דיווח מהשטח

המופע של הקטיפה

הזמרת סקיי אדוארדס וחברי להקת Morcheeba הגישו אמש מופע מפנק בהאנגר 11 נמל תל אביב, גיא ויהל חיממו, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

סקיי אדוארדס בתל אביב. צילום: יובל אראל

רק אתמול בשעות הצהריים נחשפתי לראשונה לצלילים ולשירים של הרכב הטריפ – הופ הבריטי הוותיק, התחלתי עם אלבומם האחרון, טרי טרי, רק יצא לאור לפני מספר ימים – Blaze Away הכולל עשר רצועות שירים המצליחים להעביר את תחושת הנאו סול או הטריפ הופ כהגדרתם, מוזיקה שעושה נעימי…

פרסומת

זה היה מספיק כדי להחליט כי המופע של Morcheeba יהיה מרכזו של הערב מבחינתי, הגעתי לנמל תל אביב.

אחרי סשן בן ארבעה שירים, מהלהיטים המהירים של הצמד גיא ויהל שהגיעו לחמם מחוזקים עם הרכב נגנים לכדי להקת רוק, התפתחה המתנה די ממושכת מעבר לזמן שנקבע לתחילת המופע עצמו, אבל לבסוף חברי הלהקה תפסו את מקומם, בדרך כלל מאחורי מסך האורות, מותירים את מוקד הבמה מן הסתם לסקיי, הסולנית והמותג האמיתי של ההרכב, קולה הקטיפתי עד עמוק של סקיי, שעשתה שימוש נרחב במילים בשפה העברית כשהיא יוצרת קונטקט עם הקהל שצבא מול הבמה הוא הליבה של המופע, עם שירים שנעים על גבי פסי ז'אנרים החל מהטריפ הופ, דרך סוגות רוק, קאנטרי ומקצת מקצבי ריקוד, נוכחותה הבימתית כשלראשה תספורת מוהיקן מעוטרת בדרדלות סטייל ראסטפארי, בגד אדום כשני לאורך גופה הצנום אותו היא תכננה ותפרה בעצמה, לדבריה, מזכירה לי במראה ובצליל שורת זמרות סול וותיקות ובעלות גרון המשכר את חושיך, לצידה רוס גודפרי אחד שלרגעים נדמה ומדובר בכלל בדיויד גילמור אקס פינק פלויד עם ריפי הגיטרות האורכים שצוללים או נוסקים אל על על פי השירים, תצוגת אורות שלצערי החלה את משחקיה רק לאחר שתם הזמן שאושר לצילום בפתיחת המופע (טוב זו התמרמרות שמבקשת לגעת גם בקטע של תיעוד וידאו, אבל זה לא המקום כעת…) כל אלו יחדיו יצרו שעה ומחצה של מוזיקה שלוקחת אותך כמאזין וצופה למחוזות אחרים, הקטע היחידי שהיה יוצא דופן במופע – ביצוע מחווה לשיר המיתולוגי של דיויד בואי המנוח – Let's Dance בעיבוד מאוד קולי שהתאים לסגנון הקוקטיילי של ההרכב.

את הערב חתמו סקי ורוס עם הנגנים בביצוע לשיר Sweet L.A מתוך האלבום הכל כך טרי, ביצוע יפיפה שהביא בהפוכה את תחושות האכזבה שלי מהעובדה שלא ניתן לתעדו לרמות גבוהות, אבל אם נסיר את האכזבות שלי הצידה מדובר היה במופע של קטיפה וקצב, לא הייתם? הפסדתם…
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

פרסומת

וידאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: