כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

להזיז אחים

המופע של ההרכב הדני Brothers Moving באברהם הוסטל בתל אביב, חמישי, 07.09.2017, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

אסבן, מארץ הטרולים לתל אביב. צילום: יובל אראל

כאשר צפיתי לראשונה בחברי ההרכב מבצעים שיר במסגרת מה שנקרא "מופע כובע" בכיכר היוניון בניו יורק בקליפ ביוטיוב, נדמה היה לי שמדובר בעוד חבורת וואנביז שמבקשים לאסוף כמה פרוטות כדי לממן את מנת הדופ הבאה שלהם, התחושה הזו נעלמה כהרף עין ואוזן מהרגע שאסבן, בחור רזה בגופיה ומכנסי סקייטרים שמוטות מישבנו פתח את פיו ושיחרר את המצערת בביצועי מחווה מעולים שבמעולים ליצירות מופת כמו "Minnie The Moocher" ו"Roxanne".

זה תפס אותי מיד, אז הלכתי לחפור ולהבין במה מדובר, אסבן, נילס, אסקא וסימון הם חברי להקת  Brothers Moving , הרכב רוק אקוסטי מדנמרק המשלב ביצועים של שירים מוכרים הנעים בין סגנונות הבלוז, הסול, הרוק, הפולק והפאנק. את פרסומם העולמי הם קנו בעקבות פרסום ביוטיוב של אותם סרטונים מאותן הופעות הרחוב שלהם ביוניון סקוור שבניו יורק, אלה הופצו במהירות מטורפת וצברו מיליוני צפיות ברחבי העולם, עם תגובות נלהבות כמו "מוזיקאים גדולים" ו "כך צריכה מוזיקת רחוב להישמע", מכאן הדרך להצלחה נסללה, כולל אלבום בכורה.

 

בעיקרון אני לא נמנה על חסידי ביצועי המחווה, אולם המוזיקה שלהם היא נגינת רחוב בסיסית, פשוטה, טהורה, מלאת אנרגיה וחספוס עם טונות של כישרון ורגש מתפרץ שכובש את עובר האורח הנכבש מיד, גם אני נשבתי.

אמש הם הופיעו באברהם הוסטל בתל אביב, כחלק מסבב הופעות בלתי פוסק שלהם ברחבי העולם. ראיתי כבר כמה אמנים מקומיים ומעבר לים העושים את הקטע הזה "מופע כובע" בקרן רחוב או כיכר שוק הומה, אנסה להזכיר כמה מהם, רותם בר אור מההרכב The Angelcy עשה זאת בטרם הקים את ההרכב הזוכה להערכה רבה, ארנון נאור המוכר בטייטל Sun Taylor עשה זאת, ועוד הרבה מוזיקאים ישראלים שקפצו לאירופה בחיפושיהם אחרי החשיפה הגלובלית. גם הרכבים ואמנים מחו"ל שהתפרסמו בדרך זו זכיתי לחוות, Passenger שפוצץ את הבארבי ויום לאחר מכן מילא את המדרחוב בנחלת בנימין, Too Many Zooz שצעדו כאן במוזיאון ישראל עשו זאת וזכו בפרסום כלל עולמי, ועוד אמנים רבים שהחלו כאמור במופעי כובע והמשיכו למלא אולמות וארנות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

המופע של ליל אמש נפל בידי חבורת הדנים המפורסמת הזו כהזדמנות מצוינת, הלוקיישן שמהווה אכסנייה בינלאומית לקהל צעיר מרחבי העולם המגיע לישראל לטיול הוביל מן הסתם לעובדה כי גם הקהל שמילא את מתחם ההופעות באכסניה היה גלוקאלי, תיירי תרמיל לצד צעירים משלנו, קהל רב ששמעו של ההרכב הגיע לאוזניהם. על כוס בירה או כוס יין כמוני למשל, לחוות שעתיים תמימות של מופע שוטף אנרגיות, כישרון ואהבה אין קץ לעשייה על הבמה, מעין חווית קריוקי של מוכשרים ביותר, שירים שכבר זכו לתהילת עולמים בשלל סגנונות, קיבלו אמש את הפרשנות של הצעירים מדנמרק שהובילו אמש מסיבה של שמחה ואור בעיניים לקהל הרב, בין ביצוע מחווה מצויין אחד למשנהו בצעו הבחורים גם כמה מהחומרים המקוריים שלהם כשהם מציינים כי אלבומם הבא כבר בדרך. כאשר אסבן עוצר לרגע ומספר על ילדותם באחד המחוזות הצפוניים יותר של דנמרק הוא טורח להזכיר כי ארצם מלאה ביערות וגם טרולים, עניין המעלה צחוק בקהל, אבל לא היה אמש אפילו טרול אחד באולם, הייתה רק שמחה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע.

וידאו

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d