דיווח מהשטח

חצי הכוס המלאה, או הריקה…

פסטיבל בסוודר בשנתו התשיעית הולך על הצד הנשי, המטרה לסייע לנשים חסרות בית, נשים שורדות זנות ונשים במעגל הזנות. הדרך – גיוס תרומות בציוד, מזון ועוד, השיטה – מופע שנתי בו מככבות רק נשים יוצרות ומזמרות. צהרי שישי 14.12.2018. נכח תיעד בחצי הזמן – יובל אראל.

פסטיבל בסוודר והבלוג של יובל אראל זה סוג של רומן בהמשכים לאורך מספר שנים, ההיכרות החלה במרתף של מועדון לבונטין 7 לפני מספר שנים, משם צעדנו "יד ביד" לעבר החלל של מועדון הרוק של תל אביב, בארבי.

גם בצהריי שישי לקחתי את עצמי למועדון בארבי חמוש בשקית גדולה עם מיטב בגדי חורף חמימים, הפעם של הנשים במשפחה, למען הנשים בקהילה, זה בדי.אנ.אי בואו נמשיך הלאה מבלי להביט לאחור (על השקית…).

בהחלטה מראש ומכיוון שהפסטיבל אמור היה להימשך לאורך מספר שעות תכננתי לחצות אותו לשניים ולתעד את החלק הראשון, חמש נשים, מוזיקאיות, זמרות, יוצרות, מלחינות, פרפומריות. מוכרות, אהובות…, מצליחות ומוצלחות, צעירות ומבוגרות, שלל סגנונות מוזיקליים, ממש כפי שכבר הפך למנהג בפסטיבל, מרתון וקוקטייל מוזיקלי של מספר שעות עם שלל טעמים.

אז מה היה לנו?

כמובן שנשאו דברים, בידי נשים, על נשים, אלו שלא מצאו את מקומן המכובד בחברה, אם הן ננטשו, אם הן חסרות קורת גג, אם הן נקלעו בעל כורחן למעגל הזנות, אם הן הצליחו להיחלץ מהמעגל הזה וזקוקות ליד תומכת או דוחפת במעלה מסלול החיים. נציגות משלל ארגונים, ארגונים שתפסו את מקומן של הרשויות, היכן שהידיים הארוכות של הממשל נותרות בכיסים או מופנות למטרות בלתי מזוהות או ראויות, עצוב שזה כך, שהפרט צריך לסייע במקום שהמדינה נכשלת פעם ועוד פעם.

והאמניות, כולן מצויינות, בחלק "שלי" הופיעו מההתחלה – מירי אלוני, נינט טייב, דנה ברגר, סי הימן, אפרת גוש.

בחלק שהחמצתי הופיעו סיון טלמור, גל דה פז, עינב ג'קסון כהן, קורין אלאל, דפנה ארמוני, אקו מורגנשטרן.

תזכורת משנים קודמות

 

הנה הקולות והמראות

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close