מסע אינטימי עם אסף אבידן בהיכל התרבות של תל אביב – Into The Labyrinth, ליל שישי, 16.12.2016. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.
אלפיים שלוש מאות וחמישים פסיכואנליטיקאים, או מהנהני ראש, תגדירו אותם איך שתרצו, חוו אמש טיפול שורש נפשי ורוחני שעבר מולם היוצר והמבצע בן השלושים ושש אסף אבידן במה שבן תמותה רגיל מכנה מופע אקוסטי, לבד על הבמה בהיכל התרבות של תל אביב.
בלשון ושפה עשירה, מחודדת, מהודקת ומקצועית ברומו של עולם ביקש אמש אסף אבידן לנסות ולשתף את מעריציו הרבים, אכן אפשר לקרא להם מעריצים, קהל שחוזר וממלא באלפים את האולמות והאתרים בהם הוא מופיע, כאן בארצנו ובכלל בעולם הרחב, בתהליכים הנפשיים שעוברים עליו הן כאדם מן הישוב החווה את החיים ותהפוכותיהם והן כאמן יוצר העושה בכישרונו המוסיקלי האדיר כלי וקרדום לחפור בו כדי לתעל את הלכי מחשבותיו ולבטיו למעין סוג של תראפיה טיפולית ונפשית.
ושלא תבינו אותי לא נכון, אבידן איננו מה שקרוי במחוזותינו תשוש נפש, נהפוך הוא לחלוטין. אסף אבידן הוא אחד האמנים המבריקים הבהירים והמחודדים שפגשתי אי פעם, אדם שחי בעולמות ומעגלי חברות איכותיים ביותר, איש השואב את מושגיו ועולם הדימויים שלו מהספרות הכי אינטלקטואליות ובעל יכולות תרגום והבעה בכתב ובצלילים במדרג הכי עילי שקיים.
הסיפור שלי עם אסף אבידן מתחיל אי שם בליל קיץ בשנת 2008 עת הגעתי למתחם שוק הפשפשים ביפו כדי לחוות מופע של הרכב צעיר ומבטיח העונה לשם "אסף אבידן והמוג'וז", עובד דרך השקות, הופעות, אלבומים, הפריצה לעולם הרחב לשורה הראשונה של מוזיקאי הצמרת והביקורים מעת לעת במולדת המלווים במופעים קטנים ואינטימיים (הקיצר, גגלו או חפשו בתוככי הבלוג).
באחת ההזדמנויות הגדיר אסף אבידן את המניע להצלחתו בתשובה הבאה – "…חוסר בטחון תהומי הוא המניע שממשיך אותי הלאה ובגלל זה כל שנה אני מוציא אלבום, אני כל הזמן חייב ליצור, יש לי איזשהו צורך למלא איזה בור שלעולם לא יתמלא, אני יודע שאני לא אמלא את הבור, זה מעין אקט סיזיפי, המטרה איננה הצלחה, המטרה איננה פרסום אלא מעין אנרציה שכזו…"
זו הייתה תשובתו של אסף אבידן לשאלתי אודות סוד הקסם המניעו לעבר ההצלחה, שאלה שנשאלה במהלך מופע "סיפורים במונו עם אסף אבידן" שהתקיים בקיץ 2012 במועדון זאפה במשכנו הישן בהרצליה.
אסף אבידן המוגדר כיום כאמן בינלאומי שההצלחה רודפת אחריו, לקח אמש את קהל הצופים והמאזינים למסע אינטימי שהוביל אל תוך פנימיותו האישית המוצגת באמצעות השירים והנגינה, המופע "Asaf Avidan – Into The Labyrint" עצמו נערך בעקבות הפרויקט המוסיקלי האחרון שלו – IN A BOX II, במסגרתו התבודד והסתגר אסף אבידן במנזר "Chartreuse de Neuville" בצרפת למשך 48 שעות במהלכן תיעד עצמו באמצעות הקלטת ווידאו כשהוא מבצע 14 מיצירותיו הוותיקות והחדשות בגרסאות אקוסטיות ודיגיטליות שונות במהותן ובאיכותן מהגרסאות הקודמות, מחודדות, מרובדות, מועשרות ונקיות יותר, סוג של הצצה בלתי אמצעית אל תוככי היצירה והנפש שעומדת מאחוריה.
רגע אחד בהיר, צלול וברור, לפני ביצועו של השיר המסיים את ההדרן במופע פנה אסף אבידן אל הקהל ואמר – "אני רוצה להודות לכם לא מכל הסיבות הברורות מאליהן, אני רוצה להסביר לכם למה אני מודה לכם מעומק ליבי, מה שאני עושה זה דבר מאוד אישי ומאוד אגואיסטי ומאוד אינטרוספקטיבי, כולל הסתכלות פנימה וחיטוט עם מכשירים קהים ומאוד לא מתאימים וניסור של העצמות כדי להגיע לליבה של השדים הכי עמוקים שלי ולהביט בהם, ולנסות לא להביס אותם אבל לדבר איתם, הייתי עושה את זה מכל הסיבות האלה בלי שום קשר אליכם אבל, וזה אבל ענק, זה היה רק זה, זה היה בנאדם פאתטי ובכיין ומתוסכל שרק מחפש לחטט בפצעים שלו ולהקיא אותם החוצה. אבל עצם זה שאתם פה, עצם זה שאתם הד לדבר הזה, עצם זה שאתם מתרגמים את זה, סופגים את זה דרך הפריזמות שלכם, הצבעים שלכם, הפילטרים שלכם, המסננות שלכם, עצם זה שאתם נותנים למה שאני פולט לרדת כמו גשם אל תוך הטופוגרפיות האישיות, המהממות שלכם ולתת לזה לטפטף אל תוך המערות הסודיות והכמוסות שלכם ולתת לטפטוף הזה להדהד בתוככם ולתת לו להגיד משהו בתוך כל אחד מכם, כשזה קורה, כשהדבר הזה קורה והוא לא רק אני, הוא לא רק כל אחד מכם, הוא כולנו ביחד, אני חושב שזה הדבר הכי קרוב להגדרת אומנות ואני רוצה להודות לכם מקרב הלב שאתם גורמים לבנאדם עצוב להיות אמן. תודה רבה."
אסכם באמירה כי המופע אמש היה מעין ניסיון, מאוד מוצלח, לקחת את הקהל במסע זמן דמיוני אל תוך אותם רגעים משוחזרים אחד לאחד כאשר רק אסף אבידן, כלי הנגינה וציוד ההגברה משתלבים זה בזה. מעל במה נטולת תפאורה למעט תצוגת אורות מדויקת ומחודדת שהיטיבה לעטר את הצלילים ולשוות מימד חזותי לחוויה האודיופונית. תכלס, היה זה המופע האחרון בסבב העולמי בטייטל "Asaf Avidan – Into The Labyrint", כעת אפשר להמתין בציפייה להשקת החומרים החדשים, מופע ואלבום עתידיים…
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע (444 כאלו, כי לא רציתי להיפרד מאף אחת מהן…)
וידאו
