכשיו טיימינג יותר טוב מזה שוואטס הזמין את שותפו לתא הטייס, ה"ריל דיל", קני ניל, שהגיע בפעם הראשונה לארץ ישראל. ההתרגשות גרמה לו להניע את המבערים לבלוז קצבי של Let Life Flow מתוך אותו אלבום שיצא בעשור הקודם.

בברכת I Feel Good של ג'יימס בראון, קני ניל ממשיך להכניס אותנו לוייב האמריקאי עם "Everyday in New Orleans is Friday". כך נכנסו למקצב איטי ומלא סול עם Funny How Time Slips Away מאלבומו האחרון Bloodline, שביחד עם הריף, המילים נותנות לא מעט חומר למחשבה ועם סולו הגיטרה של ניל, מבינים למה הוא נחשב להשראה.

אתם בוודאי גם מסתכלים בתמונות של קני ניל…עליתי עליכם.

ואם אספר לכם שרק לפני שבועיים הוא חגג יום הולדת 62, תגידו שאני משוגע או שהיינו כחולמים? מסתבר שהאנרגיות והאהבה לקהל גרמו לו להיות צעיר לנצח ואפשר רק לאחל לו בריאות ואושר כל הזמן. ברוח החגיגות הביאו אותו לבצע את Starlight Diamond ו-Honest I Do תוך כדי שהוא משלב את הבלוז של שיקגו מאת האיש והמפוחית, סלים הארפו וכנ"ל גם מאבא ראפול ניל, מהם קני הושפע רבות.

זה לגמרי הגיוני שהוא גם יבצע את Plain Old Common Sense, שממשיך במסורת של ניו אורלינס וכנ"ל גם לגבי שיר הנושא של האלבום Bloodline. רוחה של לואיזיאנה מתקיימת גם בזכות הנגנים הוירטואוזיים שליוו את וואטס וניל: הבסיסט תום מוכיח, הקלידן אייל קליין והמתופף תום בולינג.

אם היו כאלו שחיכו למשהו סטייל קלפטון, היה באמת שווה לחכות ל-Blues Leave Me Alone, שגרם לקהל לזוז מהכיסא בהתאם לאנרגיות שהתחוללו בזאפה הרצליה. השילוב של אנדי וואטס וקני ניל היה הרמוני ומי שלא יצא לו להכיר את תום מוכיח, היה יכול להתפעל ולהתפאר מהיותו בסיסט וירטואוז לא פחות מאלו של עולם הרוק והמטאל.

הזכרתי מקודם עד כמה אבא ראפול השפיע על קני ניל. מסתבר שהכל נשאר במשפחה והמוזיקה הושרשה שם חזק אצל הברודרס והסיסטרס כנגנים/זמרים. זה הגיע למצב משעשע שכאשר קני ניל צריך להקליט שיר, הוא מתקשר לאמא לשאול לשלומה ועל הדרך לשאול "אמא, אני הולך להקלטות. את יכולה לארגן לי להקה?". כזכר לאביו, הוא ביצע את Things I Used To Do, אותו הפיק אז ריי צ'ארלס המיתולוגי. למרות המקצב האיטי, הקהל שנשבה בקסמו של ניל מצטרף לפזמון עם "I Don't Need Nobody".

מסורת זה עניין של כבוד

מסורת נוספת של ניו-אורלינס היא למשקה הוויסקי המקומי שלכבודו כתב ניל את Don't Mess With My Tutu שהקפיץ את הקהל, גם בלי המשקה. תוך כדי הוא שילב גם את When The Saints Go Marching אותו היה מנגן בזמנו, לואי ארמסטרונג. אם אתם חושבים שזה לא נשמע לכם מוכר, תראו משחק של מכבי כשהאוהדים של שער 11 בהיכל מנורה מפזמים את "צהוב עולה".

ולפינאלה עם Evalina, הפך לג'אם מטורף של כלל הנגנים שנהנו מכל רגע. אנדי וואטס וקני ניל הכניסו ביחד הילוך נוסף, תום מוכיח נתן סולו מטורף של בס, קני ניל לא יכל להתאפק, לקח לו את הבס והרביץ סולו פ ס י כ י ומראה עד כמה הבן אדם הזה עילוי. סולו התופים של תום בולינג היו גם באותם האנרגיות וכמובן, הקלידן אייל קליין, נתן אווירה…אמריקה.

לכל אלו שהגיעו להופעה של אנדי וואטס מארח את קני ניל, יצא להם לחוות בלוז שלא רגילים לראות במחוזותינו ביום יום. גם השילוב ביניהם כ"כ הרמוני שאולי יביא ביניהם לשיתוף מוזיקלי של שירים חדשים. זה רק הזמן יגלה אבל מה שכן, לפי איך שניל נהנה מההופעה, יש סיכוי טוב שזו לא תהיה הפעם האחרונה שלו בישראל.

זהו ללא ספק, מופע הבלוז הזה היה הריל דיל.

קטעי וידאו מהמופע