סוף העולם כבר פה

מופע השקת אלבום להרכב הספייס רוק מטאל "לטאות הענק מכוכב הניבירו", 31.05.2016, מועדון בארבי בתל אביב, כפיר ריפשטוס, חבר וצלם הופעות נכח בהשקה ומביא את החוויה לקוראים יחד עם תיעוד מלא של המופע בוידאו, צילום סטילס – גאיה הענקית.

לטאות, רימוך ואמאממת. צילום: גאיה סעדון

לטאות, רימוך ואמאממת. צילום: גאיה סעדון

דרך ארוכה עברו "הלטאות" עד שהגיעו למופע השקת האלבום החדש שלהם השבוע במועדון הבארבי בת"א. לא כל כך במונחים של זמן, כמו במונחים של עשייה מוסיקלית.

לטאה בבארבי. צילום: גאיה סעדון

לטאה בבארבי. צילום: גאיה סעדון

ההרכב הזה, החל כמשהו שנע בין המטאל להוקווינד ישראלי לפני כמה שנים, הספיק כבר לפני כ-4 שנים להוציא אלבום ראשון (בלי שום רעש וצילצולים), לעשות קליפים סוריאליסטים, הזויים, של "חייזר נורא" (בחורה שבאה להתחתן ומוצאת את עצמה נרדפת ביער ע"י חבורה של סוטים), "שדות התירס" (כפיר רימוך בתפקיד הפסיכופט שרוצח בחורה בשדה תירס), חסינות ( שלטון הלטאה ), נאצים בחלל (רימייק ל- Born To Go של Hawkwind), ולחרוש את הארץ בהופעות. בין לבין, הספיק הרימוך לארגן כמה וכמה אירועים ופסטיבלים מרובי להקות, כגון: "סוכת חלל" (2013), שהפך ב-2014 להיות "זונת חלל", "סיוט בחג המולד", "פורימוך" ועוד, אירועים ששמו את הלטאות במרכז העשייה האינדית של תל אביב ולא רק, אלא גם איפשרו להרבה להקות אינדי אחרות (כמו ג'רונימו או הידרוליזט שחיממו את הלטאות במופע ההשקה) לפרוץ לתודעה. חברים נכנסו ויצאו במשך השנים מהלהקה (עומר חביב, דודו וזאנה, ויקטור גרציאנו, מיקי פרץ ואולי עוד מישהו ששכחתי) וכיום ההרכב כולל את רימוך יחד עם זוגתו ג'קי (ה-1000ממת), אחיו שרול (מון), עומר "קיקי" כהן בתופים ודני "סלמנדרה" אברג'יל בגיטרה.

לטאות בבארבי. צילום: גאיה סעדון

לטאות בבארבי. צילום: גאיה סעדון

הסגנון המוסיקלי של הלטאות החל כאמור כהשראה ישראלית מההרכב האנגלי Hawkwind אבל הפך במשך הזמן להיות ספייס רוק מטאל ישראלי מושקע עם איזו אמירה צינית על המצב והפוליטיקאים (ר"ע "שלטון הלטאה") תלבושות מושקעות של לטאות ומפלצות, סאונד עשיר של Wall of Sound וג'קי אחת עם מכשיר ה-Theramin שלה. האלבום הראשון היה זמין להורדה משך תקופה ארוכה בחינם, אבל אני מבין שמשהו בסאונד או בהפקה שלו היו "חסרים" ללהקה וסיבה זו בשילוב עם העובדה שחומרים חדשים הספיקו להיכתב מאז האלבום הראשון, גרמו לכפיר רימוך ליזום לפני מס' חודשים פרוייקט Headstart להפקת האלבום החדש, שכולל שירים מהאלבום הקודם בהפקה חדשה ביחד עם שירים חדשים, שהוצאתו לאור, לאחר שהפרוייקט גייס בהצלחה את הכסף למטרה הזאת, היא בעצם הסיבה להופעה הנ"ל. האלבום בוודאי יותר עשיר בהפקה שלו, יותר גיטרות לפרונט, יותר מחשבה איך לגרום לדמיון לעוף. מתחיל בקטע קישור לחישה מסתורי, "זמן הלטאה" הפך להיות לשיר עם שני חלקים שונים. "דם של ילד נוצרי", מתחיל עם צעקות בערבית שנשמעות כמו "מוות לישראל" ואחרי זה  השורות הציניות "רצחנו את ישו וגם את ערפאת המכוער…אז תביאו לי דם של ילד נוצרי קטן, המשקה הרשמי של כל זקני ציון בתימן". בהמשך, "סיטרא אחרא – זונה מבבל, סיטרא אחרא – פחד וצל", המילים דימיוניות, ערבוביה של מושגים שנלקחו ממקורות מיסטיים (מטטרון, סמאל). לא נראה לי שכפיר רימוך מתכוון שתיקחו יותר מדי ברצינות את המילים שלו. אבל הוא כן לוקח ברצינות את ההופעות של הלטאות, ובפרט את ההופעה הזאת של השקת האלבום.

דם של ילד. צילום: גאיה סעדון

דם של ילד. צילום: גאיה סעדון

לפני ההופעה של הלטאות ההידרוליזט, שלישיית הארד רוק נותנת הפצצה רצינית בתור חימום. כבר ראיתי אותם בזעזועון "כוכב מת", יש להם פוטנציאל גדול לחבר'ה האלה. אבל בחימום הברבי די דליל ועוד אין קהל. חבל. רק כשהלטאות עולים, פתאום משום מקום מתמלא הבארבי. החבר'ה עולים לבמה עם תלבושות מושקעות של ימי הביניים (כנראה נמאס להם לעלות עם תלבושות של לטאות) ופותחים ברפטיל, סוג של סלואו מושן פסיכדלי עם תאורה פסיכדלית תואמת מוקרנת על הבמה. נותנים ברכת יום הולדת למתופף וממשיכים ל"כוכב מת", שיר שעוקץ את תרבות ה"כוכב נולד", התרמין של ג'קי מפציץ חופשי, הקהל באטרף. ממשיכים ל"חסינות", שיר מטאליסטי בתחפושת פסיכדלית, "יש חסינות תסתמי את הפה". הקהל מדקלם בע"פ את המילים. גניחות "בגוון מיני" של ג'קי משלהבות את הקהל, ועכשיו נכנסים לבמה עוד 2 טיפוסים, בחורה וגבר בתלבושות של אנשי עסקים בתחפושת לטאה, משתוללים חופשי על הבמה. ממשיכים ל"דם של ילד נוצרי קטן" ("תכף ערפאת מתלבש פה מאחורה"), הביצועים של השירים הם בכמה רמות מעל הופעות אחרות של הלטאות שראיתי, וראיתי לא מעט הופעות שלהם, הלהקה מנגנת כחטיבה אחת, ועכשיו "ערפאת" עולה לבמה. "רימוך, האיש שנותן את כל זמנו לאומנות שלו" מכריזה ג'קי בין השירים. זה נכון, מי שעוקב שנים אחרי הלטאות ובטח כל הלהקות שהופיעו באירועים שהוא אירגן במהלך השנים, יודע שהיא אומרת את האמת. ערבוביה של צפצופים של ט'רמין, גיטרות ותופים מרכיבים את המסגרת המטאלית של השיר הבא "עוף החול", ממשיך לסולו מקלדת של שרול וג'קי, יש פה אלמנטים של רוק מתקדם.

חגיגה פסיכדלית רועשת. צילום: גאיה סעדון

חגיגה פסיכדלית רועשת. צילום: גאיה סעדון

הלטאות זה לא רק מטאל ופסיכדליה, זה גם רוק מתקדם והם לא מנסים להמציא את הגלגל, הם פשוט עושים את מה שהם הכי טובים בלעשות. ההצלחה של הלטאות בלמצוא את הנישה שלהם בולטת בעיקר לאור כישלון של להקה ישראלית אחרת שביצעה קאוורים של רוק מתקדם באופן הכי יפה שאפשר, אבל כשעברה לנגן חומר מקורי משל עצמה (וזה היה בדיוק באותו מקום שהלטאות הופיעו אתמול 11-12 שנים קודם לכן) פשוט לא מצאה את עצמה: אני מדבר על להקת "אגרול" שפעלה פה בתחילת שנות ה-2000 שהמעבר שלה לחומר מקורי לא היה מוצלח. הלטאות, בניגוד לאגרול כן השכילו למצוא את הנישה שלהם. בלי נישה, סוג של אמירה מוסיקלית מקורית,לדעתי אין ללהקה מה לחפש על הבמה. חזרה להופעה. ממשיכים עם הבלדה "שדות התירס", ביצוע מעולה גם בשירה וגם בנגינה, דני אברג'יל נותן סולו יפה בגיטרה והבחורה מהקליפ של שדות התירס עולה לבמה בשימלה אדומה, טוב לראות שרימוך לא באמת הרג אותה בקליפ ! יוצאים להפסקה קצרה להחליף תלבושות ("הזענו פה מספיק") וחוזרים לבצע את "זמן הלטאה" ("נשים זהב, נשים, זהב") עם טוויסט קטן של "התקווה" בסוף של השיר. קפיצת חלל, סיטרה אחרא, הקהל כבר לגמרי משתגע, על הבמה מצטרפים שלל טיפוסים שליוו את הלטאות במהלך השנים (אבירן חביב, אושיית אינדי בפני עצמה) ריקודי פוגו ברחבה שמולי, צריך להיזהר שלא יעופו עלי ועל המצלמה שלי. אין מה להגיד, הלטאות נתנו את אחת ההופעות הטובות ביותר שלהם ולזה יש ראיה, צילום הוידאו של כל ההופעה שרצ"ב. נגמרת ההופעה, אני יוצא החוצה לקחת את האלבום.

לטאות הקצב בכדור הארץ. צילום: גאיה סעדון

לטאות הקצב בכדור הארץ. צילום: גאיה סעדון

מילה אחרונה אבל חשובה על העיצוב של האלבום. האלבום הזה יצא במהדורה מוגבלת של 200 עותקים ממוספרים והוא בא בתוך חוברת ענקית בגודל של 30   30 X ס"מ שבאה עם כריכה שחורה עבה שעליה מוטבע בזהב סמל הלטאות כשהתוכן שלה כולל גרפיקה מקורית ומאוד מושקעת, עם ציורים פסיכדליים ומילות השירים. זה באמת לא עוד Artwork של עוד אלבום, זו הוצאה מאוד מיוחדת וייחודית שלא רואים כל יום. האמת, שחוברת מושקעת כזאת זועקת להוצאה של האלבום בפורמט הויניל, נקווה שבעתיד נראה Reissue מכובד של האלבום בויניל. מגיע לו.

להאזנה, רכישה מקוונת של האלבום

 

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע, צילום גאיה "טרטל" סעדון

וידאו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s