מופע של ג'ילברטו וקייטנו בהיכל מנורה מבטחים ביד אליהו במסגרת סבב 50 שנות פעילות משותפת, כל השירים, כל החלומות, כל המלחמות, יובל אראל נכח במופע ומדווח.
האמת כי המושג כובש איננו מתאים כלל לחוויה המוזיקלית לצד ההוויה האנושית המלווה את צמד המוזיקאים המיתולוגיים מברזיל, באשר ראשית דרכם המשותפת לפני קצת למעלה מחמישים שנה הובילה למעשה במעין מאבק כנגד משטר עריץ בברזיל הישנה.
ג'ילברטו פאסוס ג'יל מוריירה וקייטנו ולוסו, מוזיקאים מברזיל שנגנו ושרו את הבוסה נובה בשנות השישים, נפגשו לראשונה בעיר סלבדור ולצד מוזיקאים נוספים אל מול התרבות שהנהיג משטר דיקטטורי שהומלך בסיוע אמריקני, יצרו את תנועת ההתנגדות האמנותית "טרופיקליה" שדגלה בשימוש בזרמי המוזיקה הלטינית המקומית, זו ששורשיה נעוצים עמוק בארצות המולדת העתיקות ביבשת אפריקה משם נעתקו בעל כורחם אלפי אנשים כעבדים לצד הכובש הפורטוגזי, סגנונות כסמבה, בוסה נובה, באיאו, ויצקו אותם כקוקטייל מוזיקלי חדש אל תוככי הרוקנ'רול, אל סגנונות מוזיקה הנשאבים מאגן הים התיכון, מהבלוז, מהג'אז והנגישו את המערב החופשי התרבותי אל אזני העם בברזיל בניגוד לתפיסה השלטונית של התבדלות, הגישה המוזיקלית אף לוותה בטקסטים שקראו תיגר על המדיניות והובילו את השניים לכלא ובהמשך לגלות מרצון באירופה.
אך מספיק עם החפירות, ואולי גם לא כדאי להכביר במילים על סדר היום בתחילת ביקורם בארץ השבוע שעבר בין הגעה לשטחי הרשות הפלסטינית, ביקור בסוסיא ומפגש עם הנשיא בדימוס שמעון פרס ואגש ישר לאירועי ליל אמש בהיכל ביד אליהו.
ההיכל מלא מפה לפה, ניתן לאמר כי המופע היה בבחינת סולד אאוט כשנפתחו למכירה המושבים ביציעים העליונים כדי לעמוד בביקוש, בכל זאת, הגעת הצמד שהחל דרכו לפני כחמישים שנה, למופע יחיד בתל אביב, שאב את כל יוצאי אמריקה הלטינית החיים בישראל וכלל הציבור שגדל על ברכי המוזיקה הברזילאית, כדי לחוות ולטעום את הרגעים מהמופע של ג'ילברטו וקייטנו.
מעל במה חשופה עליה ניצבו שני כסאות, שתי גיטרות נפח אקוסטיות ושתי כוסות מים, הגישו ג'ילברטו ג'יל וקייטנו וולוסו שעתיים תמימות של חוויה מוזיקלית מענגת, מרגשת, פורשת עשורים של שירים שהפכו כבר מזמן לנכסי הפנתאון הברזילאי, שירים שחלקם נחשבים להתרסות כנגד השלטון שם, אז, חלקם הם להיטים הנסמכים על הווייב הברזילאי העולמי, משלבים סגנונות ומילים שלאוזן בלתי מיומנת לז'אנר כשלי קורצים ונפתחים עם מילים שאת פירושן אני מבין אט אט פה ושם, חלקם לוקחים את הגוף בתנועת ריקוד מעל המושב המאוד קרוב שזכיתי בו, חלקם מלטפים את הנשמה ברכות, רגעים קסומים כששניהם שרים בדואטים ולמעלה מכך כאשר כל אחד מהם מבצע ביחידות את אחד משיריו.
לפני מספר ימים כששוחחתי עם אחד מרעי אודות המופע הצפוי הוא אמר במעין ביטול – אה, הסגנון הברזילאי כבר עשה את שלו בארץ, הפופולריות שלו בירידה, זה כבר מזמן לא ארץ טרופית יפה, אמש, נוכחתי כי ההפך הוא הנכון, אמנם שני המוזיקאים שישבו על הבמה אוחזים בגיטרות אינם גיבורי גיטרה בהווייתם, וכמובן שלא ציפיתי לדואטי נגינה בנוסח פורטי הגיטרות הספרדים, בל נשכח כי הפורטוגזיות הלטינית היא הנוכחת כאן, אולם החיבור בין השניים, האווירה שנגזרה מהאינטימיות הבימתית אף בפני אולם ענק בהיכל ביד אליהו, השירה ומחיאות הכפיים שהגיעו מהקהל סביבי וברחבי האולם, הבהירו לי ואף חזקו בי את התחושה הטרופיקלית הקסומה של חופי הזהב הברזילאים, חסרו לי במקצת מראות של נערות רוקדות בלבוש מינימלי אקזוטי במצעדי פסטיבלים או דמותו של ברמן המנער אגוז קוקוס לכדי קוקטייל טרופי מרענן, אך האווירה, הפשטות הקסומה, המוזיקה הטהורה, בהחלט הבהירו לי כי אני מצוי בליבה של החוויה הברזילאית המוזיקלית. היה שווה כל רגע ורגע.
בקטנה – כשמישהי באחד היציעים האחוריים מתחילה לצעוק על גבר כלשהו ואתה מבין שכנראה הוא הטריד אותה, אתה מצפה שהסדרנים החסונים של ההיכל יעשו את הכל ומהר כדי להפסיק את הרעש הפוגם במופע, מבחינתי לתפוס אותו ואותה בצווארוני חולצותיהם ולהעיף החוצה, שיבררו אח"כ, אז אם מי מאנשי ההיכל קורא כאן, תפנימו…
ליין אפ: Back in Bahia, Coracao Vagabundo, Tropicalia, Marginália II, É luxo só, É de manha, Sampa, Terra, Nine Out of Ten, Odeio Voce, Tonada de luna llena, Eu vim da Bahia, Super homem, Come prima, Esotérico, Tres Palavras, Drão, Se Eu Quiser Falar Com Deus, Expresso 2222, Toda menina baiana, São João xangô menino, Avisa La, Andar com fé, Filhos de Gandhi, . הדרן: Desde Que o Samba e Samba Bis,
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
וידאו
