קליפים חדשים

אין עתיד אם אין עבר

"עם ללא עבר, אין לו עתיד" כך אמר המצביא הצרפתי נפולאון בונפרטה, את הרעיון הזה השאיל בהרחבה המצביא והמדינאי יגאל אלון שאמר כי "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל"', ובהתאמה לימינו משוחרר היום שיר חדש בשם – "אין עתיד אם אין עבר".

השיר חדש בהשתתפותם של מיטב אמני ישראל הוותיקים שכעת יוצא לאור, נוגע בצורך ובחובה שקולם של האמנים הוותיקים והמוערכים בארץ יישמע ולא יישכח. את הפרויקט יזם העיתונאי וחוקר המוזיקה דודי פטימר שפועל רבות לתיעוד ולקידום האמנים הוותיקים בארץ, ואליו חברו העיתונאית, הכותבת והמוזיקאית נורית פלד-קירשטיין שכתבה והלחינה את השיר במיוחד לפרויקט ויאיר סתוי, מוזיקאי, מעבד ומפיק מוזיקלי.

השלושה הפיקו יחד פרויקט מוזיקלי יחיד במינו שטרם נראה כמותו בישראל: הם קיבצו לאולפן אחד 15 אמנים ישראליים שהניחו כמה מאבני היסוד של המוזיקה הישראלית לאורך שנותיה, פרצו דרך וסיפקו קלאסיקות ישראליות שאין ישראלי שלא מכיר, וכיום מוצאים עצמם במאבק הישרדותי יומיומי על הזכות להופיע, להקליט ולהתקיים ממוזיקה.

האמנים שמבצעים את השיר "אין עתיד אם אין עבר" הם: דפנה ארמוני, עוזי פוקס, גבי ברלין, רמי דנוך, סוזי מילר, משה הלל, אופירה גלוסקא, צדוק סביר, לוליק לוי, ג'קי מייקה, עירית דותן, עקיבא נוף, אסתי כץ,  מרים צפרי ודני בן ישראל.

האמנים הללו תרמו את קולם לביצוע השיר, הן כדי להוכיח שעל אף בגרותם הם עדיין קיימים, עדיין כוחם במותנם ועדיין יש להם מה לתרום, והן כדי להאיר את הנושא למען שיפור מצבם של כלל האמנים הוותיקים בארץ.

מדובר בפרויקט ללא כל מטרת רווח והעשייה סביבו כל כולה התנדבות של כל הגורמים המעורבים בו משלב יצירת השיר, שעות ההקלטה המרובות באולפן, צילום הקליפ וההפצה, והוא נוצר כולו מתוך הערכה וכבוד לאמנים שעיצבו את הפסקול הישראלי.
חלק מהמפגשים של דודי פטימר עם כמה מהאמנים הוותיקים תועדו אף הם ואת חלקם ניתן לראות כאן כחלק מהפרויקט הכולל במסגרת השימור והתיעוד של הזמר העברי.

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close