דיווח מהשטח

עבודה נוכרית

המופע של להקת פורינר בהיכל מנורה מבטחים, תל אביב, מוצ"ש 05.05.2018, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

קן האנסן, פורינר. צילום: יובל אראל

נתנו עבודה, ועוד איך נתנו עבודה, התחילו חזק והמשיכו עוד יותר חזק, תמורה מלאה לקהל האלפים שמילא את ההיכל ביד אליהו. במילים אלו אפשר לסכם את ההצלחה של ליל אמש מבחינת הקהל, חברי ההרכב ואנשי ההפקה המקומית.

אין זה ביקורה הראשון של להקת פורינר בישראל, פעם שלישית, אחרי הופעה בשנת 2014, הם חזרו בשנת 2016 וקיימו צמד הופעות באמפי הישן בקיסריה, שתיהן היו סולד אאוט, למרות שמההרכב המקורי נותר רק מוזיקאי אחד בלבד, מיק ג'ונס, שאר חברי ההרכב כבר הספיקו להתחלף פעם ואף פעמים, בכל זאת לא קל להחזיק יחדיו יותר מארבעים שנה יחדיו, אולם המותג האמריקאי הזה של מכונת להיטי רוק קלאסיים מהסוג שחרוט בדי אנ אי של הקהל הישראלי שחצה לפחות את שנתו הארבעים, שהספיק לכבוש את צמרות מצעדי ההשמעות בתחנות הרדיו באירופה כבאמריקה, להפיק עשרה אלבומים שכולם הגיעו לתואר מולטי פלטיניום עם עשרות מיליוני מעותקים ברחבי העולם, מצליח לשמר כמעט אחד לאחד את הרוח, הצליל, הקול והחוויה שמותג שכזה יכול לספק לקהל חובבי המוסיקה.

פרסומת

אמש בהיכל מנורה מבטחים, קרוב לשעה וחצי, אל מול אולם מלא, הם – קן האנסן הסולן הכריזמטי שאף ירד בהפתעה אל תוך הקהל כשהוא מצליח להגיע ממש למרכזה של השורה העשרים באורקסטרא כשהוא סוחף אחריו את הקהל בשירה בלהיט האולטימטיבי Cold As Ice, מלווה בתום גימבל שמעבר לנגינה בגיטרה החשמלית גם דפק כמה קטעי סולו מרשימים עם הסקסופון, ברוס ווטסון אף הוא בגיטרה חשמלית. מאחוריהם נצבים מייק בלוסטיין בקלידים וכריס פרזייר על התופים שאף הם קיבלו את רגעי הסולו המאוד מרשימים שלהם, צוות מלוטש ומהוקצע למהדרין שפשוט עשה לקהל את הערב לחווייה מצויינת, להיט רודף להיט, הקהל מצטרף לשירה, הנגנים נותנים את כל המחוות האירוביות שרוקרים קלאסיים יודעים לבצע על הבמה, חוויה של פאן במקסימום, אין ספק שהקהל הרב שמילא את ההיכל ושילם במיטב כספו קיבל תמורה מלאה בעד כל שקל שהוא שילם עבור הרשות לחוות את ההופעה.

וידאו גולשים, יוטיוב, אינסטגרם

פרסומת

https://www.instagram.com/p/BiaQnJPjavr/?tagged=foreigner

https://www.instagram.com/p/Bia_QrDg0Br/?tagged=foreigner

https://www.instagram.com/p/BiaP8cdDxRv/?tagged=foreigner

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

3 תגובות

  1. לאף אחד לא אכפת ממיק גונס, בינינו כל מי שמנגן גיטרה יודע שהוא גיטריסט בסיסי ושני הגיטריסטים שנכחו אתמול יכולים ללמד אותו שיעורים. ולכותב הכתבה, קוראים לסולן המוכשר קלי הנסן , ולא קן.

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: