המופע של אנריקה איגלסיאס בפארק הירקון, יום ראשון, 27.05.2018, מופעי חימום – איתי לוי, רותם כהן. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל, וידאו – אדוה אראל, מצלמה שניה – טוני פיין.
תשכחו את מה שהיה בהיכל ביד אליהו, כאין וכאפס לעומת עוצמת הרגש וההורמונים שהשתוללו אמש בפארק הירקון, אם בפעמים הקודמות שאנריקה הופיע בתל אביב היה מדובר בקהל שכלל שבעת אלפים וחמש מאות מעריצות מוטרפות בכל מופע (שאנריקה קיים פעמיים בהפרש של שבוע…) הרי אמש היה מדובר בקהל שמנה ארבעים אלף מעריצות ויסלחו לי כל הגברים והבנים שהיו אמש באמפי הדרומי של פארק הירקון, כולן טעונות במטענים מחושמלים של הורמוני הערצה לקראת עלייתו של אנריקה מיגל איגלסיאס פרייסלר, או אנריקה בשבילכם, על הבמה, שעה ארוכה אחרי שחוו שני מופעי חימום, האחד ימתיכוני חפלאי של איתי לוי שאף פימפם קצת לטינו ולאחריו (טוב אני לא אובייקטיבי…) בחולצה מכופתרת עם פסים שחורים סטייל אולד סקול של הסבנטיז טעון בשארמנטיות אופיינית, שהרים את הקהל עם שלל להיטיו, רותם כהן, המתינו עוד דקות ארוכות עד שמוזיקת הרקע שהתנגנה הפסיקה והמופע הגדול החל לקול תרועות ואורות.
במשך כשעה וחצי הגיש אנריקה איגלסיאס את מיטב להיטיו כשהוא אף לוקח על עצמו ביצועי מחווה כדוגמת הגרסה שלו לשיר "Knocking on Heaven's Door", לא שוכח ליצור קשר מתמיד עם קהל המעריצות כשהוא רץ מקצה לקצה על הבמה, נעמד בפוזת "ג'יזס כרייסט" עם ידיו פרושות לצדדים, מנצל את המדרגות של ה"קאט ווק" וניגש אל המעריצות שנלחצות על גדר האבטחה, מספיק גם לשיר, גם לגעת, גם לחבק, ללטף ולעשות צילומי סלפי, במהלך המופע שחולק לארבע יחידות הוא נוטש את הבמה הראשית ועובר לפודיום מוגבה שהוקם ממש על הקו בין מתחם הגולדן רינג לבין מתחם הדשא, נותן את ההזדמנות המדהימה לקהל שרכש כרטיסים מוזלים יותר לחוש אותו מקרוב, ממש מגע יד, אותו סיפור, נגיעות, לחיצות, סלפי והרבה אהבה שפוצצה אל חלל האוויר מיליוני רסיסים של הורמונים נשיים מלווים בזעקות וצווחות התמוגגות וטירוף בלתי נשלט.
אני בתוך תוכי כבר הכרתי את כל השטיקים הללו מהמופעים הקודמים בהיכל ביד אליהו, חיכיתי בסבלנות או בעצם בחוסר סבלנות תזזיתי לרגע לו ציפיתי מתחילת הערב, והרגע הזה הגיע, נצחון מבחינתי, אנריקו חוזר אל קדמת ה"קאט ווק" כשלגיונות התאורה מפציצים את הבמה והקהל לצלילי הלהיט האחרון הכי מפורסם שלו, זה ההוא שהגיע למאות מליוני צפיות ביוטיוב ונעקר משם ביד גסה של האקרים חצופים, זה שאת גרסתו המדוייקת אחת לאחד ביצע רותם כהן באדיבותו של אנריקה ששיגר את כל הקאסט, התפאורה ובכלל לקובה כדי לבצע שחזור מדוייק לגרסה העברית לשיר "Subeme De La Radio", אנריקה מתחיל לשיר, בהמשך מצטרף אליו בשירה ועם הרבה תנועות ירכיים ואגן שותפו להרכב דסמר בואנו, זה שכבר הספיק להתארח בארץ, ואחרון חביב רותם כהן שמיד חובק בידי אנריקה, השלושה מבצעים את השיר לקול הצווחות והשמחה שמלאו את הפארק, מבחינת רותם כהן זוהי אחת מנקודות שיא בקריירה שעולה וצומחת בעקביות מאז שהבין שהוא יכול יותר מעבר לכתיבת שירים עבור אחרים ועבר לקדמת הבמה, הוכתר כתגלית ושחרר כבר אלבומים מצליחים, הרגעים האחרונים של השיר, רותם שולף מכיסו האחורי צמד דגלי ספרד וישראל תפורים אחד בשני, אנריקה אוחז בצד אחד ורותם בשני, מנופפים לקהל ונעלמים לרגעים מהבמה, אחרי פורקן חושים שכזה מגיע גם הפרק האחרון, אנריקה חוזר בריצה קלילה אל הפודיום המרכזי, קונה את עולמן של הבנות הנלחצות על הגדר שוב ולאחר ביצוע שיר שבאמת כבר אינני זוכר איזה שולף מהקהל נערה כבת 16 שהופכת ברגע אחד הגמשת חלומותיהן של עוד ארבעים אלף נערות, נשים ובנות בקהל, חיבוקים, ריקוד סלואו צמוד, סלפי, הנפה באוויר ונשיקות לוהטות שלא היו מביישות אף אמא פולניה.
עם כל הרגשות והאדרנלין השעון לא מפסיק לתקתק, רגעים אחרונים של המופע, עוד חמש דקות, אנריקה חוזר לבמה המרכזית כדי להגיש לקהל את ההדרן האחרון עם "Bailando" ואת "I Like It", תותחי קונפטי אדירים מכסים את שמי הפארק בעוד עשרות בלוני ענק נזרקים לעבר הקהל כדי לסיים את החגיגה האדירה בעוד פרק מייגע של יציאה מהחניונים, אבל, הי ככה זה בארץ, היה כיף ופאן במקסימום.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מלאה מהמופע
https://www.facebook.com/media/set/?set=a.2052652378087302.1073742547.213000965385795&type=3
וידאו
3 תגובות