דיווח מהשטח

הארוחה המוזיקלית של דקל וציטרין

רשמים מהחזרה הגנרלית של אלדד ציטרין ואירית דקל למופע האלבום Last of Songs לפני הסבב מעבר לים, שני 21072014 מועדון האזור, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

דקל וציטרין, בדרך לאירופה. צילום: יובל אראל
דקל וציטרין, בדרך לאירופה. צילום: יובל אראל

ארוחה טובה או אפילו מצוינת תלויה די הרבה במנות המוגשות בה, מנות, בין אם הן תבשיל או מאפה תלויות די הרבה במרכיבים שבהן, המוסכמה היא שמרכיבים איכותיים הם בסיס למנה טובה, לא פחות חשובה האינטראקציה בין המרכיבים הללו כדי ליצור מנה שתהווה איכות.

כך פחות או יותר ניתן לאמר על אלדד ציטרין ואירית דקל, אשר הגישו אמש ארוחה רבת מנות, כאלו המורכבות מחומרים איכותיים המלוכדים ומחוברים יחדיו בהגשה הגורמת למאזין ליהנות מהיצירה.

בהפקה מוזיקלית שארכה חודשים רבים לקחו אירית דקל ושותפה המוזיקלי אלדד ציטרין אסופת שירי ג'אז משנות השלושים של המאה שעברה שבוצעו בידי גדולי הדיוות דוגמת בילי הולידיי, אלה פיצ'רלד ואחרות, צבעו אותם מחדש בגווני אלקטרו סול ימתיכוני.

בדצמבר אשתקד הציגו אלדד ואירית לראשונה את חומרי האלבום במופע בו שותפו נגני התזמורת האנדלוסית הימתיכונית של אשקלון בניצוחה של אתי תבל בסינמטק תל אביב, מופע שליווה את השקת השיר הראשון מהאלבום –  Willow Weep for Me שנכתב והולחן בשנת 1932 בידי אן רונל וזכה לשורת ביצועים של מבצעים רבים, כגון בילי הולידיי, דיאנה וושינגטון, נינה סימון, ועוד

אמש כאמור התקיימה החזרה הגנרלית הראשונה בסדרה משולשת של המופע לפי אלבומם Last of Songs במועדון האזור בתל אביב כחלק מתוכנית מורכבת שתוביל את ההרכב הכולל את אלדד ציטרין – קלידים, סקסופון סופרן, אקורדאון ושירה, אירית דקל – שירה, עידן ארמוני – גיטרות, עוד  וסאז, עדי הר צבי – גיטרת בס וקונטרבס, אלעד כהן בונן – תופים, לסבב הופעות מעבר לים שיחל בתאריך 26 ליולי בפסטיבל הג'אז בפאנו, איטליה, לחוף הים האדריאטי, ממשיך לקסטלמר דה גולפו בסיציליה, לפסטיבל רוקה נורמנה בפטרנו, איטליה ולקסטלו דה מילזו בסיציליה.

תריסר שירים הנחשבים ליצירות המתעוררות מחדש בעיבוד הקאמרי של אלדד למנגינות המלוות את שירתה של אירית יהוו את המופע העתידי.

גם הערב בשעה 18:00 וגם מחר בשעה 12:00 במועדון האזור ברחוב הרכב 13 יתקיימו חזרות גנרליות נוספות אליהן הכניסה חופשית ללא תשלום. זו הזמנה פתוחה לכם הקוראים ליטול אתנחתא מאירועי הימים האחרונים ולתת קצת חיזוק לנשמה. ממליץ.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהחזרה

וידאו

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close