לשחרר את הנגב שבך

ביקור בפסטיבל אינדינגב ה- 11, מחשבות, חוויות, חפירות והרבה צבעים וצלילים, הבלוג של יובל אראל בקבלת שבת במצפה גבולות.

האמת, אני וחול כדרך חיים זה סיפור ישן ולא ממש רלוונטי, עשיתי את זה שלוש שנים תמימות בין מפרץ נעמה למפרץ הכרישים במרחב שלמה, שארם א שייח, חצי האי סיני במאה שעברה, גם הקטע הזה של הקמת אוהל ושק"ש לא ממש בא לי טוב במחשבות, את פסטיבלי הטבע בהם נטלתי חלק צמצמתי לשעות ספורות, בדרך כלל עד תחושת עייפות ויאללה הביתה, אני לא בגיבוש לשייטת או סיירת…

אבל כאשר אסף בן דוד תפס אותי בחצר הבית של רומנו באירוע מקדים לפסטיבל אינדינגב הנוכחי ואמר לי במפורש כי אני מוזמן כאורח לטעום סוף סוף את הפסטיבל הכל כך מדובר, לקחתי את ההזמנה בשתי ידיים, זאת למרות שהשנה דאגתי כי אחד הכותבים המדויקים של הבלוג יעשה את המשימה עבורכם, כפיר ריפשטוס, בעוד אני מקליד מילים אלו, ממשיך לתעד בקפדנות את ההופעות שלדעתו הן הכי חשובות במסגרת הפסטיבל, הוא ידווח על כך בימים הקרובים.

אז מה התרחש ביום שישי?

שעת אחר הצהריים, עדיין אור יום, אורזים ציוד הכרחי (מצלמות, תפוחי עץ, חולצה עם שרוולים, אטמי אוזניים והרבה בקבוקי מים) ויוצאים לנסיעה המשחררת את הראש מהמראות האורבניים של המטרופולין התל אביבי הגדול וקדימה אל המרחבים הירוקים והחומים בין מישור החוף הדרומי לנגב הצפון מערבי, ממש מתחכך בגבול עם רצועת עזה.

החששות המוכרים מהקטע של חניה במתחם מרוחק והמתנה לשאטלים בנוסח פסטיבל יערות מנשה, מתפוגגים כאשר מרחבי החול והכורכר הרחבים מובילים את רכבנו הקטן מטרים ספורים מעמדת הכרטוס והצימוד בכניסה לאזור הפסטיבל שאת קולותיו כבר שומעים מבעד לגדר, מישורים, חול, אוהלים, אוהלים, אוהלים, שכונות שלמות של אוהלים והרבה בני אדם מאוד צעירים ממלאים את שדה הראיה, נוער, פעוטות, זוגות, משפחות, שאנטי באנטי, גולשים, קיבוצניקים, כפריים, עירוניים, עמישראל היפה והחמוד והמתוק והחלוץ והסטלן, כולם ביחד, תערובת רעננה בעיניים, דגלים, מיצגים, פסלים ומיצבים פזורים בשטח, מוסיפים עניין והתעניינות בכתוב עליהם, בדרך כלל התחכמויות כגון  "שה תמים ורוקנ'רול", מודל מוקטן של צוללת צהובה או עמדת שמירה של מקשאת אבטיחים מיותמת, או שיר מנוקד של ניבי יהלום, הרבה עניין ואמירות, שמירת איכות חיים ועוד, הרבה אנשים שעובדים, עובדות ניקיון שאוספות בזריזות את שקי הפסולת המפוזרים בכל פינה, שהמדבר ישאר נקי, בקליינרים, סדרנים ומאבטחים, שוטרים, הרבה, גם לטעמי האישי, הרבה מעבר לנדרש (באירוע שכזה אבטחה, סדר וחוק צריכים להיות קיימים אך שקופים למשתתפים, היו יותר מידי נוכחים בפנים, פחות מידי בחוץ, בהיקף)

אבל הגענו עד לכאן כדי לתפוס צלילים ומופעים, כמה מתחמי במות, לא ממש צמודים וגם לא ממש רחוקים, ביום בהיר ניתן לשמוע מכאן או משם או ביחד, מתחילים לשוטט, בימת הקוף, בימת הפיל, בימת אינדיטרוניקס לתקלוטים ועוד ספוטים קטנים של מופעים או מרבצים דוגמת בימת החיפושית, יש גם מתחמי דיוואן מדבריים עם פופים מחצלות או ספסלי מדבר לרביצה, מזון, שתיה ובזארים. עיר של סוף שבוע.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

במהלך השעות הספורות שנכחנו בפסטיבל הספקנו לתפוס כמה חוויות מוזיקליות מעניינות, החל ממופע של רותם בר אור והאנג'לסי, דרך יובל גוטמן, המתופף של ועדת חריגים, עם הרכבו דיסקו אלסטי מבית היוצר של בית פיתקית, במופע שמבקש להעביר את חווית האנדרגראונד הדרום תל אביבי לחולות המדבר, עובר למופע פיוז'ן של הרכב העונה לשם Geshem   סוג של סופר גרופ הכולל את שוזין (אקא עוזי נבון), יונתן אלבלק (ליירז) אביב כהן, מנגנים מה שמוגדר בגבולות של אלקטרו-פוסט-ג'אז. ספי "רמירז" ציסלינג עם החצוצרה הבלתי נלאית, מארח את קותימן למסע צלילים בנבכי יערות הפיוז'ן הפסיכדלי, הרכב משותף לשני יוצרות מיוחדות – שני פלג ונגה שלו, אני קולט בצידי הבמה את משפחתה של נגה, חביב מלהקת גרייט מאשין והבנות שלהם, הגדלות היישר מעל הבמה מפסטיבל לפסטיבל, ממשיכים בסבב בין הבמות, ובפיק האחרון שהחלטנו לחוות במהלך הערב – חגיגת צלילים וגרוב מעל בימת הקוף שהחלה עם לוסיל קרו שטרפו את החושים לקהל שרקד וידע את כל המילים והמשיכה במופע של מלכת הסול המקומית בינלאומית – אסתר רדא, שהביאה את רוב מבקרי הפסטיבל לחגיגת גרוב וריקוד מול הבמה המרכזית.

אבל את החוויה הכי אמיתית והכי נכונה לקחנו וקיבלנו ביחד מהרכב שבזמנו פספסנו את המופע שלו – Moses Project, הפרויקט של גיא מוזס, מוזיקאי יוצר ומפיק הניצב מאחורי פעילות של Moses Project. אשר אלבום הבכורה שלו יצא במהלך הקיץ האחרון.  באחת ההזדמנויות ביקש גיא להגדיר את הפרויקט – "אני יוצר מוזיקה המשלבת שירה, סאונדים אלקטרוניים וכלים חיים יחד. תהליך יצירה משותף מרגש אותי ואני אוהב לראות איך היצירה שלי מתפתחת ומקבלת השראה במפגש עם אמנים אחרים – זמרים, מוזיקאים, רקדנים ואפילו אקרובטים. אלבום הבכורה שלי Imperfections נוצר מתוך מפגשים כאלה". על בימת הפיל, כמות אדירה של מוזיקאים, שני קלידנים, שני מתופפים על תופים אלקטרוניים, בסיסט, שלוש זמרות, זמר וצמד רקדנים ברגעים שלהם, המוזיקה היא תבשיל פיוז'ן מוחצני הנע בין שלל סגנונות, סאונדים, חווית חושים מהפנטת, מהממת, שובה את העין והאוזן, התרחשות של איכות.

רצינו יותר אבל הצבנו לעצמו גבולות במצפה גבולות…הספקנו להבחין בחברי אורגונייט, המפשעות ועוד המגיעים לסשנים הליליים המאוחרים, לבטח נתפוס אותם בהופעות בעיר הגדולה בהמשך השנה.

View this post on Instagram

זהו על קצה המזלג החלק האישי שלנו בפסטיבל, במהלך השבוע יביא כפיר ריפשטוס את חלקו בדיווח מהפסטיבל עם הרבה חומר מצולם ומתועד, הישארו בהאזנה מולנו….

ארכיון:

דיווח מאינדינגב 2016 – אנשים במדבר 

דיווח מאינדינגב 2015 – אינדינגב 2015 המראות והקולות 

דיווח מאינדינגב 2014 – מה שהיה בנגב – אינדינגב 

דיווח מאינדינגב 2013 – שמינדי נגב 

תודה

והנה גלריית תמונות מליל שישי, כנסו, תייגו.

וידאו