דיווח מהשטח

רוק'נרול וותיק זה יין טוב

להקת משינה סוגרת את הקיץ במופע משותף עם ברי סחרוף באמפיתאטרון בקיסריה, סולד אאוט. מוצ"ש, 06.10.2018. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

משינה וברי בקיסריה. צילום יובל אראל

אחרי תחילתו של סבב הופעות הקיץ של להקת משינה בעקבות השקתו של האלבום האחרון "מתים שרים הולכים", סבב שהחל בהפתעה בתדר בית רומנו, המשיך במועדון ג'ימי הו ונחגג ברוב שמחה בצהרי שישי במועדון בארבי ועבר בקיץ החם עם הרבה אורחים, הגיעו חברי להקת משינה אמש לאמפיתאטרון בקיסריה. בשעה שבע וחצי כבר יישרנו קו בשורה הראשונה במגרש הכורכר הצמוד לאמפיתאטרון הרומי העתיק בקיסריה, לא לוקחים סיכונים, מי שמאחר דופק שעון אל תוך הלילה…

בשעה תשע ורבע האורות באמפי כבים, המושבים כבר מלאים, אין כסאות ריקים, כדור הדיסקו הענקי שנתלה על קונסטרוקציית פיגומי התאורה מפיץ ניצוצות של אור לבן לכל עבר, מוזיקה דרמתית מסמנת את תחילתו של המופע, המצלמה המשדרת למסך שהוצב באחורי הבמה מציגה את הנגנים המתחילים לצאת מחדרי האומנים ופוסעים לעבר הבמה, ספי סיזלינג, שלומי אלון ויאיר סלוצקי ראשונים בסך, אלו שלושת הנשפנים הנמנים על הטובים ביותר שיש בארץ, אחריהם מגיעות הבנות, גליה חי עם הויולה וזוהר גינזבורג גיטרה שנייה, גם איתן רז המתופף הנוסף וכעת תורם של חברי הגרעין המייסד, כבר לא ילדים, למעלה משלושה עשורים על הבמות עם שלל אלבומים ולהיטי המנונים. איגי דיין, מייקל בנסון, שלומי ברכה ויובל בנאי, אבנר חודורוב, החבר החדש ישן תופס אף הוא את מקומו, הצגת הרוק הגדולה של אחרי החגים מתחילה.

במשך כשעתיים תמימות וללא רגע מנוחה בצעו והגישו חברי להקת משינה 20 שירים שנבחרו מתוך שלל אלבומיהם המייצגים את התקופות השונות בחיי הלהקה, לא רק זאת, בעיצומו של המופע מצטרף האורח המכובד, ברי סחרוף על בלוריתו הכסופה ועל פרק ידו צמיד לבן של מחלקת הילודים המזכיר לכל הנוכחים באמפי שברי התברך בעולל טרי וחדש לפני יומיים, רביעי במספר, ברי בן 61 לא ילד, מבוגר ממני בשנה, אך כל כולו מלא אנרגיות שמוקרנות ממנו אל הקהל.

החיבור בין ברי ליובל ושלומי על הבמה הרגיש התעלות, רוקרים אמיתיים שלא ממש סופרים את השנים ולא נרתעים משיני הזמן, הכל בתוך תוכם פועם רוטט ומשוגר החוצה, שירים של ברי, שירים של משינה, פעם ברי שר משינה פעם יובל שר ברי, נתנו עבודה בחדרי החזרות, השקיעו למען הקהל והתוצאות בשטח, מופע חם סוער ומקפיץ, בעצם הקהל ישב בדיוק עשר שניות מהצליל הראשון בפתיחה, לאחר מכן הכסאות היוו מטרד שיש להסתגל להמצאותו בין הרגליים. ממשיכים קדימה, האווירה מתחממת ומתלהטת, הנה יובל יורד אל הקהל, עולה על כסאות, מתקדם לעבר הטריבונות, מגיש את עצמו אל הקהל, למטה שורה של סלפי, למעלה כפיים, כמעט ותם, יורדים חוזרים, הדרן עוד ארבעה שירים, חצי חצי, שניים של ברי שניים של משינה. נותנים את הכל והקול, היה פאן במקסימום. תודה.
לחצו לצפייה בגלריית התמונות המלאה מהאירוע

וידאו גולשים – באדיבות ליאור נרומברג

וידאו גולשים – באדיבות שי שיר

תגים

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close