כל הדיווחים בצל המלחמה מרוכזים במדור החדשות

סיקור הופעות

השלושרות, נוסטלגיה למיתולוגיה

מופע השלושרות – איה כורם, רז שמואלי ומיכל גבע בביצועי מחווה עם עיבוד חדש למיטב שירי השלישיות המיתולוגיות של הזמר הישראלי, ליל שני, 29.09.2014, מועדון זאפה הרצליה. נכח, התרגש, תיעד ומדווח – יובל אראל.

השלושרות, איה, רז ומיכל. צילום: יובל אראל
השלושרות, איה, רז ומיכל. צילום: יובל אראל

אכן, התרגשות המלווה פרצי נוסטלגיה וזכרונות ילדות היוו את הבסיס לחוויה המוזיקלית של ליל אמש במועדון זאפה בהרצליה, כאשר שלוש זמרות, איה כורם, רז שמואלי ומיכל גבע, המוכרות היטב לבלוג ממופעים וביצועים לשיריהן המקוריים, התאחדו לכדי פרוייקט חדש שאת ניצניו הן הציגו בשנה החולפת (פחות  ישראלה אסאגו שפרשה ואת מקומה תפסה מיכל גבע) במסגרת פסטיבל אישה שהתקיים בתאטרון חולון ובמהלכו הן מבצעות ממיטב שירי השלישיות הגדולות- החלונות הגבוהים, הנשמות הטהורות, השלושרים, שוקולד מנטה מסטיק, גשר הירקון, הגשש החיוור ואף אוזן גרון. בעיבוד חדש.

הבנות שרות שלישיות. צילום: יובל אראל
הבנות שרות שלישיות. צילום: יובל אראל

שנות השישים, ימי שבת בבוקר, האזנה לרדיו המנורות העתיק, שירים שנצרבו בפס קול הילדות עם המבצעים מהליגה הכי בכירה של עולם המוזיקה הפופולרית הישראלית, שמות כיהורם גאון, אריק איינשטיין, שמוליק קראוס, ג'וזי כ"ץ, נתן כהן, נאוה ברוכין, יורם ירוחמי, בני אמדורסקי, שלום חנוך, חנן יובל, ירדנה ארזי, רותי הולצמן, תמי עזריה, לאה לופטין, גברי בנאי, שייקה לוי, ישראל פוליאקוב, יובל דור, צבי "קיקי" רוטשטיין ועמי מנדלמן, המהווים את האורים והתומים בשירה בימים ההם, שנות השישים, השבעים ומקצת משנות השמונים, שלישיות, זה כל הקסם,

השלושרות, אקוסטי. צילום: יובל אראל
השלושרות, אקוסטי. צילום: יובל אראל

את החוויה המוזיקלית שהוגשה בפני קהל המאות שישב אמש סביב השולחנות במועדון זאפה בהרצליה, רובו בגילאים שאת ילדותם העבירו עם ההרכבים המקוריים, חלקו דורות צעירים ובמיוחד חברותיהן של שתים מהמבצעות העכשוויות, איה ומיכל, בוגרות בית הספר רימון שבאו לתת כבוד לבנות הכיתה המבקשות להיכנס לנעלי האייקונים מימים עברו, הפיק המוזיקאי אדם בן אמיתי שליווה בגיטרה חשמלית יחד עם עומרי בר בפסנתר חשמלי, הדר גרין בגיטרת בס ומתן אפרת על התופים.

הבנות וההרכב, זאפה הרצליה, השקת מופע. צילום: יובל אראל
הבנות וההרכב, זאפה הרצליה, השקת מופע. צילום: יובל אראל

לא אכחיש כי את רובו של המופע ליוויתי בחצי ריקוד כאשר אותם שירים שגדלתי עליהם כתלמיד בבית הספר לחינוך ע"ש א.ד. גורדון הידוע בשירה בציבור שהתקיימה לפני כל ארוחת צהריים ובכל הזדמנות חגיגית, העירו מחדש את הד.נ.א הצרוב של ימי הילדות התמימים, כי אכן גדולתו של המופע הזה בנגיעה ממוקדת באותן נקודות בזיכרון של ימים טובים יותר, זיכרון הפורץ וגואה, עתים מאפיל על הנגינה או השירה עצמן.

במחשבה הלאה, המופע הנו אחד מתוך מגמה ההולכת ונבנית של עיסוק בסצנת המוזיקה המקומית במבט לאחור, ישנם פרוייקטים נוספים המבקשים לשמר ולהנגיש בהגשה מחודשת את אותם קולות ושירות שעצבו את עולם הזמר והפזמון הישראלי, וטוב שכך.

רשימת השירים: גברת לוין, האוהבים את האביב, זה טוב זה טוב, סרנדה לך, לילה בחוף אכזיב, כשאור דולק בחלונך, אחכה לך, נח, רחוב הנשמות הטהורות, זמר נוגה, צרות טובות, נגמר לי הלילה, לו הייתי פיראט, אמור שלום, יום יום חג, יחזקאל, מים מתוקים. הדרן: מחרוזת החלונות הגבוהים, שמור לך חלון קטן.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

 

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

גם זה מעניין
Close
Back to top button

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא