יום רביעי, ספטמבר 2, 2026

לחלום על הבית עם מיקי והמשפחה

פסטיבל הפסנתר 2018. רחבת מוזיאון תל אביב שוקקת ואנחנו יורדים למרתפי מוזיאון תל אביב, לאולם רקנאטי היוקרתי, בו מיקי גבריאלוב חוגג 25 שנה למופע "כשחלמתי על הבית" ומשיק אלבום אוסף כפול, בערב רווי נוסטלגיה ואורחים. לבמה עולים 9 נגנים הכוללים כלי נקישה, חליל, תופים, גיטרות, סאז וכמובן הפסנתר.

הוא מניח לרגע בצד את הרוק  והפופ הישראלי וחוזר לשורשים, לערב שכולו תורכית, יוונית, לדינו ואספניולית. הוא חוזר הביתה לארוחות שישי, בהן אבא היה שותה קוניאק 777, אוכל מאזטים של אמא, תופס ראש, מתחיל לשיר ובעקבותיו אימו, אחיו והוא.

הוא פותח עם "הילדים עזבו", "סלסלי" ואהבה יוונית. קולו יציב, המנגינות שמחות והאוזן מקבלת עושר מוזיקלי ושמחה רבה על הבמה.

הוא מזמין את האורחת הראשונה, שירה גבריאלוב, ביתו, שהגיעה מלוס אנג'לס במיוחד למופע. התנאי שהציבה לאביה לבואה, היה שתשיר בספניולית ותורכית. וכך ביצעו יחד את "אונה מטיקה דה רודה" ו"גברת מגונדרת" – היא בתורכית ואביה בעברית. רק הגיוני ששיר הנושא של המופע "כשחלמתי על הבית" יבוצע ביחד עם ביתו. לשירה קול פעמונים עדין וממכר וחן רב.

האורחת השניה היא מוזיקאית, זמרת, אקדמאית, מרצה למוזיקה אות'מאנית והגיעה במיוחד מתורכיה. מחטאפ דאמיר. הם ביצעו יחד את "טלי טלי" שבתור מי שנושאת  שם זה, אני יכולה להבטיח שאין בזמר העברי עוד שיר המכיל את השם ועל כן, לנצח אהיה אסירת תודה לגבריאלוב שייבא את השיר התורכי הזה למחוזותינו. ב"אל תרכין ראשך" שהפעם בוצע בשפת המקור, מחטאפ דמיר סלסלה בתורכית פתיח בקולה המיוחד, שנשמע כמו תפילה זועקת. קטע מאוד מיוחד, נדיר ומרגש.

את אורחו השלישי גבריאלוב מכיר כבר הרבה מאוד שנים, אך מעולם לא הופיעו יחד. הפעם הם עשו "בארטר", טריפונאס האגדי התארח במופעו זה של גבריאלוב וגבריאלוב יתארח במופע של טריפונאס בזאפה הרצליה ב 23.11.18. הם מבצעים יחד את "הו דיר לה דה" ו"הקצב של חיי". בשני הביצועים טריפונאס והבזוקי מרימים את האוירה. לאחרונה התמזל מזלנו ונכחנו בכמה הופעות על טהרת ייוון. מסקנותינו הן שהם ידעו לעשות שמח היוונים האלה וטריפונאס מוכיח לנו זאת שוב. הוא שולט בבזוקי באופן מופלא ומסלסל בו ביחד עם חיוך קסום וקול מעורר הערצה שלא מזדקן. הקהל יצא מגדרו. טריפונאס נפרד בברכת "שבת שלום" על רקע מחיאות כפיים סוערות.

גבריאלוב מסיים את המופע עם הקלאסיקות "השיירה" ו"שכשנבוא" כמחרוזת, שאמנם הריחות הם תורכים ויוונים, אך מזמן נשזרו עמוק בתרבות הישראלית ומגוללים את קורותיה ותולדותיה.

האזנה לאלבום האוסף

 

וידאו

 

הכי חדשים

בילי איידול היה אמור למות, אבל הוא עדיין רוקד

שנה לאחר בכורתו בפסטיבל טרייבקה, הסרט "Billy Idol Should Be Dead" מגיע לישראל. חברת yes רכשה את...

משי קלינשטיין עוצרת לפני הדמעות

משי קלינשטיין ממשיכה לסלול את דרכה המוזיקלית העצמאית. כעת היא משיקה את "לפני שתגרום לי לבכות". זהו...

אור משוגע: תופעת דופלר חוזרת לעניינים

יש להקות שלא נעלמות באמת, גם כאשר השקט נמשך כמה שנים. השירים נשארים ברדיו, בתקליטים ובזיכרונות של...

ספטמבר נכנס לקצב: ערבי הג׳אז שיפתחו את הסתיו בתל אביב

הקיץ עדיין מסרב להיפרד, אבל לוח ההופעות כבר מבשר על שינוי. ספטמבר מביא לתל אביב רצף ערבי...

חוזרים לרעים, זוכרים יחד

שלוש שנים חלפו מאז אותה שבת שחורה, אך הזמן לא מקהה את הכאב. ביום רביעי, 7 באוקטובר,...

האור של הנובה יזרח שוב במדבר

קהילת הנובה חוזרת למדבר בלאק רוק שבנבדה, ונושאת עמה זיכרון כואב. זו השנה השלישית שבה יוקם מיצב...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

שי שיר
שי שירhttp://shayshir.wordpress.com
שי שיר וטלי ספיר: הוא: איש חינוך בכל רמ"ח אבריו, שהמוזיקה מהווה מרכיב מרכזי בחייו. היא: ביום מנהלת רישוי במשרד אדריכלים ובשאר הזמן תופרת, יוצרת וכותבת. ביחד: הם ההורים של אלה ורותם ויחד איתן חיים ונושמים הופעות ומוזיקה.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא