שבת, אוגוסט 29, 2026

אמנות שימושית

פסטיבל "אאוטליין – איור ומילים בירושלים" הנו פרוייקט ייחודי ירושלמי פרי יוזמתם של אנשי המחלקה לאמנות חזותית באגף התרבות והאמנויות ורשות הצעירים המכונסות תחת כנפי עיריית ירושלים בשיתוף עשרות אמנים העוסקים באיור, אנימציה, שירה, ספרות ועוד. הפסטיבל הנפרש בין התאריכים 5 עד 12 ביולי היווה עילה טובה לקפוץ לעיר ההררית המרוחקת מחוף הים לכמה שעות של התבוננות, שיטוט והאזנה. יש גם מופע!

מאבו ללה ועד קולולוש, פסטיבל אאוטליין. סלפי – יובל אראל

כך וויקי על המושא: איור (בלועזית: אילוּסטרציה) הוא המחשה לא מילולית למושג, רעיון או טקסט. איור יכול להתבצע במדיות שונות ובאמצעים שונים: מוזיקה, שירה, סיפורת, צילום, קולאז', רישום, מגזרת נייר ובכל דרך שבה בוחר המאייר. בניגוד לציור המשויך לשדה האומנות, איור תמיד מחויב לשרת את הטקסט עליו הוא 'נשען'. על כן, האיור חייב להיות תקשורתי ובעל מסר שניתן לפרשו. האיור מכיל בתוכו אלמנטים יצירתיים ואמנותיים על מנת להעביר את התוכן ואת הביקורת של המאייר בצורה מקורית, אותנטית ומעניינת. איורים קיימים במישורים רבים – בספרות, קומיקס, אנימציה וקולנוע, ועד לרפואה, מדע, פוליטיקה וכו'.

ועוד על המושא באתר "איאוריקה": מהו איור ובמה הוא שונה מציור?

מהם איורים? איורים (illustrations) משמשים במגוון תחומים בעולם המודרני. מתחום הספרות, דרך תקשורת, מידע, פרסום, מדע ופוליטיקה ועד לאמנויות כמו קומיקס, קולנוע ואנימציה. האיור נועד להמחיש רעיון, מושג ומלל, באופן שאינו מילולי. בניגוד לציור, המשויך אך ורק לאמנות, איור משרת צרכים אחרים והוא נשען על טקסט שאותו הוא מבטא באופן גרפי. מסיבות אלה, חייב האיור להיות תקשורתי ובעל מסר ברור לצופה בו. לכן מכיל בדרך כלל האיור מרכיבים יצירתיים ואף אמנותיים, שנועדו להעביר באופן מקורי ומעניין את הרעיון שבבסיסו ובתחומים מסוימים גם את ביקורתו של המאייר.

ומכאן אפשר לצאת לדרך שהובילה אותי ואחרים אל בתי סיידוב, מתחם מגורים שהוקם בידי יוצאי בוכרה לפני יותר ממאה שנים מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים, חלקו מהווה מתחם גלריות ויצירה לאמנים בחסות רשות הצעירים העירונית, המבנים וחדרי הגלריות אוצרים בתוכם כעת, לאורכם של ימי הפסטיבל תערוכות חוץ ופנים מגוונות המתמקדות באספקטים השונים של איור, הפרשנות השונה של העוסקים בתחום המאירים פנים רבות לאמנות האיור, אמנות שימושית על פי הגדרתי (תלמיד מגמת אמנות שימושית במסלול פיסול, רישום וגרפיקה בתיכון ויצ"ו המנוח בתל אביב של המאה שעברה…) ומי שיצר אי אז בשנות השבעים כמה חוברות קומיקס מאוירות בטושים\לורדים בעבודת יד.

האיורים בשלל התערוכות מוצגים לא רק במתכונתם הקלאסית על גבי נייר כזה או אחר אלא גם במדיות דיגיטליות דוגמת אנימציות המוקרנות על גבי מסכי לד המאוכלסים בתוככי ארונות איקאה מדגם ANEBODA שעולים בסך הכל 395 ₪ ליחידה (מידע לא רלוונטי בעליל שאני הוספתי) ויש בעובדה זו הן להקרין על טייטל השימושיות, טייטל היציאה, או הכניסה לארון, גיורי סקרנות  של ההמן והוספת עניין מעבר להתבוננות הסבילה במיצגי התערוכה, אחת מתוך כמה מגוונות…

הפסטיבל עצמו, המנוהל אמנותית בידי המאיירת נועה קלנר, מתפרש בנקודות נוספות בעיר, אחת מהן היא מתחם ימק"א, אותו בית שהוקם בשנת 1933 כמרכז תרבות וספורט של איגוד הצעירים הנוצרים לקירוב לבבות וטיפוח הקשר בין הנוצרים, המוסלמים והיהודים בירושלים, הבניין הממוקם במרכזו של המתחם הוא יצירה ארכיטקטונית מהיפות ששוכנות בירושלים ובין היתר מהווה גם אכסניה לאירועי פסטיבל מקודשת הנערך בשלהי הקיץ מידי שנה בזכות האולם המצוי באגפו הצפוני הכולל תקרה עם כיפה מעוטרת המאפשרת אקוסטיקה מדהימה. בתכלס, גם במתחם ימק"א שובצו להן כמה תערוכות במסגרת הפסטיבל הנוכחי, הן באולמות הפנימיים והן באכסדרה החיצונית הנמתחת לאורכו של גן רחב ידיים.

את שיאו של ערב הפתיחה לפסטיבל חוויתי עם אירוע הנושא את הטייטל – 'מאיירים שירה', עסקינן בתערוכת הפתיחה של הפסטיבל החוצה גבולות ומגדרי אמנות ויצירה בין האיור, השירה והנגינה. במרכזה של התערוכה שלושה שירים שכתב, הלחין ומבצע המוזיקאי שלומי שבן, שכל אחד מהם אויר מספר פעמים וזכה לפרשנות חזותית ממאיירים שונים. אל איורים אלה הגיבו ביצירה כותבים בולטים מאמנויות אחרות, שלא הכירו את השיר המקורי או את נסיבות האיור, והמריאו מן היצירה החזותית אל כתיבת שירה, פרוזה או מוזיקה. לצידו של שלומי שבן המבצע את יצירותיו משתתפות גם המוזיקאיות הבאות – ענת מלמוד, עינב ג'קסון כהן ואיה כורם, סיבה מספיק מ וצדקת במקור לגרור אותי לטיול הירושלמי הזה.

באולם הכדורסל של ימק"א נפרשו שלל האיורים בפרשנות חזותית כזו או אחרת, לצד הטקסטים שנתנו את ההשראה, תוך שימוש מושכל במדיות דיגיטליות חדשות לצד חומרים קלאסיים כנייר וזכוכית, שלומי והבנות בצעו את השירים.

הכלתי ארבע שעות תמימות של חזרה למחוזות הילדות עם מופע מתומצת ומזוקק, הנסיעה הייתה שווה.

בקטנה – סלפי וזה, פשוט התעצלתי לשלוף את המצלמה מתיק הגב…:-)

לחצו לעיון בגלריית התמונות המלאה

וידאו

הכי חדשים

תמיד זה עכשיו: שלום חנוך חוגג שמונים

ביום שלישי הקרוב ימלאו לשלום חנוך שמונים. התקשורת כבר חוגגת עם מצעדים, מחוות, ראיונות ובחירת השירים הגדולים....

ואולי אותה שתיקה: הקאמרי חגג שמונים לשמרית אור

שישי בצהריים, אולם קאמרי 1 מתמלא בקהל שבא לומר תודה. לא בכל יום פוגשים יוצרת שמילותיה מלוות...

המחזה "האשליה" – כשהאקסית מסרבת לצאת מהראש

שנה חלפה מאז שאביגיל עזבה את רז, אך מבחינתו דבר לא הסתיים. הזמן התקדם, אולם הלב נשאר...

שיר לוי שר לאבא וממשיך אל הבארבי

בתחילת חודש יוני נפרד עולם המוזיקה מישי לוי, שהלך לעולמו בגיל 63. אחד הקולות הגדולים בזמר הישראלי...

עונת הפסטיבלים יוצאת לדרך: חנוכה 2026 חושף את הקלפים

עונת הפסטיבלים יוצאת לדרך, וחג החנוכה מתחיל להתחמם כבר בסוף אוגוסט. גם השנה צפוי החג להציע שפע...

חגיגות המאה הגיעו לשכונה: אתניקס ושירה זלוף בפארק מנהטן

חגיגות מאה השנים לבת־ים ממשיכות לנוע בין הבמות, החוף והשכונות. אמש הן הגיעו אל פארק מנהטן השוכן...

הערה 1

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא