יום ראשון, נובמבר 1, 2026

על פסנתר ומנגינות

מופע השקת האלבום הכפול של אלדד ציטרין, אורחים – אברהם טל, ניר מימון ונדב לוזיה. שני, 16.01.2017 מועדון זאפה תל אביב. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

אלדד ציטרין, תזמורת של איש אחד. צילום: שילי אראל
אלדד ציטרין, תזמורת של איש אחד. צילום: שילי אראל

כבר כמה ימים שאני מאזין בדבקות לצמד האלבומים של אלדד ציטרין, הראשון הקרוי "אוויר לעוד שנים" הכולל 11 שירים והשני הקרוי "A TRAIN VIEW" הכולל תריסר מנגינות היושבות בתוך קלידי הפסנתר. באלבומיו של ציטרין שולטים מגוון ושלל סגנונות החוברים יחדיו, אלקטרוני לצד אקוסטי, אלטרנטיבי לצד פולק, קלאסי לצד קרוסאובר, רוק לצד ניו אייג', לא דבר של מה בכך…

את האלבום המרכזי, זה הכולל שירים של ממש הוא כתב בעצמו, מנגינות ומילים, וכמו שאומרים לעתים, הוא הצליח לפצח את נוסחת הפלאים, לפיה ניתן להעביר רעיונות ומחשבות, תכנים והרהורים, חוויות אישיות, אל הכלל ואל הפרט באמצעות תחביר עברי נכון וראוי לצד מנגינה ועיבוד מוסיקלי מתוחכם אך פשוט בקלילותו הנעימה, כך יוצרים שירים טובים, כאלו שניתן להתאהב בהם, במילותיהם ומנגינותיהם.

מסתבר שגם האלבום השני, ואולי הוא בעצם הראשון, אלבום שמתחיל באווירה של תרגילי פסנתר למוסיקאי שמבקש לאמן את אצבעותיו וממשיך במעין שיבולת או מערבולת ימית גועשת ומסוכנת המתפתלת אט אט ובבטחה מסביבך, שואבת אותך פנימה ורק אם אתה מספיק פיקח להאזין נכונה תאתר את הנקודות מתוכן בוקעות מנגינות חדשות מעל השטף, מעין אלתורי אלתורים היושבים כמה שכבות מעל הרפטטיביות של הפסנתר, פורצות במעין זרזיפי מנגינות קטנטנות וקלילות שכאלו, פשוט תענוג אינטלקטואלי לאוזן ולמחשבה, נינוחות שכזו, מעלה אין ספור אסוציאציות ושמות של נגנים יוצרים גדולים משלל ז'אנרים וסוגות מוזיקליות, לא אלאה אתכם בשמות, אך זו החוויה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

את אלדד פגשתי לראשונה כאשר הרים פרויקט מוסיקלי העונה לשם "Last of Songs" שכלל מופע שלו לצד אירית דקל ובלוויית נגני התזמורת האנדלוסית הים-תיכונית של אשדוד בניצוחה של אתי תבל. חווית ג'אז ימתיכונית הנותנת כבוד לדיוות הגדולות של שנות השלושים במאה שעברה  בסוגת הג'אז, אלה פיצג'רלד, בילי הולידיי ועוד. בהמשך הם השיקו אלבום שלם באותו טייטל.

פעם נוספת שפגשתי באלדד לאחרונה היתה במסגרת פסטיבל הפסנתר של תל אביב, לאו דווקא במופע משלו (החמצתי אותו, כמו שהחמצתי את מופעי הסולו הראשונים של אלדד ב"תיבה" ביפו, לדאבוני) אלא כקלידן על פסנתר כנף לצדו של מארק אליהו שהנגיש את חומרי אלבומו האחרון לטעימה.

אמש חוויתי את המופע המלא והשלם של אלדד ציטרין, חוגג את השקת צמד האלבומים המשולבים יחדיו. בכלל במי ובמה מדובר? אלדד ציטרין, שמוכר יותר כמנהל המוסיקלי של ריטה,  הוא מוסיקאי יוצר, פסנתרן וקלידן, מלחין, מעבד מוסיקלי, שולט בקשת רחבה של כלי נגינה (אקורדיון, הרמוניקה, קלרינט, אבוב, כלי הקשה), תמלילן וגם זמר בעל קול מהסוג המרגיע (שזה בכלל טוב כאשר אתה מבקש להאזין ליצירות מורכבות היושבות על גבי אקורדים שמייצרים קלידי פסנתר למשל…).

מצגת זאת דורשת JavaScript.

לצערי הרב, מתוך אלבום המנגינות, אלדד לקח רק מקטע אחד והגישו לקהל שמילא אמש עד אפס מקום את מועדון זאפה בתל אביב, קהל שכלל לא מעט שמות מוכרים מתחום המוזיקה (לא, אני לא פפרצי, לא מסגיר…), בבחינת אפריטיף והכנסה לאווירה.

על הבמה שנדמתה כעמדת שליטה של מעבורת חלל כלשהי בשל העובדה כי מקלדות האורגנים וכלי הנגינה סודרו במרכזה, מקיפות את מושבו בשלוש מאות ושישים מעלות, מותירות עמדה צדדית למערכת תופים נוספת ולגיטרה אחת שתגיח במערכה הבאה, ישב אלדד ציטרין כשליט בממלכתו, יוצר אקורד אחד הנשלח בלחיצת כפתור אל הלופר כדי להעניק יחד עם אחיו הצלילים את החוויה העוטפת כל שיר ושיר, מגיש בזה אחר זה תריסר שירים ועוד אחד כהדרן, ביניהם מתארחים כמה יוצאי דופן דוגמת השיר "לבחור נכון" אותו כתב והלחין אלדד יחד עם אמיר דדון עבור אמיר, בהמשך הוא מזמין את ניר מימון שלקח חלק עמו ביצירת האלבום לביצוע השיר "לא שלך" מתוכו, אורח נוסף שמצטרף לאלדד הוא אברהם טל שלוקח דואט עם אלדד לשיר נוסף מהאלבום "לבד" ואיך לא, מקנח את הופעתו עם "אורות", בהמשך מפתיע את הקהל המתופף נדב לוזיה שמצטרף לביצוע שיר מהאלבום "עכשיו" ולקראת סיומו של המופע מצטרף אל אלדד ניר מימון שוב והשלושה מבצעים את השיר "תגעי בי" כסיום שמרים את המועדון בגרוב שלו. את הרגעים האחרונים באמת לוקח אלדד היישר לביצוע סולו רגוע עם "חמש דקות" מותיר טעם של עוד אצל כולם. המופע שעוטר בין היתר גם בויז'ואל אורות מושקע שיצר אווירה דרמטית סביב אלדד היה כמעין כרטיס ביקור, מאוד מתומצת, מהודק, בעל ניחוחות עזים של כשרון, עם הרבה טעמים של איכויות, נראה קצר בשל כמות החומרים אך ישב היטב על פרק הזמן בן השעה וחצי לערך, נראה לי שצריך סיבוב נוסף, זה הזמן לרמוז לאלדד לצאת לסבב הופעות שכזה…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום שילי אראל

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום יובל אראל

וידאו

 

 

 

הכי חדשים

בוי ג'ורג' נחת בישראל: "אני כאן מתוך אהבה ואמונה בשלום"

כוכב הפופ הבריטי בוי ג'ורג' (Boy George) כבר כאן. לפני שעה קלה נחת הזמר בישראל במטוס פרטי,...

בוי ג'ורג' בדרך לישראל: הכוכב הבריטי כבר באוויר

יותר משלוש שנים חלפו מאז שברונו מארס נאלץ לעזוב את ישראל בחופזה. מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר 2023...

דאגה בעולם הרוק: איאן גילאן אושפז, דיפ פרפל דוחה הופעות

יש קולות ברוק שאי אפשר לטעות בהם. קולו של איאן גילאן הוא ללא ספק אחד מהם. האיש...

הבלט הרוסי, מרתון על קצות האצבעות

במקום שולחן שבת, צ'ייקובסקי יש אנשים שמקדישים את ערב שישי למפגש משפחתי סביב שולחן האוכל. אחרים יוצאים למסעדה,...

גאווה ישראלית: הצלילים שחזרו למרוקו

לפעמים המוזיקה מצליחה לחצות גבולות שהמציאות הפוליטית מתקשה לעבור. אמש, חמישי 29 באוקטובר, קיבלנו לכך תזכורת מרגשת...

הקליק האחרון: הפאנק לא מת, הוא רק הזדקן

הכול התחיל במרתף שחור בדיזנגוף יש סרטים שאתה צופה בהם, ויש סרטים שלוקחים אותך בחזרה אל החיים שלך....

2 הערות

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פעם ספסרים, היום בוטים: מי גונב לנו את הכרטיסים?

יש דברים שהזמן משנה רק את הצורה שלהם, לא את המהות. פעם היו אלה ספסרים בשר ודם. לא...

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...