אילן וירצברג חוגג את השקת האלבום – הַפֶּצַע וְהַמַּרְפֵּא

המוזיקאי, המשורר, היוצר אילן וירצברג  חגג בשבוע שעבר את השקת אלבומו החדש  – הַפֶּצַע וְהַמַּרְפֵּא בהופעה שנערכה בבית היוצר בנמל תל אביב. כפיר ריפשטוס הגיע לאירוע כדי לחוות ולחזור עם הרשמים, התובנות, המראות והצלילים.

אילן וירצברג. צילום כפיר ריפשטוס

יום חמישי בערב, נוסע לנמל ת"א בית היוצר. למצוא חנייה זה לא פשוט כשחצי מדינה מגיעה למתחמי הבילוי של הנמל בערב חמישי, אבל "זו לא סתם הופעה", אני אומר לעצמי אלא הופעה של אילן וירצברג, ובשביל אמן חשוב כזה שווה להתאמץ ולהגיע לבית היוצר, שהוא סוג של מועדון שאקו"ם מאפשרת למי שחבר בה להופיע בחינם במקום הזה, לפחות על פי שהם מצהירים באתר האינטרנט של המקום, שזה בהחלט יפה וראוי להערכה. מגיע למקום ומוצא אותו כבר די מלא בקהל, ובתשע בול ההופעה מתחילה (שזה גם יפה שהופעות מתחילות בזמן בניגוד למועדונים אחרים בעיר, שיש להם מה ללמוד מבית היוצר בנוגע לשעת התחלה של הופעה).

את וירצברג יצא לי כבר לראות בעבר לפני לא מעט שנים בהופעה שהייתה לו באוזן בר כשאז ליווה אותו הרכב נגנים אחר, ואני זוכר אותו כבר אז בתור פרפורמר מעולה. האלבום הראשון שלו היה פרי שיתוף הפעולה שלו ושל שמעון גלבץ בהלחנת שיריה של יונה וולך בצוותא חדא עימה, ותוך כדי ההופעה וירצברג עוד יחזור וינגן מספר שירים מהאלבום הראשוני והכל כך חיוני הזה. סיבת ההופעה היא האלבום החדש שוירצברג הוציא בשם "הפצע והמרפא" "שאומרים שהוא האלבום השישה עשר מאלבומי הסולו כולל בציר טוב". וירצברג פותח את ההופעה ב-"מה חשבתי כשקרה" שיר הראשון מהאלבום החדש, שהבית הראשון מהשיר מתחיל בצורה הקודרת הזאת: "מה חשבתי כשקרה / מה ראיתי לפני / אדם שוקע בדמו / בורח אל סופו המר". אני מתרשם לחיוב מהרכב הנגנים הנוכחי שוירצברג הביא עימו ובעיקר מהזמרת אליה סממה שעומדת לצידו של וירצברג במרכז במה ומציגה מנעד קולי מרשים ושירה צלולה וחזקה שמעבירה בהרבה רגש את התחושה של כל שיר ושיר. אחרי שהשיר נגמר וירצברג מסביר לקהל "שפשר השם הוא שהיצירה באה מתוך הפצע אבל היא גם המרפא". זו נקודה ארכימדית בסיסית שחוזרת על עצמה בהרבה מאוד שירים שלו: החבל הדק הזה שוירצברג מהלך עליו כמו להטוטן בקרקס שבין העצב, הקדרות והאפלה מצד אחד, לבין נקודת האור והתקווה מאידך שוירצברג משאיר לנו כפתח מילוט (לפעמים יש פתח מילוט, לא תמיד הוא ישנו בשירים של וירצברג) ומי שיעיף מבט על עטיפת האלבום יוכל להבחין בקלות בסמליות הזאת כפי שהיא משתקפת מתוך העטיפה שמראה דמות שנשקפת אלינו על קרע פתח מואר אל מול אפלולית החדר. "אתם לא צריכים להיבהל" הוא מרגיע את הקהל ואומר להם שהוא לא הולך לבצע את כל האלבום החדש בהופעה כי "אני יודע שלאנשים קשה עם הרבה שירים חדשים" ומבטיח לנו ש"יהיו הרבה שירים שאתם מכירים ואני מקווה אוהבים". אכן, שישה עשר אלבומים זה לא דבר שהולך ברגל, צריך להבין שזו התמדה והשקעה אדירה לאורך שנים של זמן וממון בהלחנה ובהקלטת כל אלבום ואלבום, שיר אחרי שיר. כל אמן שהקליט והוציא לאור אלבום יספר לכם את התלאות הרבות שכרוכות בהתעסקות הזאת. וירצברג יתגלה בהמשך ההופעה לא רק כמוזיקאי מחונן אלא גם כמספר סיפורים מרתק, שהרי לכל שיר יש סיפור שמסתתר מאחוריו או נקודה מעניינת לא ידועה שוירצברג יאיר ויעיר עליה תוך כדי ההופעה, אז הערב הזה הוא למעשה מהסוג של "שירים והסיפורים הקטנים והאנקדוטות שמאחוריהם".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ההופעה ממשיכה ב-"עוד פעם יום הולדת", עוד שיר מהאלבום החדש, שהפיזמון שלו מציג את ארוע היום הולדת לא כסיבה למסיבה כמו שמקובל לראות אותה, אלא כסמן שלילי שמצביע על תהליך ההזדקנות וההתקרבות למוות: "הלוואי ויכולתי לעצור את הזמן / לעצור את הזמן ולא להזדקן…" אכן, פה וירצברג לא משאיר לנו שום פתח מילוט של תקווה. לדעתו הסוף הוא שחור. בשיר הבא עובר וירצברג ל-"כשבאתי לקחת אותה מהעננים" שהוא וגלבץ הוציאו יחד ב-1979 כתשדיר שדרים ל"טקסט הזוי" כמו שהוא קורא לזה, של וולך, "ומה שהיה לסנונית הראשונה של מה שהפך להיות, בסופו של דבר, התקליט בציר טוב". וירצברג, גלבץ ו-וולך הלחינו בביתה של וולך בקריית אונו (שאגב בתור תושב של קריית אונו ראוי היה לדעתי שהעירייה תשים שלט שמציין את חשיבות כתובת הבית הזה כפי שעיריית ת"א נוהגת לעשות לגבי אמנים ואנשי תרבות חשובים שהתגוררו בת"א) משך כחצי שנה את שירי "בציר טוב" ומאוחר יותר היא קראה את שירי האלבום בהופעות משותפות שהיו להם. לביצוע נוסח אפריל 2019 וירצברג והלהקה מבצעים את השיר בצורה אינטימית ורכה. החבר'ה ממשיכים בביצוע של "אוי ציפורה" גם הוא מ-"בציר טוב" לא לפני שוירצרג מספר סיפור משעשע איך לילה אחד כשהוא וגלבץ באו לבקר בפעם הראשונה את וולך בביתה, הוא מצא עצמו עומד נדהם מול המראה של וולך מנקה את הדם מהראש של גלבץ (שמהתרגשות הפגישה נחבט בראשו בעץ שהיה ליד הבית של וולך), ומהסיטואציה ההזויה הזו צץ לו בראש המשפט "אוי ציפורה לאן נתקענו" אחד השירים של וולך….תוך כדי ההופעה אני מסמן לעצמי שוירצברג הוא לא כותב מילים ומלחין בחסד עליון אלא גם גיטריסט וירטואוז על הגיטרה החשמלית שלו שיודע "להפציץ" כשצריך. וירצברג עושה תפנית וחוזר לאלבום החדש כשהוא והחבר'ה שאיתו מבצעים את "הסוס עוד לא מת" שמביע בצורה מטאפורית את הרעיון הזה של הקושי של אמן ישראלי בלהתמיד לפעול מוסיקלית בצורה עיקבית ורצופה (שהוא קושי שהרבה אמני אינדי אחרים וטובים היו "חותמים" עליו לדעתי במציאות התרבותית הקלוקלת שקיימת פה במדינה): " סוס עוד לא מוותר / ההר גבוה, הוא ממשיך לטפס / הסוס עדיין בועט / הדרך קשה, עדיין דוהר". אכן, מילים כדורבנות. "את השיר הבא הלחנתי לגליה עטרי, שיר שעל פניו נשמע פופי וקצבי אבל בפנים מסתתר לו טקסט עצוב שכתב יעקב גלעד על פסנתרן שנכנס לדיכאון והחליט לעלות על גג גבוה ולעוף כמו ציפור" נותן וירצברג את ההקדמה הדרמטית משהו הזו לשיר הבא "הכל עומד במקום" לפני שהוא והחבר'ה על הבמה מבצעים את השיר. האמת, אני מודה ששמעתי עשרות פעמים את השיר הזה ולא חשבתי על המשמעות שלו עד שוירצברג, שהלחין את השיר, הסביר מה עומד מאחורי מילות השיר. זה הערך המוסף של לבוא להופעה של וירצברג ולא רק לשמוע ביצוע חדש ומרענן לשירים שוירצברג היה מעורב בהם כמלחין או כותב (או שניהם יחד כשמדובר באחד מאלבומי הסולו שלו) אלא לקלוט את הניואנסים הקטנים שאנחנו בדר"כ לא שמים לב אליהם ביום יום כשאנחנו שומעים את השירים את השירים ברדיו או ב-Bandcamp או בכל אפליקציה אחרת…וירצברג עובר לבצע שני שירים מאלבום הסולו הראשון שלו אחרי "בציר טוב" שהיה "משני צידי הכדור" תוך שהוא מסביר לקהל ש"לכדור אין באמת שני צדדים" אבל הוא הושפע מהאלבום "Dark Side of The Moon"  ו-"כמו שלירח יש צד אפל ובהיר, אני אוהב ללכת יותר על הצד האפל". הוא מציין שאת הטקסט של השיר "משני צידי הכדור" עזרה לו להשלים האמנית טובה גרטנר. זה שיר שמבטא טוב את הצד האפל שבוירצברג יחד עם התקווה (או המרפא כמו שהוא קרא לזה באלבום החדש): "אם אתה רוצה ללכת / מחפש מקום לשבת / חכה, עוד תמצא". וירצברג פונה לקהל ואומר שהשיר הבא, "על מדרגות התיאטרון", שהולחן לטקסט של דודו וייזר "היה משהו חריג בקריירה שלי, הוא היה מקום ראשון במצעד הפזמונים, זה לא קרה לפני ולא קרה אחרי…" העיר וירצברג כשנתן את הרקע הכללי לשיר. בנימה אישית אני חייב לציין שלדעתי לוירצברג, בניגוד לאמנים רבים וטובים אחרים יש הרבה מזל – ולא מפאת העדר כישרון חלילה – שהיה לו שיר שהגיע למקום ראשון במצעד הפזמונים ועוד בתקופה שלא היה ריבוי ערוצים כמו היום, כי זה "שם אותו על המפה", בניגוד לאמנים סופר מוכשרים היום שנמצאים באינדי הישראלי, שאין להם יכולת להגיע לאותו מקום ראשון שוירצברג הגיע אליו בזמנו ולא בגלל העדר כישרון או יכולת אמנותית שלהם. ולא שוירצברג, עם קריירה מוסיקלית כל כך עניפה, צריך להוכיח משהו למישהו היום, יש לו בהחלט "נעליים גדולות" מבחינה מוסיקלית, אבל היכולת לקבל חשיפה כללית ציבורית בהיקף שויצרברג זכה לה בשנות השמונים עם השיר הזה הוא יעד שהרבה אמנים טובים היו מייחלים להגיע אליו היום, אבל היום עם ריבוי הערוצים, הפלטפורמות והאפשרויות המגוונות לצריכה של מוזיקה, זו הולכת ונעשית משימה קשה עוד יותר. "השיר הבא זה עוד זמרת שעבדתי איתה, נורית גלרון שהלחנתי לה המון, עשרות של שירים…" הוא מצהיר בנוגע לשיר הבא שהוא הולך לבצע, "כולנו זקוקים לחסד" תוך שהוא מקבל מחיאות כפיים מהקהל "והוא מהאלבום "שירים באמצע הלילה" שהולחן לשירים של נתן זך. הוא מציין שמבקר המוסיקה יוסי מר חיים כתב בזמנו על השיר שזה "יכול היה להיות ג'ינגל לקוקה – קולה, מה שלא נראה כמחמאה ולא כך מצא חן בעיניי… אבל לאור הצלחת השיר משך 40 שנה שמשמיעים אותו שוב ושוב נרגעתי… ובמחשבה שנייה אמרתי לעצמי הלוואי שזה היה נהיה ג'ינגל לקוקה קולה כי זה היה יכול להיות מאוד נחמד מבחינה כלכלית" אמר וירצברג כשהוא מדגיש את הצד האומנותי של השיר אל מול הפוטנציאל המסחרי שבו, מה שנקרא "משני צידי הכדור". את ההובלה של השיר לקחה על עצמה סממה שאני חיב לציין שהביצועים שלה לשירים אינם נופלים מהמקור, ויש שיגידו אף עולים על המקור. עוד שיר של שיתוף פעולה עם נורית גלרון, הפעם "שיר אהבה" שהוא שיר הנושא מהאלבום של גלרון "משהו בלבבה". האמת, אישית אני מודה שאני לא ממש "חולה" על סגנון הפופ הזה של שנות השמונים, לא מתחבר לזה למרות שאני לא יכול לבוא בשום תלונה על הביצוע המופתי "והמכסח" משהו של השיר שאני רואה מולי על הבמה, בעיקר שחברי הלהקה מנצלים את השיר באופן כזה שכל אחד מהם מבצע בתורו סולו על כלי הנגינה שלו ווירצברג מציג כל אחד ואחד מהם בשמו כשפתאום לפני שאני קולט מה קורה החבר'ה עוברים במפתיע ל-Purple Haze של ג'ימי הנדריקס, שזה כנראה משהו שנשאר צרוב חזק בזיכרון של וירצברג מהימים שהוא ניגן עם להקת שליחי הבלוז שידועים כלהקת קאברים מעולה שנוהגת לבצע שירים של להקות כמו פינק פלויד, בלאק סאבאט, לד זפלין וכו' (למרות שיש להם גם חומרים מקוריים, חשוב לציין) והחבר'ה חוזרים לשיר המקורי עם מחיאות כפיים של הקהל שמלווה אותם. ומהנימה העליזה של השיר הזה, וירצברג עובר לנימה שאינה עליזה כלל כשהוא עובר לבצע את "עד שתבוא האהבה" מהאלבום "באת כמו עשן" שהוא הוציא ב-1995, אלבום שנוצר בעקבות מותה של אשתו זהבה והוקדש לזכרה. שירים לא נוצרים אצל וירצברג סתם בחלל האויר, הוא מעביר לנו בשיר את התחושות הקשות והרגעים הקשים שליוו אותו בתוך כל התהליך שהוא ליווה וטיפל באשתו: את יודעת שאני איתך / את לא כל כך מאמינה / חשדות, חרטות והסכמים / משאירים אותנו בודדים". פרט לטקסט הקודר, השיר הזה גם מייצג את הצד הבלוזי של וירצברג, כמו גם את יכולתו לדפוק סולואים יפים על הגיטרה החשמלית שלו, ומי ששומע בלוז קלאסי של שנות השישים כמו ג'ון מאייאל או פיטר גרין יכול בקלות להתחבר לשיר הזה, לפחות למקצב שלו. השיר הבא בהופעה, "מה אתה בכלל יודע על אהבה" הוא מהסרט "אחד משלנו" שמוכר בביצוע של גידי גוב והפעם וירצברג נותן לגיטריסט שלצידו ארז זינגר להוביל את השירה של השיר וזה האחרון אכן ממלא בהצלחה את התפקיד המקורי של גידי גוב. וירצברג עובר לחלק אחר בקריירה שלו, שירי ילדים "בתור פאוזה, להקל על הכובד" ומספר איך הוא נכנס לעולם הזה של שירי ילדים והלחין את "אמא תני לי להחליט" "שבמקור ג'וזי כץ שרה" ו-"הלילות הקסומים" שבמקור ביצעה גלרון. האמת, מבחינתי שני השירים האלה היו די מיותרים בהופעה שלא היה בה קהל של ילדים, אבל רוב הקהל מחא כפיים והיה מרוצה, אז מה אני חובב אינדי ומועדונים קטנים ואפלים כמו "הצימר" או "לבונטין 7" של להקות שעושות טונות של רעש ודיסטורשן יכול להלין על בחירה אומנותית לגיטימית של וירצברג ? לא הרבה כנראה. שני השירים הבאים, היו דווקא בעיני שיא ההופעה של וירצברג: שיר אחד שכתב ("זה חריג שאני גם כותב שיר וגם מלחין אותו למישהו אחר כי שירים שאני כותב, בדר"כ הם הולכים לאלבומים שלי שזה כמו יומן אישי") והלחין לגלי עטרי "עוד מעט": משהו בטקסט, כמו גם בביצוע של השיר הזה בהובלת השירה של אליה סממה יחד עם הקלידים, הגיטרות והתופים היה השילוב האידיאלי בין הלחנים והטקסטים של וירצברג להרכב הנוכחי שהיה איתו על הבמה, וזה ממש הרים את ההופעה לשיאה. גם "עוד יום עלה" שבא אחריו היה נקודה מאוד גבוהה בהופעה לא רק בזכות הטקסטים אלא גם בזכות דואו סולו הגיטרות שוירצברג וזינגר החליפו ביניהם. אחרי זה וירצברג חוזר לתקופת העבודה עם וולך ומדבר על "שיר קדמשנתי (סקס אחר)" שהוא מספר "כשהשיר יצא אנשים לא כך הבינו את השם שלו…לא הבינו מה זה קדמשנתי…כל מיני שיבושים היו, ואז כשהוצאנו את האלבום כתבנו בסוגריים "סקס אחר" וזה כבר היה הרבה יותר מובן…." והוא מזמין את הקהל להשתתף במחיאות כפיים כמו שהיה בהקלטה המקורית. שיר שהוא הפך במשך השנים ללהיט רדיו, אין מה לדבר, וירצברג והלהקה ביצעו את השיר עם קריצת עיין ברורה לקהל שזה סוג של בדיחה כל השיר הזה. ובלי שום הקדמות (השיר היחיד שוירצברג לא נתן לו הקדמות) ההרכב עובר ישר ל-"לא יכולתי לעשות כלום", גם הוא כמובן מבציר טוב כשהקהל מלווה את השירה ווירצברג "מותח" את גבולות השיר עם סולו גיטרה מטורף ובלתי נשכח שהזכיר לפרקים את הגיטרה של דיויד גילמור מפינק פלויד. ההרכב יורד מהבמה וחוזר להדרן ראשון של "הלילה לא שחור" שמבוצע בצורה אינטימית ושקטה. וירצברג ממשיך להדרן שני, מחווה שלו לשמוליק קראוס שגם איתו הוא שיתף פעולה "רואים רחוק, רואים שקוף" תוך שהוא מספר לקהל שהוא מריץ מופע מקביל של מחווה לשמוליק קראוס. את השירה לקח על עצמו הפעם הגיטריסט זינגר שגם הפעם עמד בכבוד במשימה ונכנס לנעלי קראוס הגדולות. ההופעה מסתיימת בהדרן שלישי ואחרון, עוד שיר שוירצברג הלחין לוולך "זה לא זה" כשכל חבר להקה מבצע שוב פעם סולו על כלי הנגינה שלו.

אז מה היה לנו פה ? הייתי מגדיר את ההופעה של וירצברג כמופע שנע בין פופ, רוקאנרול ובלוז משובח לכל המשפחה, של יוצר שהוא כותב מילים, מלחין וגיטריסט שיש לו את היכולת לרגש ולהעביר בעיקר את הצד האפל של הכדור שלו לתוך כל השירים שלו עם הרכב חזק מאוד. לכו לראות את וירצברג ולתפוס איזו הופעה מסיבוב ההופעות הנוכחי שלו לפני שייגמר הסיבוב !

קטעי וידאו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s