מוזיקה על המסך

טרוויס סקוט – Look Mom I Can Fly

נטפליקס משחררת להקרנה סרט דוקומנטרי - Look Mom I Can Fly ,העוקב אחר הראפר האפרו אמריקאי טרוויס סקוט, מסמך חובה לחובבי הז'אנר של הראפ, הטראפ והאנג אנד גאנג סטייל...

בסימן הווה אנחנו מגיעים גם לפלטפורמות הרשת בתחום הסרטים, במיוחד בתחום המוזיקלי. בסוף השבוע פרסמה רשת נטפליקס סרט דוקומנטרי העוקב אחר ז'אק ברמן וובסטר השני המוכר בעולם בטייטל טרוויס סקוט – Travis Scott.

הסרט  Look Mom I Can Fly  עוקב באמצעות חומרי ארכיון אותנטיים וקטעי וידאו עכשוויים אחר ילדותו של טרוויס, הקריירה שלו ובמיוחד בקשר המיוחד לפארק שעשועים נושא השם של אלבומו האחרון שיצא לפני כשנה – AstroWorld.

הסרט שאורכו 85 דקות מתמקד בעיקר בסקוט בהופעות וביחסיו עם זוגתו, אף היא מפורסמת, כוכבת הריאליטי קיילי ג'נר, ובתם בת התינוקת סטורמי.

"הי אמא ​​אני יכול לעוף" בויים בידי White Trash טיילר, הוא מעין יומן הרץ על פני לוח זמנים ומחולק לנושאים כמקום או רעיון. רוב הסרט עוקב אחר הפקת האלבום Astroworld, השם כאמור הלקוח משמו של פארק השעשועים בו ביקר טרוויס סקוט בילדותו, זאת אנו למדים מקטעי וידאו ישנים המתעדים את טרוויס כילד בפארק, הוא בעצם סוג של ריפוי נפשי של טרוויס למה שקרה עם הפארק שגנז את ילדותו לטובת בניית נדל"ן מגורים על שטחו.

בסרט הדוקומנטרי Look Mom I Can Fly  נחשף טרוויס לא רק כראפר אלא גם כאדם שאינו יודע להפסיד בכבוד, כך כאשר בטקס הענקת פרסים בו הוא מועמד  המצלמה עוקבת אחר טרוויס ברגעי המתח וההכרזה על הזוכה, קרדי בי, קטע שמציג את טרוויס בשיא העצבים נוטש את המקום.

גם נוכחות המצלמות בהופעותיו חושפת יותר מטפח את הקהל האמיתי שלו – האוכלוסיה המוגדרת כ – White Trash היא בעצם המסה הנוכחת בהופעותיו בהן היינו מצפים לנוכחות גדולה יותר של צופים אפרו אמריקאים, מסתבר שבארצות הברית הראפ והטראפ הפכו לנחלת הקהל הלבן העממי.

גם ניתן ללמוד בסרט מהיכן הכוכב המקומי דודו פארוק שאב את הרעיון להיכנס למופע הבכורה שלו בהאנגר 11 לפני כשנה כשאיבר מין ענקי מטלטל בין רגליו כשהוא נוסק מהתקרה בגלריית הVIP עד הבמה מעל הקהל שמילא את ההאנגר, כן טרוויס אוהב לרחף מעל גבו של נשר מתכתי הטס באמצעות גלגלות ושרשראות מתכת המחוברות לתקרה מעל ראשי הצופים, ובמופע השקת האלבום אפילו התקין רכבת הרים פסיכית מעל הקהל. טרוויס מתמחה גם בקראוד סרפינג, בקראוד ג'מפינג ואף מזמין אנשים מהקהל לדלג ולזנק מהבמה והקאט ווק לזנק זינוקי התאבדות בתקווה שהרועות בקהל יקלטו אותם…

אחד הקטעים החשובים בסרט הוא מעצרו על ידי שוטרים בארקנסו לאחר שהפציר בקהל להתעלם מהמאבטחים ולנהור לקדמת הבמה, הוא נחשד והואשם בסיכון הציבור ובהליכי משפט אזרחיים שילם קרוב לשבעה מיליון דולר פיצויים לשני צופים שטענו כי נפגעו במהלך ההופעות שלו…

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close