חדשות הסצנה

בשלט רחוק – עברי לידר שר כהזדהות עם מאבק קהילת הלהט"ב

בניגוד להרבה אמנים ומוזיקאים המוכרים כ"שייכים לקהילה" שנעדרו מן הסתם מעצרת המחאה שהתקיימה אמש בכיכר רבין כנגד חוק הפונדקאות המפלה בין נשים וגברים, דווקא הזמר והיוצר עברי לידר, הנחשב כאחד הסמלים המוכרים מתוך הקהילה, המצוי בימים אלו בניכר,  פרסם הלילה את הסטאטוס והווידאו הבאים בעמודו הרשמי בפייסבוק:

אני מאד אוהב לנסוע לחו"ל, זה מעניין מעשיר ומרענן. אבל היום הייתי רוצה להיות אתכם שם בארץ – משעות הבוקר המוקדמות אני עוקב אחרי כל מה שמתרחש ביום המרגש והחשוב הזה, עוקב אחרי ההפגנות ומתרגש מהתמיכה הציבורית הרחבה. עוקב אחרי הדברים החכמים והחשובים שנאמרים וגאה באחדות שנוצרה. רואה מרחוק לא רק אנשים מ"הקהילה״ אלא אנשים שפשוט אכפת להם מהחברה ומהמציאות שבה הם חיים. אנשים שמפחדים מהמקום שהמדינה שלנו, של כולנו, עלולה להגיע אליו. אז למרות שאני לא נמצא אתכם בגופי, אני אתכם ברוחי ובמחשבותיי.

הבוקר מצאתי בגינה, בבית בו אני מתארח, נדנדה ישנה שנראה לי ששמשה הרבה ילדים והורים שמחים לאורך השנים. התיישבתי עליה ועלה לי לראש שיר שכתבתי עם יונתן פרידג׳ לפני כמה שנים, לשיר קוראים ״לילד שלי" ואני מקדיש אותו לכם, בהערכה אין סופית. אוהב אתכם. עברי

לחן – עברי לידר , יונתן פרידג׳

מילים – עברי לידר

עיבוד – עברי לידר יועד נבו יונתן פרידג׳

מיקס – יועד נבו

צילום – יונתן מצ׳ניק

עריכה – סטודיו

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close