דיווח מהשטח

מסיבת הריקודים של מוניקה

מופע השקת האלבום "לילה חדש" של להקת מוניקה סקס במועדון בארבי תל אביב, ליל חמישי, 06.06.2019. מופע פותח – בון גאראג'. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. יד שניה על המצלמה – שילי אראל.

זה לקח בדיוק שבעה שירים כדי שהתחושה של מסע בזמן תהפוך לממשית, שנות השמונים, 1982 ליתר דיוק, מועדון פינגוין המיתולוגי, מוזיקת הגל החדש מהתקליטן התורן או להקה שעלתה לבמה, הצלילים, הקלידים, המלודיות, הרגשתי שוב בן עשרים פלוס פלוס, "ידענו לרקוד". השיר השביעי מתוך סט-ליסט שפתח כמעט עם כל שירי האלבום החדש של מוניקה סקס, עשה לי את זה, הרגשתי מובל אל תוך המסיבה ששחר אבן צור, פטר רוט, ספי אפרתי ויהלי סובול ארגנו לאלף איש ואישה שמלאו את החלל המורחב של מועדון בארבי במסע בזמן. מבחינתי זה הצליח להם, בול, מבחינת הקהל, הוא עדיין ציפה ללהיטים הישנים.

זה לקח להם חמש שנים מאז יציאתו של אלבומם הקודם "מקצועות חופשיים" עד שחברי מוניקה סקס שחררו את האלבום החדש שמוביל קו מוזיקלי חדש מצד אחד ווינטאג'י מצידו השני. ללהקה שעסוקה כמעט מידי שבוע בשבוע בהופעות ברחבי הארץ במועדונים, אירועים ופסטיבלים זמן הוא מילת קוד לרגעים בהם הם יכולים להתפנות ליצירה חדשה שתוביל אמירה.

כמו תמיד, כמה מילים שכתבתי מיד לאחר לידתו של האלבום החדש – "אלבומה השישי של להקת הרוק הישראלית שהוקמה בשנות התשעים של המאה שעברה, פיטר, יהלי, שחר, ספי, סוג של גיבורי ילדות לדור ה- Y או דור ה- X, לך תזכור ואתה בכלל מהדור של משינה…מילת מפתח בהמשך.

האלבום על פי הצהרת חברי הלהקה הוא סוג של עבודה משותפת בין סקיצות של יהלי לבין הפקה מהודקת של שחר תוך שעות ספורות בין שרבוט לאמירה מושלמת. חברי הלהקה גם לא מסתירים את ההבחנה העולה במהלך ההאזנה לגבי השפעות מוכוונות ומכוונות של להקות משנות השמונים, גל חדש ומועדוני דיסקו עם כדור מראות נוצץ…

תריסר שירים שתוכנם הטקסטואלי קורץ לפעם ולאז, מבחינתי חלק מימים שהייתי יותר צעיר מן הסתם, אולם מנגינותיהם עשויות בטוב טעם ובהידוק משוכלל, מה שגורם להם, לשירים, להיות חזקים בהאזנה והבנה ומצויינים בהנעת הגוף, להערכתי הם כיוונו לכך בכוונת מכוון. ואני? אני רואה, אבל זה מאוד מאוד סובייקטיבי ומתבסס על המטענים האישיים שלי בלבד סוג של מחווה למשינה, הדור הקודם.. ואתם? מי יודע את המטענים שלכם\ן, לבטח תקחו את החוויה למקומות אחרים, אבל בטוח שתהנו." 

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אכן, כמו שכתבתי את מחשבותי אז, לפני ימים ספורים, כך התחושות עטפו אותי אמש בתוך המופע החגיגי הזה ששיאו דווקא היה צלילה אל שנות התשעים, עשור מאוחר יותר, כאשר אסף אמדורסקי הצטרף להופעה עם מערכת קלידים שלקחה את מסיבת הריקודים מעט יותר קדימה אבל עם אסופת להיטים מנצחים שבוצעו יחדיו, יהלי ואסף מחלקים ביניהם את תפקידי השירות, הקלידים ומכונות המיקס מציירים את ההווייה המרקידה, יש לו לאמדורסקי חיבה מיוחדת למסיבות ריקודים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אחרי שהמופע עצמו זרם קדימה ואפילו אסף הודה לקהל והמשיך לדרכו, הגיעו הרגעים שבעצם לשמם המעריצים מגיעים, הלהיטים של פעם, מוניקה סקס הישנה והטובה, הדרן עם עירומים ומכה אפורה אינו מספק את דרישת הקהל שהמשיך לעמוד במקומו מוחא כפיים עד שהם חזרו לבמה להדרן שני, בהתחלה אמדורסקי ובהמשך כל חברי הלהקה, שעתיים תמימות של להיטים ושירים שעוטפים את קולטני הדי,אן,אי במח בחוויות של פעם, מסיבת כיתה דלת לחלק מהקהל, הרקדה המונית לחלק אחר, בני הארבעים, השלושים ואפילו העשרים נראו פתאום במסיבת התיכון השנתית שוב…

בקטנה – בון גאראג הם טובים, מוניקה גם היא טובה ורחבת לב כשהיא נותנת ללהקות צעירות דוגמת זו להיחשף פעם נוספת בפני קהל, כבוד.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close