דיווח מהשטח

ואז הם היו חמישה

להקת רוקפור חוגגת את השקת אלבומה "Too Many Organs", חימום – סאן טיילור, תעני אסתר, אורחים – סטלה גוטשטין, אפרת בן צור, ,DRUNK MACHINE 1,2 MANY, אבישי אפרת 1840s, טל גורדון והפתעת הערב – אלי לולאי. 09.05.2013, מועדון בארבי. נכח, צילם ומדווח – יובל אראל, וידיאו – אדוה אראל.

ברוך בן יצחק, רוקפור. צילום: יובל אראל
ברוך בן יצחק, רוקפור. צילום: יובל אראל

אפתח בכמה מילים שהבאתי בכתבה על רוקפור לפני כשנתיים ויותר בעקבות מופע לכבוד מלאת 15 שנה לאלבום המונומנטלי – "האיש שראה הכל" להקת רוקפור היא מהלהקות החשובות, הבולטות והמשפיעות ביותר של ישראל בעשרים השנים האחרונות. במהלך שנות קיומה, הוציאה הלהקה עשרה אלבומים, חלקם הפכו לנכסי צאן ברזל ('האיש שראה הכל', 'בחזרה לשבלול'), וקיבלו ביקורות מהללות בארה"ב ובאירופה. למעשה, רוקפור נחשבת ללהקת הרוק הישראלית המוכרת ביותר בעולם מאז 'מינימל קומפקט', בעיקר בזכות הופעותיה במשך שבע שנים רצופות בארה"ב ובאירופה, לרבות לצד ענקים בקנה מידה עולמי.

עד לפני שנה עסקו חברי רוקפור בליווי ונגינה יחד עם נינט במסגרת הפקת והשקת אלבומה הקודם SNS. וכשתמה תקופה זו התפנו ליצירה האישית של הלהקה – ליצור את החומרים שנכללו באלבומם החדש – "Too Many Organs".

פרסומת

ולפני שאגש לדווח מה היה במופע החגיגי יש לי כמה מילים על האלבום, באופן אישי לא התאפקתי וכאשר הוצא האלבום בפורמט ויניל חגיגי ביום התקליט האחרון שלפתי את הארנק ורכשתי חבילה חגיגית שכללה את הויניל, דיסק ותקליטור נוסף עם לקט שירים נדירים של רוקפור.

כך סיפרתי על ההאזנה הראשונה לאלבום – "רכישת אלבומה החדש של להקת רוקפור במהדורת ויניל (תקליט, תקליט) שבצעתי אתמול באוזן השלישית (פלוס תקליטור בונוס עם קטעים בלעדיים) הגיעה הבוקר לכדי מימוש כשהתקליט נשלף בעדינות ובזהירות מעטיפתו והנח על הפטיפון, הזרוע עם המחט הופעלה על ידי המנגנון האוטומטי, השלט הורה למערכת הסאונד לשלוף את הצלילים מהפטיפון והסלון התמלא בצלילי פסיכדליה מרתקת…"

אז כן, אחרי שהנחתי את התקליט על גבי הפטיפון בבית ונתתי לעצמי להשתרע על הספה ולהאזין גיליתי שדור הפסיכדליה לא הסתיים, אותו דור שחי את הסצנה המוסיקלית בין שלהי שנות השישים לפתחם של שנות השבעים, מישהו בקהל הזכיר פינק פלויד? מישהו דיבר עם סיד בארט? מישהו הלך לשחק עם אמילי?..כן, האלבום האחרון של רוקפור הוא יצירה פסיכדלית המחולקת לשירים שירים, ביצועים והקלטות עשירים בעיבודים מלאים ומטופחים, פסיכדליה של פעם בטכנולוגיה של המחר. או בעברית של הרחוב סוג של אלטרנטיב מתקדם בניחוח ישראלי.

פרסומת

באנובה, לייבל הבית של רוקפור לא מיהרו לשחרר את האלבום בגרסה דיגיטלית להאזנה מקוונת אלא רק לרכישה בחנות הוירטואלית, אולם שני סינגלים מתוכו כבר נמצאים במחנה הלהקות, האזינו.

את מופע ההשקה לקחו בבית אנובה כמבצע לכל דבר, גורם בכיר אמר לי שממש הוקמה שם מפקדה ונכתבה פקודת מבצע…

הערב חוו כמה מאות צופים שהגיעו למועדון בארבי בתוצאות – מופע השקה חגיגי שמזמן לא נראה ונשמע במחוזותינו, פתיחה עם חימום כפול של סאן טיילור ותעני אסתר שהכינו את הקהל לקראת הארוע המרכזי, קצת לאחר השעה אחת עשרה, כשעלו חברי להקת רוקפור לבמה – איסר טננבאום על התופים, יקי גני על הקלידים, מרק לזר עם גיטרת הבס ושירה וברוך בן יצחק גיטרה החשמלית והשירה, היה ברור שהערב זה ישמע אחרת.

בן יצחק ולזר, רוקפור. צילום: יובל אראל
בן יצחק ולזר, רוקפור. צילום: יובל אראל

המופע נפתח בשיר הנושא של האלבום החדש – Too Many Organs ומיד אחריו את השיר All Is  Well,  אף הוא מאותו אלבום. מעכשיו מתחילה שרשרת האושפיזין המטורפת על הבמה, סטלה גוטשטין, מההרכב "ביל ומוריי" עולה לבמה ומצטרפת לשירת דואט עם ברוך בן יצחק בשיר Mad Routine  מהאלבום Nationwide, אלבומה השישי של רוקפור, מיד הלהקה והאורחת ממשיכים בביצוע השיר Don't Shoot The Messenger מהאלבום החדש, השיר השני.

כעת המסר עובר וברור, להקת רוקפור תארח הערב כמה דמויות נחשבות וחשובות בסצנה המקומית, מוזיקאים שהצליחו לזרום עם הווייב הכל כך מיוחד ואחר של רוקפור, הלהקה שמשמרת את הפסיכדליה ההיא בזמן הזה.

כאשר סטלה יורדת מבמה בוחר ברוך לבצע שני שירים בעברית, גורם גם לי לפתוח את הפה ולהצטרף לשירה, עכשיו אנחנו בחזרה לשבלול, אלבום המחווה לאלבומם של שלום חנוך ואריק איינשטיין – "אבשלום, כמו חלום…", מזכירים לי שפעם היה פה יפה יותר, נאיבי יותר ופשוט יותר, ברוך וחבריו ממשיכים יותר אחורה את מסעם הפסיכדלי לעבר, התחנה הנוכחית היא באלבום השני של רוקפור " האיש שראה הכל", שנת 1995, "סוף הדרך".

והנה מצטרפת אורחת נוספת, אפרת בן צור, אמנית, שחקנית, זמרת שקנתה את פרסומה החזק ביותר בשנה האחרונה עם פרוייקט "רובין" תרגום לעברית משירי המשוררת אמילי דיקנסון, עולה לבמה ומצטרפת לשירת דואט עם ברוך בן יצחק בשירI'l be Your  Miror  של מחתרת הקטיפה, שיר שבצעה אפרת בערב מחווה ללהקה יחד עם רוקפור, הלהקה והאורחת ממשיכים בביצוע השיר Two Miles  מהאלבום החדש, השיר השני.

והנה עולה על הבמה אדם, מכסה את פניו במעין מגבת, הוא מתחיל לשיר עם ההרכב, אט אט המגבת נשמטת מפניו והקהל פותח בקריאות שמחה אדירות, אלי לולאי, מי שהיה סולנה של רוקפור עד שנת 2004, או אז החליט לפרוש בעיצומו של סבב הופעות בארצות הברית, אלי לולאי, האיש והאנרגיות המתפרצות, כעת על הבמה, כעת הם חמישה, אני נזכר משפט הידוע And Then There Were Three, שמו של אלבומה התשיעי של להקת ג'נסיס, 1978, לאחר פרישתו של הגיטריסט סטיב האקט, ואני מאמץ מתוכו את המוטו, רק בהיפוכו – ואז הם היו חמישה. יותר מאוחר במהלך המופע אומר לי מקור בכיר בסצנה כי הייתה זו סוג של יריייה ברגליים, להקת רוקפור הוכיחה הערב כי אם לולאי לא היה עוזב את ההרכב אז, הם היו יכולים להיות בעוד כעשור מה שלהקת כוורת היא כיום, סוג של אתוס פנתאוני בפס קול המוסיקה המקומית.

לזר, בן יצחק ולולאי, רוקפור. צילום: יובל אראל
לזר, בן יצחק ולולאי, רוקפור. צילום: יובל אראל

כן, אלי לולאי מלא באנרגיות, לא נח לרגע, מפלרטט עם הקהל, גוחן, בוחן, מזנק הצידה, פושט ידיו לצדדים, שר, במיוחד שר. " האיש שראה הכל" היווה פתיחה מצויינת להצטרפותו של לולאי, שיר הנושא מאלבומה השני של רוקפור, משנת 1995,האלבום היותר פסיכדלי מכולם, למעשה אלבום הפולחן המקומי, לפני כשנתיים, בעיצומו של סבב הופעות כמעין מחווה לאלבום, אני זוכה לסקר לראשונה את הופעתה של רוקפור, כאן, באולם הזה, עם אולם מפוצץ בקהל, חפרתי על זה בפתיח…

אלי לולאי ממשיך, הוא תופס את המושכות, כעת הם עוברים לבצע את Nationwide, שיר הנושא מאלבומם השישי, יש כאן אמירה מסויימת, כזכור, בשנת 2004, רוקפור יצאה לסבב הופעות מעבר לים עם שירי האלבום, באותו מסע ארוך אל היבשת האמריקאית החליט לולאי לעזוב הכל ולחזור ארצה, הפעם הוא מנסה לפצות את קהל המעריצים, לולאי מוכיח כי רוקפור היא יותר טובה, נכונה וזורמת כאשר הוא בחבורה. חלקו השלישי והאחרון של אלי הערב עם רוקפור לוקח את ההרכב והקהל שוב ל"איש שראה הכל", אל "מכונת הזמן – המאה העשרים ואחת", אנחנו כבר במאה הזו והנה לולאי שוב על הבמה עם חברי רוקפור, אכן מכונת הזמן פעלה היטב הפעם.

יש אווירה של שיכרון חושים בבארבי, הפעם הוויב בקהל הוא יותר מטוב, סוג של נינוחות מסויימת מעורבת ומשולבת באקסטזה של הרוקנ'רול שורה על הקהל, אולי זה כי יש כאן מעין משפחה אחת גדולה, מוזיקאים רבים שגדלו על צלילי רוקפור, מוזיקאים רבים שזכו לפעול לצידה של רוקפור, באותו חדר חזרות, באותו הלייבל, אנובה. נפרדים מלולאי, כעת מגיע תורם של האושפיזין הבאים – Drunk Machine, אחד ההרכבים המבטיחים כאן, סוג של שליחים מקומיים שמנסים לעשות זאת מעבר לים, איסר, המתופף של רוקפור, מפנה את העמדה שלו לטובת .. המתופף של המכונה, הוא עובר לעמדה צדדית עם סנר ומצילה, שני מתופפים על הבמה, אין סוף להרפתקאות שרוקפור מציבה לקהל, שתי הלהקות מבצעות ביחד את "Crush on Subtitles" מהאלבום Nationwide של רוקפור, בחירה מצויינת לעוצמות של המכונה השיכורה, השיר הבא הוא של הצעירים, רוקפור נותנת את הכבוד לטריו העצבני הזה שמנגן יחד עימם כעת.

אנחנו כבר בעיצומו של הערב, אדרנלין, פרומונים, נקודות של אושר, שמחה, נוסטלגיה המתעוררת לחיים עכשיו, כעת וכאן, בסך הכל ביקשנו לחגוג את השקת האלבום החדש ונסחפנו למעין מסע מוסיקלי חוצה עשורים, רוקפור כאן כבר משנת 1988, אנחנו למעשה מאזינים להם כבר מעל 24 שנים, לא פשוט להישאר בסצנה כל כך הרבה זמן ולהיות במרכז תשומת הלב. כעת ברוך בן יצחק, יקי גני, מרק לזר ואיסר טננבאום לוקחים את המופע לאחת מהקלאסיקות של כל הזמנים,  ביצוע מצויין ל"עולם המופלא" הפסיכדליה נשפכת מהבמה על פני רצפת המועדון, זוחלת לה מהרחבה הקדמית לעבר האגפים והקהל שממלא את כל הרווחים שקיים כאן על רצפת העץ, זה הזמן לאושפיזין נוספים, אלו לוקחים יותר מרצינות את ההזדמנות להופיע לצד מי שלצליליהם גדלו, אחד יותר מידי או באנגלית Many1,2 מצטרפים לבמה, הם השתתפו, כמו שאר האורחים במחווה לשירי רוקפור, בסשן הקלטות לשירי ההרכב.

גורדון, בן יצחק ולולאי, רוקפור. צילום: יובל אראל
גורדון, בן יצחק ולולאי, רוקפור. צילום: יובל אראל

עם כל החגיגה על הבמה חוזרים חברי רוקפור להזכיר לקהל לשם מה התכנסו בערב זה – ביצוע לשיר Halloween In Vancouver מתוך האלבום החדש מאפס קצת את האווירה הסמי נוסטלגית, כן, מדובר במופע ההשקה לאלבום, מופע המשובץ בסבב הופעות בלתי נלאה ברחבי הארץ, סבב שהחל באמצע אפריל בקיבוץ דן והספיק לחרוש את הארץ מצפון לדרום ובחזרה עד הערב, סבב שארח את שלל האורחים שכיבדו והתכבדו הערב גם כאן, במועדון בארבי.

אורח נוסף מצטרף למופע על הבמה, אבישי אפרת – 1840s, ביצוע משותף לשיר Wild Animals מתוך האלבום Supermarket, הרביעי של רוקפור, הראשון באנגלית. אני קולט בקהל כמה דמויות שפשוט מתמוגגות מהנאה מהרגע הזה, סוג של אושר צרוף, אפרת עבר מסע ארוך ומייגע עם הצלילים שלו עד הרגע הזה, כאן, על הבמה התל אביבית של בארבי, לצדם של חברי רוקפור.

אחרי ריף גיטרה ארוך ועצבני של ברוך ההרכב יורד מהבמה על מנת לחזור להדרן, ההפתעות לא נגמרות, אלי לולאי חוזר לבמה, עוד אורחת מפתיעה עולה, מי שכתבה את מילות השיר "הכעס" באלבומה הראשון של רוקפור "רשת פרפרים", אי שם בשנת 1991, כבר 22 שנים, טל גורדון, הקהל סופג את ההפתעה, האמת שנראה כי גם טל עצמה הייתה מופתעת כאשר זומנה לעלות ולהצטרף לשיר, האקסטזה בקהל כבר עוברת את השנדליר התלוי ממעל, לאן עוד אפשר להעפיל? מדובר בקלאסיקה אמיתית, קלאסיקה שרצה בפס הקול 22 שנים והיא עדיין צעירה, תמימה ורעננה כתמיד.

המופע, או יותר נכון, הצגת התיאטרון\קולנוע של רוקפור כאן על הבמה במועדון בארבי מגיעה לסיומה עם ביצוע ל"חור בלבנה", כמה קלאסיקות אפשר לספוג בערב אחד? השיר שעליו נכתב כבר בעבר – "מה שמפריד בין טוב לרע זה לחן חלומי", אז כן, זה היה ערב חלומי.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

קחו לכם כמה מנות של רוקפור במחנה הלהקות

ובסוף חשבתי לעצמי – הרי המפגש המחודש עם אלי לולאי, מי שהיה סולנה של הלהקה עד לשנת 2004, המפגש ההזה, היה הרגע שכמויות האדרנלין והפרומונים בקהל עלו לריכוזים מטורפים ומטריפים, בא וננסה לחוות אותם מחדש – זה מה שתראו בקליפ המצורף, שאורכו מעל רבע שעה.

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

6 תגובות

  1. היה מרגש עד דמעות לראות את רוקפור עם אלי
    הלהקה המשובחת עם הסאונד המרהיב (הביצוע של סוף הדרך לפני שאפרת עלתה היה כשמו כן הוא)
    התופים הרועימים של איסר והגיטרה המהפנטת של ברוך, פשוט מדהים.
    לא אהבתי את תעני אסתר ואפרת בן צור אבל מה ז חשוב…

  2. עם אלי הם גם ביצעו שם איפשהו את flowers מ one fantastic day…. (מצטער על הנודניקיות, זה פשוט השיר האהוב עלי שלהם!)

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: