יום רביעי, ספטמבר 2, 2026

הסיגדיאדה השביעית בתל אביב

פסטיבל התרבות האתיופית בתאטרון הלאומי הבימה מיסודו של שי פרדו הנו מעין פרשנות לתושבים התל אביבים למשמעויות חג הסיגד הנחוג על ידי בני העדה האתיופית, חג המקדש את הכמיהה לירושלים, שהנו למעשה החלופה האתיופית לשלושת הרגלים שנחוגו בארץ כנען התנ"כית. 

בסוף השבוע הזה נחוג הפסטיבל בפעם השביעית כשהוא חוזר שוב למשכנו בבית התאטרון הלאומי הבימה בשיתוף עיריית תל אביב, הקרן הקיימת ובהפקת תאטרון הנפש – ביאטריס הל והאוורד ריפ וביוזמתו של שי פרדו באמצעות גור אריה הפקות, השנה מיועד הפסטיבל לנדוד בשלושה ספוטים – תל אביב, יוקנעם וקרית עקרון במהלך השבועות הקרובים.

אנחנו, כמי שמלווים את הפסטיבל בשנים האחרונות, הגענו לאירוע המרכזי בתאטרון הבימה, תל אביב…

את הפסטיבל פתח אירוע ייצוגי ביום חמישי האחרון באולם רפפורט בהבימה כאשר לצד בופה מהמטבח האתיופי המסורתי שכלל כמובן ערימות של אינג'ירה ותבשילי ירקות, בירה אתיופית ותה מסורתי התקיים מופע של הזמרת והיוצרת אושרת "אושי" מסלה, מופע סטנד אפ קצר של ברקו זרו והופעה טעונת גרוב ואתיו ג'אז מסורתי של סלומון מרשה והפרויקט.

בשעות הבוקר המאוחרות של יום שישי החלו אירועי היום המרכזי של הפסטיבל כאשר בפואיה של תאטרון הבימה התקיים בזאר עשיר בדוכנים שהציגו מזון אתני, תלבושות וחפצי אמנות, לצידם בחלל המרכזי התקיים שיעור ריקוד עם ברהנו מגיסטו שהדגים לקהל הרב שכלל בין היתר מבני העדה לצד "נצ'ים" רבים מתושבי העיר את צעדי ותנועות הריקודים המסורתיים של בני העדה האתיופית, הפעילות בפואיה זכתה לנוכחות רבה כאשר החלה תצוגות האופנה מיצירותיה של מעצבת האופנה גאולה אברהם בשלל שמלות ערב ונשף אותן לבשו דוגמניות יפיפיות, מבנות העדה כמובן שהיוו מוקד לצילום להמוני הצלמים שהגיעו למקום.

המשכו של היום התפצל לפעילות באולמות וכלל הקרנת פרק מסדרת תעודה על יהדות אתיופיה לצד הרצאות ומופע סטנד אפ, אולם באולם ע"ש רובינא, האולם המרכזי של התאטרון התקיים מופע שנפתח ידי חברי להקת Ground Heights עם הסולנית היוואן משאשה שבצעו שירים המשקפים את הצליל וההווי האתיופי, בהמשך הצטרפו למופע הצמד הצעיר של הראפרים בני העדה האתיופית "הברינקס" שהגישו מופע עכשווי בצביון ראפ צרפתי, את המופע המרכזי הגישו דווקא חבורה עולזת ועולצת שאיננה מבני אתיופיה – קובי אוז ולהקת טיפקס שהרימו את הקהל במשך שעה.
תזכורת, הפעם הראשונה שלנו בפסטיבל

וידאו

 

הכי חדשים

בילי איידול היה אמור למות, אבל הוא עדיין רוקד

שנה לאחר בכורתו בפסטיבל טרייבקה, הסרט "Billy Idol Should Be Dead" מגיע לישראל. חברת yes רכשה את...

משי קלינשטיין עוצרת לפני הדמעות

משי קלינשטיין ממשיכה לסלול את דרכה המוזיקלית העצמאית. כעת היא משיקה את "לפני שתגרום לי לבכות". זהו...

אור משוגע: תופעת דופלר חוזרת לעניינים

יש להקות שלא נעלמות באמת, גם כאשר השקט נמשך כמה שנים. השירים נשארים ברדיו, בתקליטים ובזיכרונות של...

ספטמבר נכנס לקצב: ערבי הג׳אז שיפתחו את הסתיו בתל אביב

הקיץ עדיין מסרב להיפרד, אבל לוח ההופעות כבר מבשר על שינוי. ספטמבר מביא לתל אביב רצף ערבי...

חוזרים לרעים, זוכרים יחד

שלוש שנים חלפו מאז אותה שבת שחורה, אך הזמן לא מקהה את הכאב. ביום רביעי, 7 באוקטובר,...

האור של הנובה יזרח שוב במדבר

קהילת הנובה חוזרת למדבר בלאק רוק שבנבדה, ונושאת עמה זיכרון כואב. זו השנה השלישית שבה יוקם מיצב...

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא