החגיגה של יונתן דגן

מופע לציון עשור לאלבום "Muse Breaks" של J.viewz, ליל שישי, 19.06.2015, מועדון התאטרון. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. צילום וידאו – אדוה אראל.

עשר שנים חלפו מאז שיונתן דגן, המוכר ברחבי העולם תחת השם J.viewz השיק את אלבום הבכורה – "Muse Breaks" שזכה להצלחה עולמית והתווה למעשה את הנוסחה למופע המשלב מוסיקה אלקטרונית עם כלי נגינה בביצוע חיים על הבמה והכימיה שנוצרה בכל הופעה מעל הבמה עם נועה למברסקי ואוריה גזית כווקליסטים.

יונתן החל את הקריירה המוזיקלית כחציו של הרכב האלקטרוניקה Violet Vision יחד עם שי רביב כאשר הוציאו לאור אלבום בכורה בשם Unfold בשנת 2003, שנתיים לאחר מכן, שי עוזב לארצות הברית ויונתן מקים את ההרכב החדש תחת השם J.viewz ומוציא את האלבום – "Muse Breaks".

מאז נישא שמו של יונתן ברחבי העולם ובארץ כמודל להצלחה פורצת גבולות בשילוב בין המוזיקה החדשה, האלקטרונית לבין הגרוב החי והתוסס, הנוסחה המוצלחת הובילה הכרה והקהל המגיע להופעות הלך גדל והתעצם. יונתן חצה את האוקיינוס אל ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות שם היצירה והפעילות המוזיקלית שלו הובילו להצלחה בקנה מידה בינלאומי.

עם ההחלטה לחגוג את העשור ליצירה הראשונה על גבי אלבום אסף יונתן את הנגנים והווקליסטים החתומים על ההצלחה דאז לכדי הרכב הכולל את יונתן בעצמו בשירה, גיטרה ותכנותים, נועה לימברסקי בשירה, אוריה גזית בחצוצרה, יקיר בן טוב בקלידים, תומר רבינוביץ' בגיטרות וכלי הקשה, עופר לוי בכלי הקשה ושירות, טל רונן על התופים, והצהיר – "זה מרגיש כאילו הכל נעשה לפני כמה גילגולי חיים, כשג׳יי ויוז היה פרוייקט צד. עשינו מוזיקה לכיף בלבד, אפס מחוייבות. במהלך השנים גם להרכב החי היו כמה גילגולים שונים, ובסיבוב הזה אנחנו רוצים להיפגש כולנו שוב ולחגוג את מה שהאלבום הזה הוליד לפני 10 שנים."

אז אכן, אחרי מופע פריצה במסגרת פסטיבל סאן ביט בפארק הירדן בחודש האחרון סוגר יונתן דגן שלושה מופעים ששניים מהם הוכרזו כסולד אאוט במועדון התאטרון ביפו.

אמש המה המועדון ממאות הצעירים שהגיעו במיוחד מרחבי הארץ כדי לחוות את החגיגה של J.viewz. כבר בדרך למועדון כאשר הלכתי בשדרות ירושלים הבחנתי בנחש האדם הארוך והענקי המשתרך מהכניסה ועד רחוב סלמה, יונתן עצמו רץ לאורך התור על הכביש עם הסמאטרפון מתעד את ההוכחה המקומית להילת העולם. אני בנוהל הרגיל עם הציוד על הכתפיים עוקף בחוזקה מימין, מהנהן למאבטחים השולחים אותי לאסוף את הכרטיסים ותופס מאחז בגלריה המשקיפה מעל האולם הגדול.

המופע שהחל סמוך לשעה 23:00 היווה מסיבת ריקודים ללא הפסקה, אך מזוית מסויימת הוא לא ממש ענה לציפיותיי, בחגיגות הקודמות המציינות עשור או שניים ליציאתו של אלבום זה או אחר, כאלו שהפכו כבר למיתולוגיה מוזיקלית והמנונית מבצעים ההרכבים את האלבום בשלמותו, לפעמים אפילו ממש לפי סדר השירים המקורי ומתבלים בעוד כמה ג'סטות בדרך כלל בהדרן, חומרים המגיעים מהאלבומים האחרונים, אך הפעם כלל הליין אפ ייצוג  חלקי בלבד מהאלבום, בסך הכל חמישה קטעים מתוך התריסר, לצידם קטעים נוספים מהאלבום  "Rivers and Homes" שיצא בשנת 2011 . לצד אירוח של הזמרת מאיה איזקוביץ העומדת להשיק אלבום חדש אותו הפיק יונתן, וכן המתופף איתמר דוארי.

האמת שכיום הרכבי אלקטרו סול, או אלקטרו Fאנקי ובכלל כבר לא עושים את המוזיקה הזו, המקומיים שפורצים דרכים החוצה משייטים יותר בין רעשי הברייק ביט המסונטזים לבין המלודיות הניזונות בכלי מיתר כקונטרה לצ'יפים החשמליים המהונדסים, יונתן וההרכב שמשייטים את דרכם דווקא אל הצ'ילאאוט הישן והטוב נשמעו לי אמש יותר כאדמה רוח ואש של שנות השבעים המאוחרות מאשר הרכב החי על הנדסת אלגוריתמים עכשווית, אבל זה בכלל לא חשוב כי מאות הצופים שנעו, הניפו ידיים, שרו ורקדו מול הבמה עליה כיכבו יונתן, נועה ומאיה לצד הנגנים היוו את התשובה כי מסיבת כיתה ד' בגרסה האלקטרונית היא הקטע הכי חם בעיר שחוברה לה יחדיו (כי יפו מעולם לא תהיה תל אביב, לבטח לא רמא"ג ושכנותיה). הערב הם יחזרו על הגיג, ויש להם עוד תאריך למעריצים.

אז יפה מאוד שיש נוסטלגיה וכו', אבל באמת, יונתן דגן כבר רץ על הפרוייקט המוזיקלי הויראלי הבא – D.N.A….

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע.

וידאו

אלבומים ופרויקטים בהתהוות