יום שני, יולי 27, 2026

האיש שראה הכל עוד לא ראה כלום

מופע לציון עשרים שנה להשקת האלבום "האיש שראה הכל", להקת רוקפור, מוצ"ש 09.01.2016 בארבי, נכח תיעד ומדווח – יובל אראל, צילום וידאו – אדוה אראל.

אלי לולאי, ראה הכל? צילום: יובל אראל
אלי לולאי, ראה הכל? צילום: יובל אראל

אז, אי שם בתחילת שנות התשעים של המאה שעברה, קצת לפני שהורדות פיראטיות בטורנט היו דבר של מה בכך, את התחליף למקור היו מגישים לך בדוכני התחנה המרכזית והשווקים, דיסקים צרובים קראו לזה, פיראטים, בבחינת חצי ואף רבע מחיר מהאורגינל שהיה מונח על מדפי החנויות שעדיין שלטו על השוק ביד רמה, כשהייתי עובר ליד הדוכנים הייתי עוצר מעת לעת לפשפש ולראות אלו מציאות יש ולהבין מה הלך הרוח בסצנה המוזיקלית, כי הרי מי שטוב ופופולארי משועתק ונצרב בן לילה באלפי עותקים, כך האלבום ההוא של רוקפור, להקת רוק ישראלית שלפתע נקבעה בסצנה כהרכב הפסיכדלי הישראלי הרציני באמת, האלבום "האיש שראה הכל" נחשף לעיני לראשונה באותם מדפי דוכנים, הסתכלתי עליו לראשונה וחשבתי לעצמי "נו, בטח זה עותק לא איכותי, אפילו להדפיס העתק של עטיפה הפיראטים האלו לא מסוגלים, התמונה דהויה ומטושטשת…"

 

 

רק השבוע התברר כי התצלום על גבי האלבום הנו גזירת פריים מתוך פילם 8 מ"מ שהמתופף איסר טננבאום, הביא מביתו, האיש שבתצלום הוא מר טננבאום, שהיה חובב טיולים וככל הנראה ראה הכל…

כמי שאכל את הפסיכדליה של שנות השישים המאוחרות ושנות השבעים המוקדמות נתתי כבוד אמיתי לצליל שחברי רוקפור הפיקו באלבום "האיש שראה הכל", במיוחד השילוש הכל כך פופולארי של השירים "האיש שראה הכל", "חור בלבנה" ו"מכונת הזמן", אפילו חבורתו המיתולוגית של ז'אק קטמור לא יצרה פסיכדליה שכזו. יש בו באלבום מעין מסע לאחור בזמן, נותן לך תחושה שהנה כעת אתה צעיר יותר

ברוך בן יצחק, ראה את האיש. צילום: יובל אראל
ברוך בן יצחק, ראה את האיש. צילום: יובל אראל

ההזדמנות הראשונה לעמוד מול הבמה ולראות את חברי רוקפור, אז עדיין ארבעה בלבד, כשאלי לולאי טרם חזר, הייתה במופע חגיגי לציון חמש עשרה שנים לאלבום, הזדמנות שהפכה ביום המחרת לכתבה השביעית בבלוג של יובל אראל שהחל את צעדיו הראשונים, בלשון זו הגדרתי את הלהקה ומעמדה – "להקת רוקפור היא מהלהקות החשובות, הבולטות והמשפיעות ביותר של ישראל בעשרים השנים האחרונות. במהלך שנות קיומה, הוציאה הלהקה עשרה אלבומים, חלקם הפכו לנכסי צאן ברזל ('האיש שראה הכל', 'בחזרה לשבלול'), וקיבלו ביקורות מהללות בארה"ב ובאירופה (שרשרת האלבומים באנגלית משנת 2000 ועד 2007). למעשה, רוקפור נחשבת ללהקת הרוק הישראלית המוכרת ביותר בעולם מאז 'מינימל קומפקט', בעיקר בזכות הופעותיה במשך שבע שנים רצופות בארה"ב ובאירופה, לרבות לצד ענקים בקנה מידה עולמי…"

מאז הספקתי ללוות את חברי רוקפור בהופעות לא מעטות, במיוחד בכמה מהחשובות שבהן, באביב 2013 במופע איחוד חד פעמי עם אלי לולאי, זמן קצר לאחר לכתו בטרם עת של אריק איינשטיין בערב מיוחד שהוקדש לאלבום המחווה "בחזרה לשבלול", ולפני שנה עת חגגו את חזרתו המלאה של לולאי להרכב ויציאה לדרך חדשה עם האלבום האחרון, לא לדבר ולספור את שלל המופעים ה"יותר קטנים" כמחווה לקול השלום, מופע אקוסטי לכבוד בועז כהן מתחנת הרדיו 88 אפ אמ, ואפילו חוגגים באחד מימי ההולדת של האוזן השלישית והאוזן בר, ועוד לא אמרתי אף מילה על רוקפור כהרכב המלווה והמפיק עם נינט, במהפך הרוקנ'רולי המעולה שלה!

כן, הספקתי לצבור בעשור האחרון הרבה שעות רוקפור, לדידי היא נחשבת לאחת הלהקות הוותיקות של פליטי שנות התשעים הממשיכה ליצור ולנגן ול"חנך" דורות חדשים על רוקנ'רול.

איסר, הבן של האיש, תכלס. צילום: יובל אראל
איסר, הבן של האיש, תכלס. צילום: יובל אראל

אמש הגעתי למועדון בארבי על מנת ליטול חלק כצופה במופע החגיגי לכבוד יום הולדתו העשרים של האלבום, אלבום ששיריו עדיין מהדהדים ועדיין מרגשים כבעבר, בין אם אתה נושא עמך מטען די.אנ.אי מוסיקלי סביבו ובין אם אתה נחשף אליו רק עתה, כי איכות היא איכות היא איכות, לא סתם המופע הוכרז כסולד אאוט לפני זמן רב, בערב הראשון ובערב הנוסף שנפתח מיד אחריו, כי לקהל צרכני המוסיקה, ובמיוחד אלו שגדלו על רוקפור יש תמיד את הדודה לצרוך עוד ועוד, שוב ושוב, הפסיכדליה ממכרת, סוג של התמכרות חיובית.

רוקפור, מיתוס חי נושף ונושם. צילום: יובל אראל
רוקפור, מיתוס חי נושף ונושם. צילום: יובל אראל

אז מה היה לנו, עניין פשוט ולא מסובך, קטעי וידאו נדירים שאותרו ותורגמו לדיגיטל (יוני שרוני, תעלה אותם לאתה צינור, תודה) הוקרנו מעל הבמה, הרוקפורים בצעו את האלבום במלואו מההתחלה ועד סופו, ירדו לחמש שניות מהבמה והמשיכו בביצוע מרגש של שלל חומרים מהטובים שלהם, במיוחד אלו האהובים עלי, בפרט לאחר שאת השלף שטונדה של שבת העברתי בצפייה בסרט מציצים, מה צריך יותר מזה, "העולם המופלא" שתמיד אבל תמיד מעלה בי אסוציאציות ילדות של איסוף תמונות אנציקלופדיה והדבקתם באלבום "העולם המופלא", "אבשלום" ו"קח לך אשה" מהמחווה לשבלול שהיוו בשבילי ועבורי את הסימביוזה הלילית הנכונה, והקהל? פשוט עמד ושר מההתחלה ועד הסוף, כי האיש שראה הכל עוד לא ראה כלום…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

 

 

 

הכי חדשים

מתחילים מהיסוד עם שלמה גרוניך

בדיוק במקום שבו פעל מועדון טסה, הוקם בימים האחרונים מועדון יסוד. אותה כתובת ברחוב היסוד 4 קיבלה פנים חדשות וסיפור מוזיקלי מתחדש. במוצאי שבת הגיע לשם שלמה גרוניך, אמן ותיק והרפתקן חסר מנוחה. המפגש בין המקום הצעיר ליוצר הוותיק יצר ערב נכון ומלא סימפטיה. מהטסה אל היסוד מי שהכיר את טסה הבחין מיד בשינוי הגדול […]

לחפש את ג'וני מיטשל. כשהספר, המוזיקה והבמה נפגשים

יש ספרים שנקראים בשקט. יש ספרים שמלווים בפסקול. "לחפש את ג'וני מיטשל" של ענת שוורץ פרידמן שייך...

toMix מגיעה לראשון לציון: מתחם התרבות toX ייפתח בספטמבר

רק בסוף השבוע חגגנו את פתיחת מועדון אפטאון בקריית עתידים. המועדון החדש סימן מהלך נוסף של קבוצת...

שרית חדד תחגוג שלושים שנות מוזיקה בפארק הירקון

בשלהי דצמבר העלינו כאן שאלה פשוטה ומסקרנת. האם שרית חדד תגיע לפארק הירקון בקיץ 2026? כעת סימן השאלה...

אל תדליקו לי נר: דני דותן מכנס ארבעים שנות מחאה לספר אחד

ישנם זיכרונות מוזיקליים שאינם זקוקים לתצלום כדי להישאר חדים. שנת 1981 עדיין עומדת אצלי במרתף שחור ברחוב...

להתראות ותודה על הקרמשניט: פרידה משפחתית עם עוגה, ביטלס וחשבונות פתוחים

יש משפחות שמכינות כיבוד לקראת ביקור הילדים. משפחתם של איזי ותיקי מכינה כיבוד לקראת השבעה שלה עצמה....

2 הערות

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

toMix מגיעה לראשון לציון: מתחם התרבות toX ייפתח בספטמבר

רק בסוף השבוע חגגנו את פתיחת מועדון אפטאון בקריית עתידים. המועדון החדש סימן מהלך נוסף של קבוצת...

החיים על פי שייקספיר מגיעים אל הפילהרמונית

שייקספיר כתב על בני אדם, לכן יצירתו מסרבת להישאר בארון הספרים. בקרוב היא תצא משם ותתיישב לצד...

אנימיקס 2026 ייפתח עם רבקה מיכאלי ויסתיים במופע של דני בסן

פסטיבל אנימיקס חוזר לסינמטק תל אביב עם תוכנית עשירה של אנימציה, קומיקס, קריקטורה ומופעי מוזיקה. בין אירועי הדגל בולטים מופע הפתיחה עם רבקה מיכאלי ופרויקט הנעילה של דני בסן, לצד אורחים בינלאומיים, תחרויות, מחוות ותערוכות. פסטיבל אנימיקס, הפסטיבל הבינלאומי לאנימציה, קומיקס וקריקטורה, יתקיים בין 4 ל 8 באוגוסט בסינמטק תל אביב. הפסטיבל מציין השנה את […]

אנגלברט האמפרדינק חוזר לישראל לסיבוב הפרידה העולמי

יש אמנים שהקול שלהם אינו מתיישן. אנגלברט האמפרדינק נמנה עמם. הזמר הבריטי, שחוגג השנה 90, ישוב לישראל...

פסטיבל חדש נולד בירושלים: תצריף מחבר בין מוזיקה, תרבות וסיפורים

יש פסטיבלים שמסתפקים בלוח הופעות נוצץ. יש כאלה שמנסים לספר סיפור. תצריף שייך לסוג השני. כבר במהדורתו...

יחידת התרבות "דבק" יוצאת לדרך חדשה

היחידה העירונית דבק פותחת פרק חדש בפעילותה. אחרי כארבע שנות עשייה בתל אביב יפו, היא יוצאת לראשונה...

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא