המסיבה של דג'יברי

המופע של אלי דג'יברי והרכב הביג בנד במועדון האזור. אורחים – אלון אולארצ'יק, שלומי שבן ואפרת גוש. חמישי, 27.10.2016. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

כל הג'אז הזה מתכנס בליל חמישי במועדון האזור, המועדון המהווה אבן שואבת למוסיקאים בשעות שאחרי המופעים, להתכנס יחדיו ולג'מג'ם בפרי סטייל ולערבב סגנונות, רוק, בלוז, Fאנקי וגרוב, ג'אז וכל השאר.

אלי דג'יברי הוא אחד מהשגרירים הכי חשובים של ישראל בתחום מוסיקת הג'אז, מילד מוסיקלי שגדל ביפו, המשיך בתלמה ילין, דילג לבית הספר למוסיקה שבמכללת ברקלי בארה"ב ויצא לקריירה בינלאומית כשהוא מנגן ומשתף פעולה לצד מוסיקאי ג'אז חשובים ברחבי העולם, קוטף תארים ופרסים חשובים, נוטל חלק במיזם בינלאומי לג'אז מטעם אונסק"ו (כן, אלו שלא מכירים בירושלים והקשר של העם היהודי אליה), חוגג השקת אלבום שביעי במסגרת פסטיבל ג'אז בתל אביב ומשתתף בשנה החולפת במופע ג'אז לצד הטובים שבנגנים בבית הלבן ועוד ידו נטויה.

עם כל הקרדיטים הללו מפיק דג'יברי (האחראי גם על הפן המוסיקלי באופן קבוע בפסטיבל הג'אז בים האדום) הרכב בסגנון תזמורות הביג בנד של תחילת המאה שעברה, מהסוג שהרקידו אלפי צעירים באולמות המוסיקה של ניו יורק לצלילי הסווינג, שואב את ההשראה משמות כגון קאונט בייסי, דיוק אלינגטון, פלטשר הנדרסון, ג'ימי דורסי, בני גודמן, ארטי שו, לס בראון, גלן מילר ואחרים שהנהיגו הרכבים שכאלו. ומחליט על קיום מופע בסגנון אותם ימים, מזמין כמה "סטארים" מקומיים היודעים פרק או שניים בתורת הג'אז הווקלי לצד כמה נגנים וירטואוזים ומודיע כי בתאריך כך וכך תתקיים מסיבה גדולה, מחליט על קוד לבוש בסגנון אופנת שנות השלושים ויאללה בלאגן.

וזו לשון ההזמנה למסיבה : " הידעתם? במקור, שנות ה40 של המאה הקודמת, כל עניין הביג בנד והמוסיקה שנכתבה עבורו היה לרקוד, לחגוג, לתקשר ולהינות ושאר דברים שבהגדרה אינם עלולים לקרות באולמות קונצרטים. בזו הרוח והמסורת אנו מזמינים אתכם ללילה נדיר, בו האזור כולו הופך לרחבת ריקודים שבמרכזה הר געש מוזיקלי בהתפרצות מתמדת. חליפות / עניבות / שמלות ערב / פפיונים ושאר אביזרים אלגנטיים ותקופתיים – כל האמצעים כשרים כדי להפוך את ההתרחשות הנדירה הזו למסיבת ג'אז בלתי נשכחת".

אז אכן, קהל רב, בעצם מה שנקרא סולד אאוט, הגיע אמש למועדון האזור לחוות את המופע המסיבתי, נשים רבות לקחו ברצינות את ההזמנה ועטו עליהן שמלות ותלבושות בסטייל ההוא, רק פומיות לסיגריות היו חסרות בידיהן, הרעיון היה להעמיד את הביג בנד על שלל הנגנים במרכז המועדון סטייל 360 מעלות והקהל ייסוב סביבם ויפצח בריקודים, כל הספות והמושבים הושלכו החוצה כדי לפנות מקום, אך רצון טוב ותוכניות מחד והמציאות מאידך, כל הקהל שהגיע ביקש לחזות ולחוות את המופע, הנגינה והשירה כמות שהיא בלי כל הקטע של ההרקדה ההמונית המתוכננת, כך שסוג של תחושת פספוס חשתי אמש כאשר את התמונה המלאה של ההתרחשות יכולת לחוות רק עם היו לך כנפיים על מנת לרחף מפינה לפינה במועדון מעל ומסביב לנגנים. יתכן ואם כל התזמורת הענקית הייתה מוצבת מראש על הבמה הקלאסית והרחבה הקדמית הייתה נותרת ריקה מכל מושב או שרפרף, אזי הקהל היה נכון להניע את גופו באופן ממשי בריקודי צ'רלסטון ודומיו, אך כאשר כולם רוצים לחוות לשמוע ולראות מקסימום שהגוף יכול לעשות בחוויה הצפופה קמעה הוא לנוע במקום.

אבל בינינו לבין עצמכם, הקטע הזה לא פגע כלל בחוויה, כאשר דג'יברי וכל הכנופיה תפסו את מקומם על הבמה במרכז המועדון והתו הראשון נוגן הפך הערב לחוויה מעשירה, מעצימה, מזוקקת, מרוככת ואף מוקשחת של יצירות ג'אז בתת סוגה של אולמות הריקודים ההם מפעם, עם שלל סטנדרטים שבוצעו, מותירים ברוחב חוכמה ופיקחות את הזמן הנכון לתת לכל נגן את הקטע הזה להשתולל חופשי בפרק זמן מוקצב, בדיוק הנקודות שהופכות את עולם הג'אז לאחד החביבים עלי ולבטח על כל הקהל שהתאסף. גם הימצאותם של האורחים של דג'יברי במופע, שמות שמתחילים בחלילן אביחי אורנוי המצטרף לאילן סאלם שבין השאר חבר כיום בלהקת הפלטינה שחזרה לפעול, ממשיך עם אלון אולארצ'יק שמעבר למותג כוורת הנגרר אחריו עשרות שנים הוא חיית ג'אז אמתית שכבר ראיתיה ושמעתיה בפעולה בדיוק במועדון הזה במסגרת סדרת "לא סטנדרטים" מבצע הפעם את השיר Tea For Two או בעברית "תה בשניים" שאולארצ'יק תרגם וביצע באלבומו הנושא אותו שם שהושק לפני קצת יותר משנה בסיועו של דג'יברי שהפיקו מוסיקלית (סוגרים חובות ומעגלים…).

שם נוסף באותה שורת "לא סטנדרטים" היא אפרת גוש שאף היא נטלה חלק באותה סדרה והערב לקחה את העניין ברצינות כאשר הגיעה לבושה ומקושטת בסטייל הצ'רלסטון דנסינג של אלף תשע מאות שלושים ומשהו, אין עליה. גם הזמרת אנה טבצ'ניקוב מצטרפת באחד הקטעים וכמובן שגם אחד מטובי המלחינים, יוצרים, אשפי פסנתר כשלומי שבן שאף החליף עקצוצים עם אלי דג'יברי אודות ימיהם בתלמה ילין לפני מיליון שנים…

ערב של סוף הקיץ, שולי ושלהי הסתיו, ריחות של גשם מבצבצים אך אינם מספיקים לקרר את הגוף בחום הצפיפות הטובה במועדון, חם חם חם אש, כל הג'אז הזה. מתי הסיבוב הבא?…

חברי הביג בנד: אלי דג'יברי – מנצח / סקסופון. סקסופונים: חגי אמיר, ארז ברנוי, יובל דרבקין. טרומבונים: עודד מאיר, מורן בר און. חצוצרות: אודי צ'ונסטקובסקי, גרישה ריבקין. פסנתר: תום אורן. בס: אברי בורוכוב. תופים: אביב כהן.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו