דיווח מהשטח

הסטנדרטים של אפרת גוש והצוללת הצהובה

מופע במסגרת ליין "לא סטנדרטים" – מפגשי ג'אז עם זמרים נבחרים. אנסמבל הצוללת הצהובה מארח את אפרת גוש. מועדון האזור, שישי צהריים, 12.12.2014. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.

אפרת גוש, האזור, ג'אז. צילום: יובל אראל
אפרת גוש, האזור, ג'אז. צילום: יובל אראל

לפני כשנתיים ויותר פגשתי את אפרת גוש, מבחינתי עד אז בעיקר חלק ממטרופולין, הרכב הדגל של עופר מאירי, במופע חגיגי במסגרת חגיגות שמונה שנים למועדון זאפה התל אביבי. מופע בעקבותיו כתבתי את המשפט הבא על אפרת – "אפרת גוש, אחת הזמרות והיוצרות הבולטות והייחודיות של השנים האחרונות, הוכיחה אמש מחדש כי היא ולא אחרת"

אכן, אפרת, אותה ראיתי מתארחת מעת לעת הן בהבלחות של מטרופולין והן כאורחת במופעי עמיתים, נחשבת ללא ספק כאחת הזמרות היוצרות המקוריות ויוצאות דופן בנוף המקומי.

כעת, לאחר כמה אירועים חשובים במסלול חייה, אם לפעוט בן חודשים ספורים, שבה אפרת, בשלה ונכונה כתמיד להוכיח כי היא עדיין אותה זמרת ווקלית מצויינת כבעבר, למעשה, מדובר בחזרה לבמה ולמיקרופון לאחר אתנחתא לא קצרה, התירוץ הפעם היה חיבור עם הרכב הג'אז של מועדון צוללת צהובה בירושלים שיצא לסדרת הופעות בטייטל "לא סטנדרטים" במסגרתו מתארח בכל חודש אמן שונה המבצע מחומריו בעיבודי ג'אז יחד עם אנסמבל צוללת צהובה במופע כפול הנפתח בערב בירושלים וחוזר בשנית בצהרי שישי במועדון האזור התל אביבי.

אפרת גוש והאנסמבל, כל הג'אז. צילום: יובל אראל
אפרת גוש והאנסמבל, כל הג'אז. צילום: יובל אראל

כל הרעיון העומד מאחורי סדרת ההופעות "לא סטנדרטים" של "אנסמבל צוללת צהובה" אותו מוביל אצ'ה בר, מנהל המועדון הירושלמי נבע מתוך רצון לחלוק את שיתוף הפעולה המרגש עם קהל מאזינים רחב. לאחר מספר מפגשי יצירה, כתיבה ועיבוד מקדימים בין האנסמבל לאמנים, כאשר מפגש בכל פעם עם אמן אחר, יוצק חיים חדשים בשירים המתערטלים מתוך מעטפת סוגת הג'אז.

(גילוי נאות – כן, אצ'ה בר הוא האיש שעמד יחד עם צוותו מאחורי פסטיבל החשיפה הבינלאומית שאת התרחשויותיו סיקרתי כאן די בהרחבה בתחילת נובמבר, כאן, כאן וגם כאן.)

אצ'ה ותומר בר, האזור, ג'אז. צילום: יובל אראל
אצ'ה ותומר בר, האזור, ג'אז. צילום: יובל אראל

ואכן, בצהרי שישי הופיעו חברי האנסמבל הכולל את תומר בר – קלידים/עיבודים, אצ'ה בר – גיטרה, ירון מוהר –סקסופונים, יוראי אורון – בס ויקי לוי על התופים במועדון האזור כאשר בצעו מספר מיצירותיהם המקוריות לצד ביצועים בעיבוד משותף עם אפרת גוש שעליה ועל הופעתה הרי כבר אמרתי את המשפט ההוא – "אפרת גוש, אחת הזמרות והיוצרות הבולטות והייחודיות של השנים האחרונות, הוכיחה אמש מחדש כי היא ולא אחרת"

סוגת הג'אז לוקחת את המוזיקה למחוזות שונים במהותם מסצנת הרוק'נרול השגרתי, לא בכדי נחשבת סוגה זו לעילאית, את השנקל שלי הרגשתי במהלך המופע כשרגלי פמפמה את המקצבים המתנגנים, מבחינתי לראשונה, וידי שרטטה קו מתערסל דמיוני שידע מראש להיכן להוביל יחד עם הצלילים המתנגנים החל ממקשי הפסנתר ועד מברשות התופים.

בקטנה א' – מילים, תמונות ומנגינות ממופע הפתיחה של הסדרה, אורח – אלון אולארצ'יק.

בקטנה ב' – הזדמנות לחוות את הפרק הראשון  בסדרה לעונת  2015 כאשר האנסמבל יארח את אבישי כהן, האיש והחצוצרה, הזדמנות שאסור להחמיץ בין אם אתם חובבי ג'אז ובין אם את או אתה סתם אוהבים מוזיקה ומוזיקאים, איוונט.

ליין אפ: בלדה בעברית, Yearn, בשעות הקטנות, אתה תחזור (אפרת), כמו שזה היה (אפרת), עוד מעט (אפרת ותומר), תמיד כשאתה בא (אפרת), קרב אגרוף (אפרת), Las Golondrinas, לראות את האור (אפרת ותומר).

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע.

וידאו 

 

 

 

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close