חברי להקת ANNA RF ערכו אמש מופע השקה חגיגי לאלבומם הטרי, תומר גילת הגיע אל מרכז ההילולה ומביא את התובנות, החוויות, המראות והצלילים, רפורטז'ה.
לבארבי אתמול הגענו על הקשקש, בדרך מהחניה נתקלנו בשירן וחברי ההרכב שלה שפתחו את הערב וכבר היו בדרכם החוצה, כן להגיע לבארבי בעשר בערבים כאלו זה לא אידאל וכן, לפספס את שירן שעושה נפלאות בשילוב של המוזיקה התימנית עם האלקטרוני המודרני זה בהחלט מצער.
הכניסה לבארבי בעשר הייתה מלאה כהרגלה בקבוצות של מעשנים אקטיביים ופסיביים, כנראה שהיה שם מאוד מעניין כי הצלילים שבקעו מבפנים המעידים כי Anna RF כבר עלו לבמה לא ממש גרמו לתזוזה בכניסה, אבל מילא, הם יגלו את זה עוד כמה דקות, בסוף זה הרווח שלנו, נוכל למצוא מקום יותר בקלות.
אז כן, Anna RF הגיעו סוף סוף לבארבי, זה נכון שזו לא הפעם הראשונה שלהם, אבל בהחלט כל אירוע כזה הוא סיבה למסיבה, במיוחד שהאירוע אתמול הוקדש להשקת האלבום הרביעי של Anna RF, המשובח והמגוון ביותר שלהם עד כה.
השלישיה, אופיר ג'יי רוק, אור רווה ורועי סמילה הידועים יותר כ-Anna RF החלו את דרכם המוזיקלית הרשמית לפני כשלוש שנים ביישוב קטן (מאוד) בשם שחרות הנמצא לא רחוק מאילת, האווירה המדברית והמבודדת הייתה בהחלט נקודת פתיחה מוצלחת לז'אנר שהתגבש להם שם, שילוב של מוזיקה שורשית מתימן, איראן והודו לצד ביטים אלקטרונים מודרניים ובתיבול רגאי-דאב שאמנם מגיע במקור מאזור ג'מייקה אבל יושב מצוין עם כל התערובת, מאז כאמור הם הספיקו להוציא ארבעה אלבומים (ואחד מצוין של רמיקסים), להסתובב בכל העולם בפסטיבלים אתניים (ובעיקר בהודו), לצבור כמה מיליוני צפיות ביוטיוב ועדיין להמשיך לגור בנקודה הכי מבודדת בישראל.
תמונ
אין ספק שהבארבי אתמול תוכנן לחגיגה מיוחדת, Anna RF ארגנו לעצמם רשימת אורחים מכובדת הכוללת בין היתר את רועי אביטל, קמילה המופלאה ושי בן צור שכבר צבר לו שם בקהילת מוזיקת העולם וגם טמה סינגר שתרמה קולות לאלבום החדש וגם אפילו הפתעת אורח של יליז סמילה (אשתו של רועי) שהפכה לזמן קצר את שטח הבארבי לבמת ריקודים אוריינטליים.
ואם כל זה לא מספיק, כגיבוי על הבמה הצטרפו שרון מנצור על הקלידים וג'ונתן אלטר האיש והאגדה על התופים (שטובי, קמילה ואחרים), מי שלא ראה אותו מתופף לא יודע מה זה באמת לתת את הנשמה.
הרפרטואר של Anna RF כבר די מכובד, אחרי כמה שנים של הופעות נון סטופ הם כבר מספיק משופשפים בלתת לקהל את השילוב הנכון של השירים שיעבירו אותו מסע חוצה מדינות, בין שירים רגועים הטבולים באווירה מיסטית לבלדות רומנטיות ולבין שירים כמו Azalam Lie, Gozelem והלהיט המדבק Abu Dubby Rasta מהאלבום החדש שמטרתם העיקרית היא לגרום לקהל להרעיד את רצפת העץ של הבארבי.
הוויב הכללי, המוזיקה, הקהל והריח החמצמץ באולם החזירו אותי עשרים שנה אחורה, לימים של פסטיבלי שנטיפי, ללהקת שבע, שוטי הנבואה ומוש בן ארי רק הפעם הביט האלקטרוני הודגש ועודכן בהתאם לתקופה ואווירת הטבע המשוחררת של הפסטיבלים נדחסה פנימה לארבע קירות ולאפלוליות של הבארבי, עבד סבבה אבל אני מניח שלראות את Anna RF תחת כיפת השמיים זה בטוח אירוע יותר מרשים.
אחרי שעה וחצי של ניחוחות אוריינטליים והרבה אנרגיה מתפרצת מצד ההרכב, ההופעה התקרבה לסיומה, הקהל לא ממש רצה ללכת והלהקה עלתה לעוד שני קטעים נוספים עם תזכורת לכולם שלפניהם עוד מחכה לילה ארוך עם שלוש וחצי שעות נסיעה מתל אביב ההיפסטרית וההומה אל יישוב המונה קצת יותר ממאה איש וממוקם אי שם במדבר הרחוק כאומרים: באנו, ראינו, הפכנו את המרכז ועכשיו זה הזמן לחזור לשקט הפסטורלי שלנו כדי שנוכל לייצר עוד מוזיקה שממית.
