יום שני, אוקטובר 26, 2026

הרביעי של לב ארי

מופע השקת האלבום "כתמים של תרבות" בידי ארז לב ארי, שלישי, 05.07.2016, מועדון זאפה תל אביב. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל.

ארז לב ארי, השקה. צילום: יובל אראל
ארז לב ארי, השקה. צילום: יובל אראל

בראש ובראשונה אני חייב לאמר כי ארז לב ארי, נחשב על ידי לאחד האמנים והיוצרים המוערכים ביותר הפועלים כיום. אלבומו החדש, הרביעי במספר –  "כתמים של תרבות" כולל תשע רצועות מילים הנובעות מהחוויות, הזיכרונות של ילדותו, הוא מצליח לעטוף את התמונות והצבעים ששמורים באלבום התמונות האישיות שלו בתבלינים נכונים ומדוייקים ההופכים את המאזין לשותף אמיתי באותן חוויות, אין ספק כי השיתוף הפורה עם פטריק סבג לצידו בהפקה עושה את האלבום לאחת מפיסות הארט האמיתיות שיצאו בעת האחרונה, אם אתם מאמינים באמנות ותרבות, אני ממליץ כי תשימו יד על עותק.

פטריק וארז. צילום: שילי אראל
פטריק וארז. צילום: שילי אראל

אמש חגג ארז לב ארי את השקתו הרשמית של האלבום, כמעט שלושה חודשים לאחר צאתו לשוק חנויות המוסיקה.

לראשונה נחשפתי באופן ישיר ליצירות המוסיקה שארז לב ארי מעורב בהן במפגש עם המוסיקאי אמיר לביא, אשר השיק את אלבומו" טעויות שאהבתי" בנובמבר 2012 בתאטרון תמונע, ארז התארח אז בהופעה ואף ביצע כמה משיריו, ביניהם – "בסוף היום" מאלבומו השני "ארגמן", ו"צדק" ו"אנה אפנה" מאלבום הבכורה שלו "שמחת הפרטים הקטנים". את החיבור למקורות והמסורת מצאתי כמה חודשים לאחר מכן כאשר ארז נטל חלק במופע הפתיחה של פסטיבל זמן פיוט במוזיאון תל אביב, במסגרתו ניגן ארז לצד ערן צור, דודי לוי, מיכה שטרית, אפרת גוש, ואתי אנקרי.

הדס קליינמן ואמיר לביא. צילום: שילי אראל
הדס קליינמן ואמיר לביא. צילום: שילי אראל

אמש סגרו ארז ואמיר מעגל כאשר אמיר עצמו היה חלק מההרכב המלווה את ארז במופע, למרות שבמהלך ההקלטות אמיר לא נטל חלק, אמש הוא היה הגיטרה המלווה, לצידם של הדס קליינמן הצ'לנית, שכן לוקחת חלק באלבום, עמוס פרידמן בגיטרת בס ורן שמעוני על התופים, אף הם חלק מנגני ההקלטות וההרכב המלווה את ארז לאורך שנים, ובראש ובראשונה, מי שהפך לחברו הטוב ולשותפו המוסיקלי ליצירות וטביעת ידו ניכרת בכל שלבי וחלקי ההפקה המוסיקלית – פטריק סבג, מי שקיבל את ארז לפני עשרים שנה בדיוק בתחילת הדרך בהרכב "כשניקו תתחיל לדבר" ומי שהיה שותף מלא באלבום שכל כולו שלו ושל ארז – "העץ הבודד" שאת השקתו חגגו השניים לפני כשלוש שנים.

פטריק סבג, שותף לדרך. צילום: יובל אראל
פטריק סבג, שותף לדרך. צילום: יובל אראל

ממש בצניעות וכמעט ללא מילים שפך ארז לב ארי אור מעט על תהליך היצירה שקדם לאלבום החדש באומרו כי הוא ופטריק עובדים עליו כבר חמש שנים תמימות, ואכן, ממש כפי שאמרתי בפתח דברי מדובר באלבום איכותי המהווה פיסת אמנות אמיתית. ארז משתמש בשפה כמעט ללא רמזים לתאר חוויות וסיפורי חיים שלו ושל אנשים אותם הוא מכיר, מגיש למאזין מעין ספר המאגד סיפורים סיפורים קצרים מלאי תהפוכות חיים, חוויות עזות הנקשרות בחבל טבורן חזק חזק להוויה של החיים כאן, מימים ימימה.

את הגוון הייחודי מעניק פטריק עצמו באלקטרוניקה ובמעטפת הצלילים אותם הפיק תוך שימוש בכשרונו של ארז עצמו כגיטריסט ומלחין כדי להפוך את הסיפורים המיוחדים ליצירות פואמה מודרניות בעלות עומק, משקל וכמובן קצב.

אז מה היה לנו?

מועדון זאפה התל אביבי היה מלא אמש בקהל שבא לתת כבוד והערכה לארז לב ארי עם צאת האלבום החדש, בני משפחה, חברים, אנשי התעשייה, במיוחד מחברת NMC במסגרתה הושק ומופץ האלבום. מופע חגיגי דוגמת השקת אלבום חדש נוטה בדרך כלל להיות זירת אירוח לכוכבים נוספים הבאים להגביר את ההרגשה החגיגית והמיוחדת. ארז לא היה צריך זאת, הוא הוא האורח האמיתי במופע שלו, מקסימום אפשר לאמר כי פטריק סבג, השותף המוסיקלי הוא האורח הנוסף, שניהם, מתואמים לחלוטין, חובשי כובעי קסקט שחורים, רמיזה מסויימת למסורת או שמרנות של אמונה, הובילו איש איש בחלקו את המופע, כשארז מוביל עם הגיטרה החשמלית את הצלילים והמילים בעוד פטריק וההרכב המלווה מגיש את המעטפת של המקצבים והעיטורים, נוסכים אל תוך יצירות הטרובדור תבלינים של אלקטרוניקה וזרימה.

ארז לב ארי טרובדור צלילים וסיפורים. צילום: יובל אראל
ארז לב ארי טרובדור צלילים וסיפורים. צילום: יובל אראל

אני חייב לצטט מתוך דברי שנכתבו פעם על ארז ופטריק, מילים שגם כיום מיטיבות לתאר את ההוויה על הבמה לא רק אז אלא גם אמש  – "לארז מתנגנות מנגינות המשלבות גיטרה חשמלית היוצרת מתח עם סלסולים מעודנים המוזגים נופך אוריינטלי מה על המנגינות, כאשר מגיע השלב בו פטריק מצטרף להופעה, הוא, פטריק מערבב את האוריינטליות עם אלקטרוניקה, סמפולים וקצת מזג קריר על החום של ארז, שילוב מעניין, מרתק ומסקרן."

שישה מתוך תשעה השירים שבאלבום בוצעו במהלך המופע, מחווה מכובדת ביותר כאשר לצידם משולבות אבני דרך מוסיקליות כשירים עימם נחשף ארז לציבור ושירים שהוא יצר יחד עם פטריק באלבומם המשותף.

את הרצינות והענווה הוא משך עד סופו של המופע או אז במהלך ההדרן פתח מבערים בביצוע מדהים ארוך ומתמשך לשיר ליבבתיני מתוך אלבומו הראשון.

בקטנה – אני חייב לפחות מילה אחת טובה על יוצר נוסף שאמש לא נכח באולם המועדון אך טביעת כשרונו מוטמעת באלבום, זהו דן תורן, טרובדור אדיר בפני עצמו שסייע במיטוב הטקסטים הסיפוריים לצידו של ארז, הערב חוגג דן תורן 30 שנות פעילות מוסיקלית, ערב ופעילות שעוד נשמע עליה כאן בבלוג…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום שילי אראל

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום יובל אראל

וידאו

 

הכי חדשים

דורון בוטניק בשביל צדדי אל אלוהים

דורון בוטניק מעולם לא הלך בתלם. הכרתי אותו לפני יותר מעשור בסצנת האינדי של דרום תל אביב,...

נובמבר רוקד: אהבה, כאב וזהות

חודש נובמבר מביא לבמות המחול בישראל שורה של יצירות מסקרנות. אהבה ואובדן, זהות ושייכות, גוף ונפש עומדים...

אלכס ליבק: האיש שלימד אותי להתבונן

מהעיתון אל קירות המוזיאון בשנות השמונים זנחנו, כמו רבים אחרים, את "מעריב" ואת "ידיעות אחרונות". את מקומם תפס...

מי באמת אשם? פיטר גריימס מגיע לאופרה

מה קורה כאשר חברה שלמה מחליטה שאדם מסוים אשם, גם כשהעובדות מספרות סיפור אחר? האם חשד הופך...

בוי ג'ורג' שולף עוד הפתעה: עופר ניסים מצטרף לחגיגה

נראה שבוי ג'ורג' לא מתכוון להסתפק בנוסטלגיה ללהיטי האייטיז. כוכב הפופ הבריטי, שישוב לישראל בתחילת נובמבר לשתי...

שחר אבן צור ופיטר רוט משחררים את החיות

מי שמכיר את שחר אבן צור מהבמות של מוניקה סקס, יודע היטב שמדובר במוזיקאי שלא נח לרגע....

השאר תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

דוקאביב: הכבש, מריאן ואסתר נפגשים בגליל

יש סרטים שמספרים סיפור. אחרים מחזירים אותנו בזמן באמצעות שיר מוכר. פסטיבל דוקאביב גליל חוזר למעלות-תרשיחא בפעם...

רביד כחלני אוצר בענבל: ארבעה אמנים, ארבעה מופעי סולו

החזון של רביד כחלני ממשיך להתפתח בחודש אוגוסט האחרון דיווחתי כאן על המהלך החדש של רביד כחלני במרכז...

וולוו V-SOUNDS: תל אביב מתמלאת במוזיקה ביום שישי

תל אביב מתכוננת ליום שישי מוזיקלי במיוחד. אירוע VOLVO V-SOUNDS מבקש להפוך כמה ממוקדי הבילוי המוכרים בעיר...

בין הקלפי לרחבה: פסטיבל PACOFEST מציע בחירה אחרת

יש משהו מסקרן במפגש שבין גלריה לאמנות לבין רחבת ריקודים. מצד אחד, יצירות שמבקשות מהצופה להתבונן, לחשוב...

כשהקולנוע פוגש את הרוקנ'רול בנמל יפו

יש סרטים שאנחנו זוכרים בזכות העלילה, ויש כאלה שהמוזיקה שלהם ממשיכה להתנגן בראש שנים אחר כך. לפעמים...

לחזור לאור: כשהמוזיקה מתגייסת להצלת חיים

שירים שיכולים לעשות את ההבדל יש ערבים שבהם המוזיקה מעניקה לנו הנאה, התרגשות וכמה שעות של בריחה מהמציאות....

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא