אביב גדג' חוגג את השקת אלבום הסולו השלישי "שרף אורנים" במופע חשמלי במועדון בארבי בתל אביב, שלישי, 13.12.2016. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.
המפגש האחרון שלי עם אביב גדג' היה בתחילת האביב האחרון, אביב הגיע לבית "ליבא" בשכונת נווה צדק בתל אביב, כדי ליטול חלק יחד עם אמנים ואנשי רוח נוספים בחנוכת המשכן, בית למפגש ויצירה – חברה – תרבות – רוח. הצלחתי להקדים את בואי ולתפוס את אביב יחד עם אהוד בנאי (שבדיעבד תרם את נגינת מפוחיתו באלבום החדש) עדיין בעיצומה של בדיקת הסאונד, ברכתי את אביב על ההצלחה המדהימה עם פרויקט גיוס ההון לאלבומו הבא באמצעות פלטפורמת הדסטארט, הישג מרשים בכל מובן, תוך פחות מ – 72 שעות מאז נפתח הפרויקט גויס סכום כסף כמעט כפול מהיעד שהוצב.
כעת, כשחומו של הקיץ כבר נשכח והאוויר קריר יותר, השמיים מתקדרים יותר ואפילו ממטירים את גשמיהם, עשיתי אמש את דרכי למועדון בארבי בתל אביב, על מנת ליטול חלק במופע השקת אותו אלבום, האלבום השלישי בסדרת אלבומי הסולו של אביב גדג' מאז ימיה של להקת אלג'יר. "שרף אורנים" שמו, על שמו של שיר הנושא מתוך 13 השירים שנאספו לאלבום, שירים אותם כתב מדם נשמתו וליבו אביב ואף הלחינם והפיקם מוסיקלית, כי כזה הוא אביב, סוג של נביא מצד אחד אך גם יוצר הדוק וקפדן מהצד השני, שאינו מתפשר על איכויות ומביא את הטקסטים שלו לכדי עטיפה מוסיקלית הלוקחת אותם עמוק אל תוך ליבותיהם ומוחותיהם של המאזינים, משתף אותם בדרכו בהלך רוחו ותובנותיו, לבטיו, מחשבותיו, רצונותיו, והן, המחשבות עמוקות, לעתים קודרות, פחות ופחות עולצות.
אביב משתמש בשורת השירים, הטקסטים שבאלבום כדי להעניק לעצמו טיפול פסיכותרפי מוסיקלי, הוא בודק ומתבונן אל תוך נפשו פנימה, פורש את כל כולו, לעתים בהצגה כצד ג' אך לוקח את המאזינים ליטול חלק בניתוח הנפשי ובדרך הטיפולית יחדיו.
פעם כתבתי על אביב את המילים הבאות, אני משוכנע במאת האחוזים שגם בעקבות ליל אמש הייתי כותב אותן בדיוק כך – "אביב הוא סוג של נביא זעם ותוכחה, האוצר בנשמתו לבטים, כעסים, ומחשבות רבות ונפתלות, אותן הוא משחרר בכסותם של הצלילים, כך הוא נותן דרור למילים, וזו בדיוק הנקודה שהופכת אותו לסוג של קדוש מעונה האוסף סביבו קהל מאמינים, אני עוצר לרגע, שולח מבטים על הקהל בוחן, הם אכן נראים ומתנהגים כעדת מאמינים, בין אם הם נמצאים בפאתי האולם, שרים בדבקות את המילים ורוקדים לצלילי המנגינות, בין אם הם צמודים לבמה, חשים כחלק מתהליך המופע ובין אם מאלו הישובים על הכיסאות ומהווים צופים סטאטיים בלבד."
כי כן, האווירה אמש, למרות הקור והגשם שדפק על גג הפח של המועדון, לא צננו ולא דללו את החום האנושי שבער בפנים, המאמינים מלאו את ההיכל של הרוק בתל אביב כשפניהם עיניהם ואוזניהם מופנות לעבר הבמה, במיוחד היישר לעבר דמותו של אביב, עדיין צנום ועדיין עם רעמת השיער, הדמות הספגנית מה המשלחת לעברם את המילים, הטקסטים, לוקחת את המחשבות והלבטים ומפזרת מעל ראשיהם, כשהוא מלווה בהרכב הקבוע שלו הכולל את רון בנקר והגיטרה החשמלית, יהוא ירון היחף וגיטרת הבס, איתי שטרית בקלידים, ארז מונק בכלי הקשה ואביב ברק על התופים. לצידם ומאחוריהם מצטרפים ארבעה נגני כלי המיתר מאיה בלזיצמן בצ'לו, גלעד הילדסהיים וטלי גולדברג בכינורות, גליה חי בויולה ושני הנשפנים יורם לכיש עם האבוב ואלון ראובן עם קרן היער. אנסמבל של ממש מלווה את אביב כשהוא מבצע את שירי האלבום החדש לצד החומרים המוכרים כל כך משני אלבומיו הקודמים.
אביב הוא מהזן שניתן לקחת את שיריו, לפרום אותם לטקסטים לחוד ומנגינות מלוות לחוד, להקריא את הטקסטים בערב שירי משוררים שכזה ועדיין העוצמה המובנית ברעיונותיהם תהדהד בכח רב, זהו סוד קסמו, כי אביב איננו פזמונאי, להטוטן של חרוזים או מבנים התופסים את הלשון לצעדי ריקוד, אביב הוא טרובדור מהזן המלנכולי, הפורש את הנפש ומבקש לעטוף בה את השומע, עניין ההופך אותו לקסום באמת, נביא בעירו, במקרה הזה נביא בתל אביב. כי אביב מגיע מתלמי אליהו, אותה הוא מוחק כותש ומנתץ בתמליליו, ילדות שהלכה ונעלמה…
בקטנה א' – אם אביב היה אוסף לצידו את כל האמנים שניגנו בהקלטות האלבום, ביניהם שמות כמארק אליהו, שלומי שבן, רננה נאמן, רות דולורס וייס ועוד ועוד, הייתי מבקש לקבל את המופע הזה על שלל משתתפיו ושיריו בקונצרט מעל בימת היכל התרבות, הגיע העת לכך.
בקטנה ב' – זה לא קל כלל וכלל להכיל את הצלילים והמילים, אני החזקתי מעמד עד ההמנון "לא מקום לחלשים" ורגע קצרצר לפני סיומו והירידה מהבמה, ויתרתי על ההדרן שכלל את "כמעט אמיתי" מהאלבום החדש ו"מנועים קדימה" האלמותי ועשיתי דרכי אל מחוץ למועדון, להספיק ולרוץ בין הטיפות לפני בואו של המבול הגדול.
בקטנה ג' – כשאני כותב טקסט זה טרם עלה האלבום לבנדקמפ, זו הזדמנות לציין כי בנוסף לאלבום ה"סטנדרטי" במונחים של שיווק מסחרי, השיק אביב גדג' גם מהדורה מיוחדת הכוללת שלושה תקליטורים, בנוסף לאלבום המקורי תקבלו אלבום הכולל סקיצות ושירים שלמים שלא נמצא להם מקום באלבום השלם וכן אלבום נוסף הכולל הקלטות מהופעות, פריט אספנים מצויין.
בקטנה ד' – עלה…בנדקמפ.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידאו
ולקינוח, נוסטלגיה שלא נס ליחה….
האלבום לא עלה לבנדקאמפ, אבל הוא עלה לאתר אחר שאפשר לקנות את הגרסה הדיגיטלית שלו, בנוסף לעלייתו לשירותי סטרימינג למיניהם
מרגש מה שכתבת והתמונות מאלפות, רק רציתי לציין שההרכב שהופיע אתמול קצת שונה מההרכב שמנגן באלבום: על קרן יער ניגן שחר זיו, ועל אחד הכינורות ניגנה יוליה קליין ולא גלעד הילדסהיים.
היה מופע עוצמתי ונפלא גם אם לא פשוט באמת. והכי מצטרפת לבקטנה א'!