כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

יעל דקלבאום | אנוש | השקת אלבום

מופע השקת האלבום "אנוש" ליעל דקלבאום, אורחים – אביב בכר והדס קליינמן, רביעי, 24.06.2015, מועדון בארבי. נכח, תיעד ומדווח – יובל אראל. 

יעל דקלבאום, השקה בבארבי. צילום: יובל אראל
יעל דקלבאום, השקה בבארבי. צילום: יובל אראל

שעתיים של מוזיקה מענגת המלווה קול פעמונים טהור ויכולות ווקליות שמימיות, במילים אלו הייתי מסכם את החוויה ממופע ההשקה לאלבומה האחרון, השלישי במספר, של יעל דקלבאום, לו התבקשתי לעשות זאת בטוויטר…

הסיפור שלי עם יעל דקלבאום מתחיל לפני שש שנים, ביום בו השיקה את אלבום הבכורה שלה – Ground Zero, האלבום הראשון האישי לאחר תקופת ימי הבנות נחמה, במילים אלו תיארתי את החוויה דאז – "את יעל פגשתי לראשונה כיוצרת עצמאית ומאוד מקורית ונועזת כאשר השיקה את אלבומה Ground Zero, היא יצאה במסע עם תלת אופן מצויד במערכת הגברה וגיטרות במסלול שהחל ברחבת הכניסה למתחם סוזן דלל בנווה צדק ונמשך לאורך שדרות רוטשילד עד האוזן השלישית, מסע שלווה בתחנות בדרך בהן עצרה וביצעה כמה משיריה כאן ושם."

במקום אחר תיארתי את החוויה שבהאזנה לאותו אלבום ראשון – "קולה של יעל הוא כישרון מולד, קול בעל צליל היכול להחזיק עצמו ללא ליווי של כלי נגינה, את אלבומה של יעל יש להניח על נגן במערכת איכותית, להתפנק על כורסא או ספה נינוחה, לעצום את העיניים ופשוט להקשיב ולהתענג על מלאכת המופת הזו, העיבוד וההפקה המוסיקלית שעשה יונתן לוי מעוררות השראה וכבוד, מעשה חשיבה כל כך נכון. הצלילים והגוונים מתיישבים להם בדיוק במקום הנכון, משאירים אותך לתהות על המילים ולנסות להבין בין השורות. יונתן לא עבד בחלל ריק, גם יעל, גם שאול עשת וגיל לואיס סייעו במלאכת העיבוד לפרקים."

יעל דקלבאום, אנוש, השקה. צילום: יובל אראל
יעל דקלבאום, אנוש, השקה. צילום: יובל אראל

מאז הספיקה יעל לשנות פאזה ולהשיק אלבום שני – "שמחה ועצב", כולו על טהרת השפה העברית ובכך להיות אמנית יוצרת מבצעת מקומית הפונה הן לקהל הבית והן לקהל שמעבר לים.

שלוש שנים חלפו ועתה עם יציאתו של האלבום השלישי "אנוש" הכולל 13 פיסות שירה ומוזיקה, הן בשפה העברית והן בשפה האנגלית, בדגש על פתיחתו וסיומו של האלבום עם שיר אחד המפורש בשתי השפות – "שוב אל האור" ו"Roses Of Fire", זהו אלבום שהוקלט לאחר גיוס הון מההמון באמצעות פלטפורמת בהדסטארט. אלבום עליו עבדה בצמוד למפיק המוזיקלי המצויין יוסי פיין שהיטיב לסגנן את היוצרת והמבצעת שביעל לכדי אלבום פולק אקוסטי מהוקצע, מרגש, מלא בתובנות נרטיביות ועשיר בצלילים רכים ומפתים העוטפים את קול הפעמונים הזך כבדולח של יעל.

האלבום המהווה מסמך אישי חושפני עד קצות נימי העצבים, עם טקסטים לעילא, הוקלט במהלך שישה ימים של סשן יצירה אינטנסיבי יחד עם הנגנים – יוסי פיין בגיטרת בס וכלי הקשה, תומר ישעיהו (Isaiah) בגיטרות חשמלית ואקוסטית, בוזוקי, מאיה בלזיצמן בצ'לו, גלעד דובריצקי בכלי הקשה, בשותפות מלאה בתהליך שבסופו מוגשים למאזין שירים אקוסטיים מינימליסטיים המעמידים את יעל בחזיתם עם קולה האיכותי, לאחר ההאזנה קשובה לאלבום ניתן לאמר כי אכן, יעל דקלבאום הינה אחת היוצרות מבצעות האיכותיות והחשובות יותר בסצנה המוזיקלית המקומית.

אמש, חגגה יעל דקלבאום את השקתו של האלבום, עניין שידעתי כי אסור לי להחמיץ, בעד שום כוכב מוזיקה מעבר לים, בלב שלם ויתרתי על ההזמנה לקפוץ לפארק בראשון לחגיגת הרגאי של אחד מבניו של בוב מארלי ויעדתי את ליל אמש במיוחד לחוויה הנכונה לצופים במועדון בארבי מול הופעתה של יעל דקלבאום.

המופע היה בבחינת רב קשב נינוח במיוחד כאשר הוגדר מראש כמופע ישיבה אשר "למאחרים בנשף" נותרה רק האפשרות לתפוס מקום עמידה ליד הבר או במרפסות המקיפות את האולם.

כחימום ראשוני לקהל שכבר היה ישוב וממתין בסבלנות, עלתה אחת מזמרות הליווי של דקלבאום, דניאל רובין שהגישה סט שירים קצרצר אך עשיר באיכויות המעידות על מוזיקאית איכותית בשירה, תמלילים והגשה, אני צופה כאן פריצה אמיתית בהמשך.

לאחר השעה עשר, וכשמסך העשן המלווה באורות חמים וחומים שהתאורן כיסה בהם את הבמה והפכו את החוויה הצפויה ליותר קסומה אך לא קלה לצילום, עלתה  יעל דקלבאום מלווה בהרכב שכלל את הווקליסטיות המלוות אלכס משה ודניאל רובין, המתופף גלעד דוברצקי ויוסי פיין על הבס החשמלי והאקוסטי, כשהיא עצמה מלווה את שירתה בגיטרה אקוסטית, פתחה יעל את המופע בשיר הנושא של האלבום "אנוש" ולאחריו ביצעה את השיר הפותח של האלבום "שובו של האור", השיר שמתנגן כאמור גם בסופו בגרסתו האנגלית, ההתחלה לוותה בתקלות סאונד קלות ויעל חזרה על הביצוע מחדש עד להגשה נקייה.

יעל, אביב והדס. בארבי. צילום: יובל אראל
יעל, אביב והדס. בארבי. צילום: יובל אראל

המופע קלח כאשר יעל די נרגשת ומלאת אהבה לקהל, שרובו נמנה על אותם משתתפי פרויקט הדסטארט שאפשר את הפקת האלבום, עשרה מתוך שלוש עשר שירי האלבום בוצעו במהלך המופע כאשר בשיאו הזמינה יעל את הצמד אביב בכר והדס קליינמן להצטרף אליה, בתחילה לביצוע אקפלה מלווה בגיטרה בשיר "את מים" מתוך אלבום הבכורה של הצמד ובהמשך, כאשר חברי ההרכב חזרו לבמה הם בצעו את אחד השירים היותר מצויינים מעל כל האיכות שבאלבום, בטקסט, בנרטיב ובמלודיה המלווה, וכאן ארשה לעצמי לצטט את המוזיקאי שי טוכנר שנכח במופע והיטיב לאמר ולתאר – " מה אני יכול להגיד לכם. אני עדיין מסתובב בפארק ולא בא לי לחזור הביתה לישון כי סביר להניח שלא ארדם בקלות. האמת, למרות הכרותי עם יעל דקלבאום מילדותה, התרגשתי מאוד מההופעה. כולה היתה מושלמת אבל כשעלו לבמה גם אביב בכר והדס קליינמן האורחים, ניגנו ושרו עם יעל בהרמוניות קוליות מופלאות מדוייקות ושמימיות, התעלה הערב לשיאים אמנותיים ומוזיקליים שלא זכורים לי בארץ כבר הרבה מאוד שנים, ואני אדם שהולך ללא מעט הופעות לסוגיהן. למעלה משעתיים של יעל עם יוסי פיין הענק, גילעד דוברוצקי הווירטואוז ושתי זמרות ליווי, כל כך נקי, יפה, מקורי, מעובד נקי, ויותר מזה – הכל על טהרת החומר של יעל."

אכן, אחד מרגעי השיא מרוממי הנפש, ובגילוי נאות, באופן אישי החמצתי לא פעם את ההזדמנויות לחוות מופע מלא של הצמד, את ההשקה ומופעים שלמים נוספים, אמש קיבלתי מנה מזוקקת וממוקדת לאיכויות המוזיקליות של השניים עת בצעו בהמשך את "כמה קדוש" מתוך האלבום "שמחה ועצב" של יעל וקינחו ב"בימים שיעברו עלינו" אף הוא מאלבום הבכורה שלהם, וכמו ששי אמר, אחזור ואצטט שורה אחת בלבד – " בהרמוניות קוליות מופלאות מדוייקות ושמימיות…".

אחרי רגעי השיא הללו נשברו מחסומי הקהל היושב וכמה בנות נגשו לקדמת הבמה לרקוד ולפתות את היושבים לקום ולהצטרף לצלילי השיר "Missionary Man" שכבר לקח את הערב לסגנון הנע בין הפולק לגרוב היוסי פיין כל כך והזכיר את הוייב של יעל עם הבנות נחמה כאשר עברה לביצוע של "100% אור" שכתבה לטריו הבנות ויצא גם באלבומה הראשון.

עם סיומו של חלק זה במופע ובכלל, חוזרת יעל בגפה לבמה כדי לפתוח את ההדרן רק היא והגיטרה בשיר "אהבה אחרת" מהאלבום החדש, רומנטי ומעודן הנוגע באהבת נשים. ומיד עוברת לחתיכת פולק אמריקאי המתיישב עליה ככפפה ליד עם פיסה נוספת מהאלבום החדש "Mystical Morning" שבמקור בהקלטת האולפן הוא מעוטר בבנג'ו של תומר ישעיהו, כעת הגיטרות נאלצו למלא את החלל האקלקטי הזה, את המילה האחרונה נותנת יעל לעבר המוזיקלי שלה עם קטע נוסף מהאלבום של הבנות נחמה "Flowers" שמשאיר את הקהל בטעם של עוד…

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

אלבומים

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא