פס קול שבועי

הצימאון ושברו

סדרת אלבומי ניגונים ופיוטים חסידיים המבוצעים בידי שורת זמרים מהקו הראשון בצליל הישראלי מבקשת לחגוג עצמה בסבב הופעות השובר את לבבי, על הסדרה, השירים, כותביהם ובכלל.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

כשאני אוחז בעטיפת שלושת אלבומי סדרת הפיוטים והניגונים "צמאה" הזיכרונות מילדותי חוזרים ומכים בי, בית הכנסת המרכזי טייבר בגבעת רמב"ם בגבעתיים, נברשות בדולח ותפאורת מקדש מעט באולם שחללו גבוה וענק, שורות שורות של מושבי עץ למתפללים, בימת הדרשות במרכז האולם, דוכנו של שליח הציבור לפניה, דלתות העץ המפוארות של ארון הקודש בקיר הפונה למזרח וחלון הסגור בווילון לבן מעל הקיר הצפוני, משם מציצות הנשים, הסבתא, הדודה, החברות של הסבתא, עזרת הנשים, מנותקות, מרוחקות מההתרחשות האמתית, היכן שמחלקים סוכריות, פלחי עוגות דבש ודגים מלוחים לצד כוסיות יין אדום מתוק ובלבד שהקהל יבוא שוב ושוב, קולו המייבב ומרטיט של שליח הציבור.

 


האמנים הנוטלים חלק בשלושת האלבומים הינם שמות מוכרים, מכובדים ומאוד אהובים בקרב הקהל הרחב, גם החילוני וגם המאמין, אריאל זילבר, ארז לב ארי, ישי ריבו, שולי רנד, ברי סחרוף, אהרון רזאל, שי צברי, אביתר בנאי, כל אלו מצויים ברשימת המבצעים של האלבום הראשון בסדרה "צמאה – אמנים שרים את ניגוני הרבי מלובביץ", את כל הזמרים היוצרים הללו שהפעם נטלו על עצמם לבצע תמלילים של הרבי ראיתי ושמעתי בהופעות חיות לא פעם ולא פעמיים, מעולם, מעולם לא נתקלתי בניסיון לבצע הפרדה בקהל בין הגברים לנשים בהופעותיהם, כולל הופעות שבוצעו במסגרת ערבי פיוט ומסורת אל מול קהל חובש כיפות ושביסים. לחצו להאזנה מלאה או רכישה לאלבום.

 


גם האלבום השני בסדרה "צמאה 2 – אמנים שרים את ניגוני בעל התניא" מהווה אסופת זמרים ביניהם נמצאים רמי קליינשטיין, אביתר בנאי, אהוד בנאי, ברי סחרו,, ישי ריבו, דניאל זמיר, דוד ד'אור ועוד המבצעים משיריו של רבי שניאור זלמן מחברם של ספרי הדרכה יהודית כבעל התניא ושולחן ערוך הרב שהיה מחביבו של הבעל שם טוב כבר מלידתו על פי המסורת החב"דית. לחצו להאזנה מלאה או רכישה לאלבום.

 


האלבום השלישי בסדרה "צמאה 3 – אמנים שרים ניגוני חב"ד לתהילים" כולל תריסר שירים המבוססים על פסוקים מספר תהלים, גם באלבום זה חוברים חלקם הגדול של הזמרים יוצרים ישראלים המוכרים שאת חלקם הגדול כבר הספקתי לשמוע באלבומים הקודמים של הסדרה, ישי ריבו, אריאל זילבר, יונתן רזאל, חנן בן ארי, ארז לב ארי, אורי דוידי, שולי רנד, עמיר בניון, אהרון רזאל, אברהם פריד, אביתר בנאי ועוד. המילים כאמור לקוחות מספר תהילים, המנגינות עממיות ממנגינות קהילת חב"ד במאות השנים. לחצו להאזנה מלאה או רכישה לאלבום.

אפשר לאמר כי פרויקט "צמאה" הנו הפרויקט הכי גדול לתיעוד ושימור התרבות המוסיקלית של קהיליית חב"ד העולמית, מימי הקהילות במזרח אירופה במאה השמונה עשרה ואילך ועד ימינו ברחבי העולם כולו.

נאור כרמי, המפיק המוסיקלי של הסדרה מספר כי כל הזמרים המשתתפים באלבום, בחרו בעצמם את הניגונים מתוך חיבור אישי. לדבריו כולם ציינו באוזניו עד כמה מילותיו של דוד המלך, בניגונים מסורתיים המיוחסים לאדמו"רים שונים בחסידות חב"ד, ממש נוגעות בהם.

בין אתה נמנה על המאמינים ובין אם אתה נמנה על המבקשים לשמר את המסורת כמורשת עם המייחדת אותך ואת משפחתך מעמים אחרים מבלי לגעת בנושא האמונה כן או לא, אין ספק כי בבית שבו מונח אי שם ספר תנ"ך לצד סידור תפילות וספרוני תהילים לעת צרה רצוי שגם הסדרה הזו תמצא את מקומה על המדף בבחינת הסאונד של הויז'יון..

ההפקה המוסיקלית לוקחת את השירים הרבים בשלל סגנונות מוזיקליים החל מרוקנ'רול בסיסי והלאה, כאשר הדגש מצוי בדמות המבצעים, דמותם כיוצרים המחבקים את היהדות והמסורת, כן המסורת ארוכת השנים ממנה מגיעים כל התמלילים.

הסדרה המוסיקלית הזו יוצאת כעת מדלת אמות קהילת חב"ד אל לב הקונצנזוס הישראלי היהודי לקראת אירועי י"ט בכיסלו, היום המציין את שיחרורו של הרבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא" ממאסרו לצד יום פטירתו של אדמו"ר חשוב, המגיד ממזריטש, בקהילת חב"ד הישראלית והעולמית חוגגים את התאריך הזה, הנופל השנה על התאריך האזרחי 19 בדצמבר "למניינם" באירוע ענק בבנייני האומה בירושלים, ארבעה ימים המוקדשים לסדרת הופעות עם שירי אלבומי "צמאה" לד יריד ספרים ענקי והרצאות ועוד, הבעיה היחידה שיש לי עם החגיגה הזו היא ההפרדה, לא מאמין בה, לא רואה גברים לחוד נשים לחוד, לא מקובל עלי המושג הפרימיטיבי "קול באשה ערווה" צר לי, לא מקובל עלי, מוזיקה היא לכולם ללא הבדל מין, גזע, דת, כולם בני אדם שנבראו בצלם ולא קם עדיין מי שיקבע מה ומי בעניין הזה. אני נותר עם סדרת האלבומים, אוכל להאזין להם בזמני החופשי ומי שירצה להצטרף להאזנה מוזמן בברכה.

מעניין אתכם\ן הקטע של ההופעות? לחצו כאן! מעניין אתכם\ן הקטע של האלבומים ורכישתם? לחצו כאן!

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: