והנה מגיע הזמן הזה בשנה שזאפה בשיתוף גולדסטאר מפיקים את סדרת ההופעות "האלבומים", כבר 14 שנים שהפרויקט הזה רץ, כל הופעה מיוחדת לאלבום רוק ישראלי אחד שעשה היסטוריה ונכנס לרפרטואר האלבומים המשפיעים ביותר במוזיקה הישראלית.
ההופעה הפעם הוקדשה לאלבומו השלישי של מוש בן ארי "מסע ומתן" שיצא לפני 12 שנים ב-2006. נכון שזה לא אלבומו הראשון של מוש, אבל בהחלט הייתה זו נקודת פריצה נוספת בעזרת כמה להיטים כמו שיר הנושא, השיר "ממריאים" וכמובן "אנצל" שעד היום נחשב לאחד מהשירים המוצלחים והמוכרים ביותר של מוש בן ארי.
חזרנו לרגע ל-2005, מוש בן ארי כבר אומן ידוע, יוצא להקת שבע שכבר ביסס את עצמו עם שני אלבומי סולו ולהיטים כמו "דרך" "יה" "ואת" ורבים אחרים, אבל עדיין השאירו את מוש עם תחושת אי סיפוק, שישנה עוד דרך שהוא צריך לעבור, הוא ארז כמה דברים ונסע לאוסטרליה, חצי שנה של מסע הניבו את השירים לאלבום השלישי שנקרא בהקשר דומה "מסע ומתן". שבן ארי חזר לארץ הוא התחבר למפיק דני קרק (פילוני, אקס שבק"ס) וב-2006 יצא האלבום המיוחל והשאר היסטוריה.
אבל אנחנו ב-2018, אלבום הפך להיות מושג על הנייר בלבד, נגמרו להן התקופות שהיינו קונים קלטות, תקליטים או דיסקים, שהיינו מאזינים לאלבום מהתחלה ועד הסוף, בווקמן עם קלטת שחוקה מהשמעות, תקופה כזו שהאלבום היה סיפור שלם עם שיר לפתיחת אלבום, שיר לסוף הצד וכזה שסוגר את האלבום, שירים שהיו מעברים בין להיט ללהיט הפכו אצלנו, המיטבי לכת, ללהיטים אישיים ונקשרו לרגש וזיכרונות.
סדרת הופעות ה"אלבומים" פורטת בדיוק על מיתרי הרגש האלו, מעלה על נס אלבום שהפך אצלנו לזיכרון אישי, הזדמנות נפלאה לשמוע אולי בפעם היחידה את השירים ששמענו מאות פעמים ורק חיכינו ליום שגם ייתנו להם התייחסות בהופעה.
הגענו להאנגר 11, תל אביב בנמל, המקום הקבוע להופעות האלבומים המצריכים חלל גדול כיאה להפקה ולכמות הצופים שכבר הרבה לפני ההופעה קנו את כל הכרטיסים, הופעה חגיגית, בפלייר רשמו שגם התקווה 6, רבע לאפריקה וחנן בן ארי יתארחו אז בכלל שווה ללכת, אם בדרך כלל ההופעות של מוש בן ארי שמחות, הפעם זה הולך להיות אפילו יותר מהרגיל, רשימת האורחים הזאת מבטיחה במה עמוסה, ברוכים הבאים לחפלה.
ואכן, הכל עובד כמתוכנן, עשרים לעשר מתחילים, מוש בן ארי על הבמה עם ההרכב הקבוע והרב משתתפים, מתחילים כמובן עם שירי האלבום, הרי לשם כך התכנסנו והקהל מפרגן בדרכו, שר בלהיטים וגם באלו שפחות מוכרים, כן זיהינו אתכם מרחיקי הלכת בתוך הקהל, ידענו שאפשר לסמוך עליכם.
להיט ראשון ומרגש "מסע ומתן" וזו גם הזדמנות לתת לקהל להוכיח את נאמנותו ולשיר ביחד עם מוש ועם שני האורחים הראשונים לערב, משמאלו של מוש – חנן בן ארי, בלי קירבת משפחה אבל עם זיק דומה בעיניים, חנן בן ארי אמנם חדש בתחום, רק כשלוש שנים, אבל הספיק לקצור לא מעט הצלחות וגם מספר רב של להיטים וביניהם "החיים שלנו תותים" "לא לבד", "וויקופדיה" ואחרים. מימינו עולה עמרי גליקמן, סולנה של התקווה 6, הם גם יגיעו יותר מאוחר לשירים משותפים, לפני כשנתיים יצא השיר "שים עין עלינו" שכתב גליקמן ובוצע ביחד עם מוש בן ארי.
ממשיכים במסע, שירים נוספים מאותו אלבום ואז הפתעה, ליאור נרקיס עולה לבמה, (לא היה רשום בשום מקום, בדקתי שוב ליתר ביטחון), והנה עוד דואט שלא ציפינו, הפתעות כאלו זה תמיד טוב במיוחד שזה ליאור נרקיס ועוד בשיר של מוש, היה קשה לדעת מי התרגש יותר, הקהל, או ליאור.
חזרנו למסלול הרגיל, מחזירים נשימה סדירה, הופתענו, לא נופתע בשנית… טעות! כי עכשיו עולים לבמה גם אלי פיניש ואורי גוטליב, זה כבר בטוח לא היה מתוכנן, שני אלו באו לראות הופעה כמו כולנו, קבוצת חברים עומדים בצידה השמאלי של הבמה, הרי כבר אמרנו מקודם שכולנו אוהבים את מוש, ואז גם הייתה שם החלטה ספונטנית לעלות לבמה לחלוק כבוד וכמו עם פיניש וגוטליב זה גם יהיה משעשע ועוקצני.
חלקו השני של הערב נפתח שוב בחושך, מערכה שנייה, רבע לאפריקה התמקמו בקצהו השני של האולם ובמקצב גרוב אפריקאי כיאה לשמם הם החלו מפלסים את דרכם אל הבמה, הפרגון לכיוונם ברור. החלק השני כבר הוקדש ללהיטי כל הזמנים, רבע לאפריקה תרמו מכישרונם ומשמחת החיים שלהם לכל שיר שהגיע אחר כך ולהיטים שמחים לא חסרים וזו גם אפשרות לשמוע את "תהביל תרבח" של רבע לאפריקה שאמנם רובנו לא מכירים אבל מכיוון שהוא כל כך קליט אף אחד בקהל לא נשאר אדיש.
וגם בחלק השני מצטרפים להם האורחים, חנן בן ארי שר את "דרך" בדואט מרגש עם מוש בן ארי, התקווה 6 ביצעו את "אלוהים שים עין" ולבסוף גם השיר "יה" הסופר סופר שמח ששם כבר הבמה הענקית של ההאנגר 11 הייתה קטנה מלהכיל את כל המשתתפים.
שעתיים של הופעה שהרגישו כפול, כמו סוג של מיני שנטיפי, פסטיבל טבע קטן שממלא אותך באנרגיות וכיווני מחשבה חיוביים שיעזרו לנו להתמודד ביתר קלות עם עוד שבוע רגיל.
