מחזות זמר בתאטרון

כאן החיים הם סרט

תלמידי שנה ג' בסטודיו לאומנויות הבמה מיסודו של יורם לוינשטיין מציגים את "צ'פלין – המחזמר" על חייו של כוכב הקולנוע האילם האלמותי, פרמיירת הצהריים, יום ראשון, 23.10.2016, נכח תיעד ונהנה – יובל אראל.

צ'ארלס ספנסר צ'פלין או כפי שהעולם הרחב הכירו – צ'ארלי צ'פלין, היה אחת מהדמויות האהובות עלי בילדותי, אותם סרטים בשחור לבן, ללא קול למעט פס מוסיקלי נושן המעטר את הכתוביות שהונפו בין סצנה לסצנה, הדמות העילגת אך הממזרתית שיכלה לכל הנקרה בדרכה – בדרכה המיוחדת, מעין אנטי גיבור שכולם אוהבים. סרטיו החל מ"מירוץ המכוניות" שם גילם לראשונה את דמות הנווד המפורסמת ובעקבותיו יצירות המופת כ"אורות הכרך", "זמנים מודרניים" והחשוב מכולם "הדיקטטור הגדול" מהווים עד היום השראה ליוצרים ולסטודנטים לקולנוע במיטב בתי הספר המיועדים לכך.

בגיל צעיר מאוד ארגנתי במקלט בניין מגורי "בית קולנוע" עם מסרטת 8 מ"מ ושלל סרטי שחור לבן שרבים מהם היו מסרטיו הקצרים הראשונים של צ'פלין אותם הקרנתי לילדי השכונה לצד סרטי "השמן והרזה" ודמויות אחרות מתחילת המאה העשרים. למעשה כל הסרטים שצ'ארלי צ'פלין כיכב בהם היו בשחור לבן, גם אלו שהופקו בשנים בהם שיטת הטכניקולור והצבע כבר נכנסו לאופנה, מעט מעוד מסרטיו כבר שודרגו לצבע.

את הסטודיו לאומנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין אני מלווה בשנים האחרונות בדיוק על הספקטרום של מחזות זמר, מופע הקולנוע של רוקי, המחזת הסיפורים בהשראת שירי אהוד מנור ומחווה לפסטיבל סאן רמו, היו מחזות זמר שמאוד אהבתי. על כן שמחתי על ההזמנה להתארח בפרמיירת הצהריים הראשונה של המחזמר על חייו של צ'ארלי צ'פלין בבימויו של שוקי וגנר על פי הגרסה מברודווי  "Chaplin: The Musical /  Limelight: The Story of Charlie Chaplin"מאת כריסטופר קרטיס ותומס מאהן בתרגומו לעברית של דני לשמן.

את תפקידי הדמויות במחזה נטלו על עצמם תלמידי השנה השלישית בסטודיו, אשר הצליחו להיכנס אל תוך הדמויות ולהעביר את התחושה הנכונה והאמתית של חווית המחזה, הסטודיו של יורם לוינשטיין משחרר מידי שנה מחזור חדש של שחקנים איכותיים ואני מקווה עבורם שאכן ישתלבו בהצלחה בתחום.

הנרטיב במחזמר עצמו עוסק בקו המתחיל בילדותו של צ'פלין בשכונות העוני של דרום לונדון, הגעתו להוליווד והשתלבותו בהצלחה בעולם הקולנוע (האילם עדיין בזמנו) כאחד השחקנים היותר אהובים והנערצים על ידי צופי הקולנוע\ראינוע של אותם זמנים בתחילת המאה ומעבר לכך עד התפתחותו כמפיק, כותב ובמאי לצד הרומנטיקה בחייו, ארבעת נשותיו וילדיו, הדרמה סביב החשד שמא הוא מרגל קומוניסטי בימים שאחרי מלחמת העולם השנייה ועד סתיו חייו.

המחזמר מיטיב להגיש לאורך שעתיים תמימות סיפור מרתק עשיר בצבעים (קטע שלא היה בסרטיו שצולמו בטכניקת שחור ולבן…), אורות, ריקודים, המון שירים ורגעים מרגשים ואינטימיים מחייו. בנוסף לקאסט המורכב מתלמידי הסטודיו מצטרפים להפקה גם שני נערים צעירים שכיכבו בתכנית הטלוויזיה "בית ספר למוזיקה" כמגלמי דמותו של צ'פלין הצעיר.

ייחודה של ההפקה הבית ספרית של יורם לוינשטיין היא בכך שגם מחזמר מושקע ועשיר שכזה אשר היה יכול כמות שהוא להיות ממונף מעל אחת מבמות בתי התאטרון הרפרטוארי הגדולים כהקאמרי, הבימה או בית לסין, מקבל בסטודיו את הנופך הישיר והבלתי אמצעי של אינטראקצית קהל ושחקנים כאשר הוא מוצג במרחק נשימה מכיסאות הצופים בגובה עיניים, בבחינת לא כל תאטרון חייב להיות מסחרי.

משתתפים: עופרי ביטרמן, רעות אלוש, שירן הוברמן, ישראל קוג'ינסקי, רוני אוחנה, יהלי אלימלך, ג'ייד דיכס וויקס, יעל פולמן, אביב פנקס, שרי שימחוב, הדר דימנד, אוראל איזיקל, טום מרסייה, אבי סרוסי, חנן אסרף, דניאל דמידוב, עומר פרלמן שטריקס, אוריה חייק, תמרי שחר, יובל שרעבי, עדן אמסילי, אלי סטין, שקמה חזן, אריק ז'אק, עידו שרמן, עומר שרמן, שון בורטניק, שחר דרוול.

בקטנה – אל תפספסו את ההזדמנות, המחזמר ירוץ בסטודיו של יורם לוינשטיין עד לתאריך 19 לנובמבר, כאן תוכלו לרכוש כרטיסים, כדאי מאוד!!!

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמחזמר

וידאו

 

 

 

 

תגים
הצג עוד

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין

Close
Back to top button
Close