מיני פסטיבל לשוחרי ז'אנר סימפוניק מטאל עם בואה לארץ של הלהקה הויקינגית Leaves Eyes, ערב ולנטיינז, 14.02.2016, הוואנה קלאב תל אביב. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל.
מה הסיפור עם החיבור הממזרי הזה בין מוזיקת רוק כבדה למלאכיות האופרה? הכל החל במאה שעברה, כאשר ג'ון לורד המנוח, האיש והנשמה מאחורי להקת דיפ פרפל לקח את התובנות שלו מלימודי המוזיקה הקלאסית וחיבר בין להקת הרוק הכבד לתזמורת סימפונית של לונדון לאירוע היולי מבחינת עולם המוסיקה באולם המיתולוגי ע"ש אלברט.
שנות השבעים של המאה שעברה היו כר פורה לניסיונות מוזיקליים המחברים בין המלחינים הגדולים בהיסטוריה של האנושות לבין חבורות מגודלי שיער המנגנים בכלים חשמליים, האבולוציה המוזיקלית לקחה את תתי הז'אנר ברוק הכבד בואכה המטאל של ימינו לכדי חיבור למוזיקה סימפונית עם סולניות שהיו יכולות למצוא את פרנסתן באופרות, אופרטות וקונצרטים מעונבים, אך משום מה בחרו במסלול של "סקס סמים ורוקנ'רול".
התת ז'אנר המוגדר כמטאל סימפוני או באנגלית Symphonic Metal, מתייחס למוזיקת מטאל המבוססת על מוזיקה סימפונית או משלבת אלמנטים סימפוניים הדומים או זהים לזו של המוזיקה הקלאסית. חלק מהלהקות הסימפוניות אף משלבות אלמנטים אופראים וסולנית המובילה את השירה. (וויקי, שם…)
את החיבור שלי עם פרוגסטייג' ושלל הפקותיה המוזיקליות יצרתי בשוליה של שנת 2011 עת ערך והפיק פטריק לוסינסקי פסטיבל לרוק מתקדם באחד מאולמות המופעים של עיריית פתח תקווה, לפסטיבל קראו פרוגסטייג' ונטלו בו חלק הרכבים שמוזיקת הרוק המתקדם על שלוחותיו היו הוויה שלהם. הדיווח שלי אף התפרסם בקולה קמפוס…
מאז נוכחתי לדעת שפטריק המאמין בתחום עושה רבות בתחומי הנישה הצרה והדווקנית הזו ומגשים חלומות של נער בן 16 מהמאה שעברה לפגוש ולחוות הופעות של גיבורי התרבות של נעוריו כאן בארץ חמדת אבות, ריק וויקמן, רנסנס, אוריה היפ המיתולוגית והקלידן שלה שהוא יותר מיתולוגי מאודיסאוס קן הנסלי, דמו סוזוקי היפני, ועוד היו חלק מהחלומות שהתגשמו מול עיני ואוזני.
אז קחו את כל החפירות המקדימות הללו וניגש לעניין – אמש נפלה בידי ההזדמנות לחוות מופע של אחת מהלהקות החשובות והדי מובילות בז'אנר הנישתי הזה הנקרא סימפוניק מטאל, הפקה נוספת של פטריק זימנה את הלהקה המגיעה מנורווגיה לתל אביב אל הבית החדש של פרוגסטייג' במועדון הוואנה העומד בדיוק היכן שסבי, אחד מחלוצי העלייה השלישית, האכיל את פרותיו בתלתן טרי בשכונה הכפרית של תחילת המאה שעברה נחלת יצחק.
אז מה היה לנו? כמה מאות שוחרי הפרוגרסיב בשיער ארוך וחולצות שחורות עם מיטב השמות והמוטיבים מהז'אנר, שחור הוא הצבע תכלס, זה התבטא בצבע הלק בציפורני הבנות כמוהו כצבע השפתון בו משחו את שפתותיהן, מלאו את האולם הענקי של המועדון מסביב לבמה הגבוהה עליה פתחה את הפסטיבל להקת MAGEN שחבריה – אתל פיגמן הזמרת, הגיטריסטים גל שניידר ונאור זקהיים, ארי דורות בגיטרת בס ואלון ווגנר על התופים המגיעים מפריפריית חולון ובת ים עם סט שירים מתוך אלבום EP ששחררו בקיץ האחרון, רוק כבד צבוע במטאל פרוגרסיבי עמוס באנרגיות.
אחרי MAGEN תפסו את הבמה חברי להקת Orpheus Blade אף הם ישראלים היוצרים ומבצעים מטאל פרוגרסיבי מלודי, הסולנית עדי ביטרן, הגיטריסטים יורם אלוש וגיל דוד, הבסיסט מאקס מאן, הקלידן עומר פרומן ועל התופים אור בנוזיו, הרימו את הקהל עם ערימת שירים המחברים בין המטאל הקלאסי למעין גרוב מקומי ישראלי מלא בקריצות ואווירה סמי משפחתית, יש מצב שכל הרכב הביא למופע את קהל מעריציו והחברים בכלל…
כאשר האווירה כבר הייתה מספיק חמה עד רותחת הגיע הזמן לקבל את האורחים, הוויקינגים מארץ הקור הצפונית, מאחורי הבמה הואר וי ארט עם לוגו ההרכב Leaves Eyes עם המוטיבים הגראפיים של הסצנה, וכאשר האווירה החלה לרתוח לקראת עלייתם במחיאות כפיים קצובות וידיים עם "אזני השטן" המונפות אל על, עלו חברי ההרכב הנורווגי, הסולנית הבלונדינית (נורווגים, איך לא…) ליב קריסטין קרול, יחד עם הזמר השני, בן זוגה, אלכסנדר קרול, ת'ורסטון באאור ופיט סטרייט בגיטרות ויוריס ניג'נהויס על התופים, ופתחו במופע של שעה וחצי שכלל ממיטב הלהיטים (אם ניתן לכנות המנוני מטאל פרוגרסיבי עד סימפוני כלהיטים) מאלבומיהם כאשר הם מקרינים בהתנהגות ומילים אהבה ללא גבולות לקהל הרב שצבא על גדרות הביטחון לפני הבמה (האמת, עם קהל שכזה, הגדרות היו מיותרות, היתה שם הערצה מובנית, שכלתנית ומעריכה ולא ערב רב של מעריצים המאיימים לתלוש את שיר ובגדי אליליהם, המטאל הישראלי הוא סמי מאופק עד פרוע בגבולות ההגיון…)
האמת שהלהקה, Leaves Eyes, היא אפילו יותר נישתית מהז'אנר, באשר הם משלבים את סגנון מטאל סימפוני באלמנטים של ויקינג מטאל. ייחודה של ההופעה אמש התבטאה בין היתר בעובדה שהסולנית, ליב קריסטין, חגגה את יום הולדתה הארבעים (!), מסתבר שהבוקינג נקבע במיוחד על פי בקשתה לערב הזה כדי לחגוג אותו כאן. ואכן הייתה כאן חגיגה, אתם מכירים את המנהג הזה של מופעי מיינסטרים, השקות, כאשר המעריצים או מי מטעם ההפקה עולה לבמה ומעניק זר פרחים גדול ומרשים לכוכב על הבמה? אז כזה, המעריצים לא שכחו והגיעו עם זרי פרחים, ענקיים, תכלס, את ההפתעה גנב פטריק לוסינסקי המפיק כאשר הגיע עם צוותו מאחורי הנגנים וערכו טקס יום הולדת שמח לליב קריסטין עם עוגה ונרות, יש כבוד, יש אהבה.
המופע שהנו חלק מסבב הופעות בעקבות השקת אלבומם האחרון בספטמבר King of Kings (מידע לטרחנים – מדובר בהפקה משותפת יחד עם מקהלת הקולות של לונדון וסימון סימון מלהקת Epica והנו אלבום קונספטואלי הנסוב סביב סיפורו של Harald Hårfagre המלך הראשון של נורווגיה) נמשך דקות ארוכות כאשר ליב והלהקה מגישים בזה אחר זה ממיטב להיטי ההרכב, הן חומרים מהאלבוםה אחרון והן שירים שמוכרים היטב בקרב קהיליית המטאליסטים הפרוגרסיבית ואף זכו למאות אלפי צפיות ביוטיוב, לקראת חצות יצאתי מהמועדון, מחפש גרזן כדי להתעמת עם בנו של אודין, ת'ור, אך הוא לא הספיק להגיע לחגיגת הויקינגית בפאתי נחלת יצחק, הפסד שלו….
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידאו
רק יש לתקן, הם נורווגים ולא שבדים כפי שנכתב:)