יום חמישי, נובמבר 19, 2026

מבעד ליער של רועי דהן

מופע השקת האלבום "Through The Woods" של רועי דהן, שלישי, 06.12.2016, מועדון בארבי, אורח – ערן צור. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. וידאו – אדוה אראל.

רועי דהן, בארבי. צילום: יובל אראל
רועי דהן, בארבי. צילום: יובל אראל

אני יכול בביטחון גמור לומר כי כל מה שיש לי על רועי דהן ויצירתו המוסיקלית אמרתי, לא, אין זאת מכיוון שהבאר התייבשה, לא אצלי ולבטח לא אצל רועי, היצירה שלו ממשיכה לפעפע מתחת ומעל לשטח ולהוכיח שוב ושוב כי אכן דברים שנאמרו על ידי, נכונים המה, כי "רועי דהן הוא מוסיקאי, כותב, מלחין ויוצר רגיש ומיוחד, כבר אמרתי עליו כי הוא טרובדור ישראלי. נוגה, רך, נעים המשוטט במחוזות הפולק רוק האלטרנטיבי עם השפעות דומיננטיות מהמוזיקה של ניק דרייק ואליוט סמית'."

ולא רק זאת, מן הסתם אני יכול לומר היום, כמה שעות לאחר שהסתיים מופע ההשקה לאלבומו השלישי שאינו נופל במאומה משני אלבומיו הקודמים באיכויותיו המוסיקליות והרגשיות, כי אכן הרגישות מתחדדת יותר ויותר, היצירה ממשיכה לבעבע מתוכו והוא רק חוזר ומצדיק את דברי באמנותו.

רועי דהן, השקת אלבום שלישי. צילום: יובל אראל
רועי דהן, השקת אלבום שלישי. צילום: יובל אראל

עוד אוסיף ואצביע על מילים שאמרתי והם יהוו מעין הוכחה לכך שהמתכונת בה התקיים אמש מופע ההשקה הייתה ממן הסתם, או יותר מדוייק, לטעמי, בפספוס מה, ולמה הכוונה, אין לי כל תלונה למועדון בארבי ולמתכונת בה התקיים המופע, אך אני סבור ומאמין באמת כי רועי דהן שכבר אמרתי כי הוא "…מבזבז את זמנו כאן, ולא, לא, אין כוונתי כי הוא לא מצליח, או לא יוצלח, או לא מכוון לקהל, או שהקהל אינו מקוון אליו, לא, כי רועי לוקח את הרהוריו המוזיקליים הרחק הרחק מכאן" היה צריך אמש להביא את כל כובד היצירה מלאת הרגש שלו למקום בו הקהל יושב, אינו מתעסק בדבר למעט כוסות יין או בירה בשולחנות קטנים וכל כולו מאזין במלוא תשומת הלב.

עוד אכביר במילים ואנסה למצוא את השביל הנכון להתהלך בו ואומר כי אינני חושב, עם כל הערכתי ואהבתי לאורח של רועי – ערן צור הגדול מכולם, כי רועי היה זקוק לאירוח במסגרת מופע ההשקה כדי למלא חלל או לעבות תוכן בחגיגיות, ביום אחר במקום אחר הייתי רוצה לראות את רועי דהן בקדמת הבמה, מאחורי הקלידים ופניו לקהל, חבורת הנגנים המלווה אותו עומדת מאחור בערפל המוחשך, וכל הקהל ישוב בגובה העיניים, עד כמה שזה ניתן, מולו כשאור אחד לבן מאיר אותו בעדינות וקדימה לשחרר את כל המחשבות הנוצקות בצלילים ובמילים, אולי זאפה תל אביב כזה, אולי 360 בבארבי כזה, אפילו קפה ביאליק או אוזןבר, קטן יותר, אינטימי יותר, ישיבה יותר, אחד על אחד.

ערן צור ורועי דהן, מועדון בארבי. צילום: יובל אראל
ערן צור ורועי דהן, מועדון בארבי. צילום: יובל אראל

כי זה לא פופ וזה לא רקיד, זה לא גרוב וזה לא פזיז, זו אסופת שירים שנכתבים מתוך הלב ומוצפים ברגשות מהולים בצלילים מעודנים טיפה קודרים ונוגים.

אבל בכל זאת, הי, היה מופע מצויין, רועי היטיב להגיש את שירי האלבום החדש כשהוא משבץ פה ושם גם נציגים משני אלבומיו הקודמים, והקהל בא כי הוא אוהב את רועי דהן, והקהל אהב, ואני אהבתי, והביקור של ערן צור היה מצויין, והחיבור ביניהם היה מלא כבוד והערכה, והנה רועי כבר מחזיק באלבום שלישי, ואני חושב שהאלבום הרביעי כבר נבט לו והדרך הלאה וקדימה ממשיכה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

כתבה על השקת אלבום הבכורה

כתבה על השקת האלבום השני

הנה האלבומים, כולם, להאזנה או רכישה מקוונת

 

 

 

וידאו, צילום אדוה אראל

 

 

 

 

 

הכי חדשים

כשהמחול הישראלי עולה לבמה, העולם מוזמן להתבונן

לא רק לרקוד, גם להיראות בעולם בעולם המחול הישראלי יש אירועים שמתקיימים עבור הקהל המקומי. ויש אירועים המבקשים...

בון אפטיט: ליבי מגישה את עצמה בלי מסכות ובלי התנצלויות

יש משהו משעשע בבחירה של ליבי לקרוא לשיר החדש שלה "בון אפטיט". בתיאבון, בעברית. אבל כאן לא...

ארבעה ימים, עשרה מופעים: הג'אז הישראלי יורד אל היסוד

יש משהו משמח בהחלטה לסיים את השנה דווקא עם ג'אז. לא עוד מרוץ אחר הלהיט הבא, אלא...

החברים של נטאשה שוב יחד, והפעם על במת פרסי אקו"ם

יש משהו סמלי, כמעט מתבקש, בהחלטה להעניק השנה פרסי מפעל חיים לארקדי דוכין ולמיכה שטרית. שני מוזיקאים...

ארץ ישראל הישנה והטובה, בארבעה כלי נגינה

יש משהו בנמל יפו שהופך את המפגשים המוזיקליים בבית המכולות לחוויה מיוחדת. כבר בעונה הקודמת פגשנו כאן...

לראשונה בתולדות צוותא: אישה תעמוד בראש מוסד התרבות הוותיק

יש מוסדות תרבות שההיסטוריה שלהם גדולה בהרבה מהמבנה שבו הם פועלים. צוותא הוא בהחלט אחד מהם. המקום...

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

ארבעה ימים, עשרה מופעים: הג'אז הישראלי יורד אל היסוד

יש משהו משמח בהחלטה לסיים את השנה דווקא עם ג'אז. לא עוד מרוץ אחר הלהיט הבא, אלא...

החברים של נטאשה שוב יחד, והפעם על במת פרסי אקו"ם

יש משהו סמלי, כמעט מתבקש, בהחלטה להעניק השנה פרסי מפעל חיים לארקדי דוכין ולמיכה שטרית. שני מוזיקאים...

פסטיבל תמונע 2026: פעם אחרונה בשונצינו, אולי

מתמונע של המוזיקה לתמונע של התיאטרון אני אולי צעיר יחסית בהיסטוריה הארוכה של תמונע. ההיכרות שלי עם המקום...

קואצ'לה 2027: הכוכבים הגדולים והסאונד הישראלי במדבר

המדבר שוב מתמלא במוזיקה אחד מאירועי המוזיקה הגדולים בעולם כבר נערך לקראת המהדורה הבאה. פסטיבל קואצ'לה (Coachella) חשף...

כשהמוזיקה פוגשת את המסך: פסטיבל סאונדטראק חוזר לתל אביב

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, אחרים בזכות השחקנים, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם מסרבת לעזוב אותנו. לפעמים...

עברי לידר חוזר לבארבי, עם השירים שהתחילו הכול

יש אמנים שחולמים לכבוש את קיסריה, אחרים מכוונים להיכל מנורה ולאלפי צופים שמריעים מולם. אבל בשנים האחרונות...