מופע להקה של ברי סחרוף במועדון רדינג 3 נמל תל אביב, פתיחת שנה חדשה, 27.09.2014. נכח תיעד, חופר ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון ישראלי עצמאי.
האמת שאת ברי סחרוף, זמר, מוזיקאי רוק, פזמונאי, מלחין ומפיק מוזיקלי, אין צורך להציג, ברי סחרוף הטביע חותם מיוחד עם צליל אופייני בסצנת הרוק הישראלי כבר למעלה משלושים שנה כאשר הוא נחשב לחלוץ ומוביל בתחום ומהווה מודל לחיקוי, הערכה, ולמידה למוזיקאים רבים הצעירים ממנו.
לאורך כל השנים הללו נוצר גרעין ההולך וגדל, ההולך ונהיה צעיר משנה לשנה של קהל עצום ורב המעריץ את המוזיקה שלו ועושה הכל כדי לא לפספס את מופעיו הרבים בכל רחבי הארץ.
חפירה – נקודת ה"פורסט גאמפ" האישית שלי מול ברי סחרוף נמצאת הרחק באמצע שנות השבעים, אני חוזר לסיפורים המוכרים שלי אודות מועדון הרוק הישראלי בהפקתו של שאול גרוסברג במסגרת "חולצה כחולה" בבית לסין, מעוז התרבות של הסתדרות העובדים, מוצאי שבת בשולי החגים, ליתר דיוק 4 לאוקטובר 1975, אחרי הצלחה אדירה בממדים של סצנת הרוק דאז מחליט גרוסברג להרים ערב עם שלל הרכבים ולהקות מהטובים שבאמתחתו, אחד ההרכבים המוזמן להופיע הוא של כמה צעירים, מאוד אפילו, חלקם טרם סיימו את בית הספר התיכון, משחקים אותה רוק מתקדם ומתגנדרים בשם "חלום קוסמי" המוזיקאי הבכיר ביניהם יוסי מר חיים, לצידו אדר שכטר, ילד פלא בקלידים, כיום עונה לשם אדר אבישר, לצידם אחד מחלוצי המוזיקה המתקדמת דני ווב המפעיל מוג וסינתיסייזר, המתופף גיל לדין ואחד נער בן 17 לערך המנגן בגיטרה חשמלית, בחור מרמת אביב ושמו ברי סחרוף, כמה שעות מוקדם יותר ההרכב עורך את החזרה האחרונה שלו לקראת הערב, אני, ילד שמתרוצץ שם בין הרגליים של המוזיקאים, משחק אותה אחד מהחבר'ה, עובד בחנות התקליטים הכי מטורפת בסצנה של אותם ימים "פאז", מרגיש שייך לפעילות, מובל על ידי אותו גרוסברג המהווה מעין מנטור עבורי לסצנה, עולה לקומה השנייה של בית לסין, אולם די גדול המתהדר בשם "המרתף העליון" כדי לצפות בחזרה של הנגנים, אדר אבישר ומר חיים מתחלקים בפסנתר הישן שעמד שם, ברי סחרוף עם הגיטרה החשמלית ואני רובץ על כורסא וצופה בחזרה, זה היה המופע הראשון ואפילו הפרטי שלי מול מי שברבות הימים הפך לאייקון רוק ישראלי ואף בינלאומי.
השנים חולפות, הרכבים נוצרים, מתפרקים וקמים חדשים, ברי סחרוף טס לבלגיה, אז הברלין של היום, גן עדן אירופאי למוזיקאים ישראלים, יוקר המחייה המקומי וכל השיט, מקים את מינימל קומפקט אליה מצטרף בהמשך עוד בחור תל אביבי שהופיע באותו ערב בבית לסין, רמי פורטיס, בהמשך הם חוזרים לארץ ומפיקים יחדיו את "סיפורים מהקופסא" והשאר חקוק בדברי הימים של הרוק הישראלי.
חפירה – בשנים האחרונות הזדמן לי לא אחת לחוות מופעים בהם ברי סחרוף היה אחד הנגנים שהתארחו באופן כזה או אחר, מארוח במופע של שלמה מזרחי (הבמה החשמלית) לכבוד השקת אלבום סולו בהבימרתף הישן, מופע הרכב מלא "אדומי שפתות" במסגרת פסטיבל זמן פיוט בדצמבר 2010, אורח בהשקת אלבומו של עוזי רמירז פיינרמן בקומפורט בשנת 2010, מופע איחוד הסטורי של מינימל קומפקט במועדון בארבי, פברואר 2012, אורח במופע מחווה לטברנה של אריס סאן יחד עם בום פם בהפקת גלי צה"ל בקיץ 2013 בבת ים, אורח במופע השקה חגיגי לאלבומה האחרון של אהובה עוזרי "מעלי דממה" יחד עם חברו להרכב שי צברי בהיכל התרבות של ראשל"צ בסתיו 2013, חודש לאחר מכן, אוקטובר 2013 כחלק מיוצרי אלבומו האחרון של המוזיקאי ארז לב ארי "העץ הבודד" במופע השקה במועדון בארבי, בחודש ינואר האחרון שוב במועדון בארבי יחד עם קבוצה גדולה מאוד של מוזיקאים חולקים כבוד לגבריאל בלחסן שנפטר בטרם עת, באחד מימי שישי בצהריים בחודש מאי במועדון זאפה התל אביבי במופע מיוחד שערך שאנן סטריט לרגל השקת אלבומו "הכל לטובה" בו גולל את תחושותיו לאחר מות אחותו, ימים ספורים לפני ראש השנה חוזר ברי ומתארח שוב במועדון בארבי במופע מחווה מיוחד ומרגש מאוד שבו התנדבו הרכבים ומוזיקאים מהשורה הראשונה בסצנת הרוק הישראלי למען אביב מארק, מוזיקאי שנאלץ לעבור סדרת ניתוחים שהוציאה אותו ממסלול העבודה, ברי סחרוף ורמי פורטיס מקימים לתחייה את פוטיסחרוף. ואפילו בערב האחרון של שנת תשע"ד הקפיץ 17 אלף בני נוער בפארק חדרה מתחת לארובות קיסריה אל תוך הלילה…
ברי לא נח לרגע, בין כל האירוחים הללו הוא כמובן מופיע בהופעות מלאות בכל רחבי הארץ עם ההרכב החשמלי שלו הכולל את אורן לוטנברג בגיטרה חשמלית, גידי רז בסמפלר אלקטרוני וגיטרה, בנו הנדלר בגיטרת בס, אייל תלמודי בסקסופון וקלרינט, גרשון ווייספירר בחצוצרות ועוד חשמלי, שי צברי בשירות, איתמר דוארי בכלי הקשה וניר מנצור על התופים.
כאשר הגיע תורה של תל אביב לזכות במופע חשמלי שלם עם פתיחת השנה החדשה במועדון רדינג 3 בנמל תל אביב קפצתי על המציאה, יחד עם עוד כמה מאות מעריצים שמלאו את המועדון (סולד אאוט!) זכיתי למופע שארך יותר משעתיים תמימות במהלכו בצע ברי סחרוף יחד עם ההרכב הקופצני והפעיל שלו שורה ארוכה של שירים המהווים את תעודת הזהות המוזיקלית שלו, עם שני סטים של הדרן מרשימים כל אחד בפני עצמו, עם ביצוע מחווה לשיר "למה לי לקחת ללב" של אריק איינשטיין (שממש מטרים ספורים מכאן שיחק לפני שנים רבות את הסצנה הידועה עם "הפוך גוטה, הפוך") וביצועי סולו של שי צברי שביקש להעיף את הקהל לשמיים.
ברי, על בלוריתו הכסופה, אוחז בגיטרת ה- Gretsch האדומה שלו, אותה החליף בהמשך לזמן קצר בגיטרה אקוסטית ובשיר שהפך להמנון "כמה יוסי" לגיטרה Fender Telecaster הישנה והטובה, מהווה מעין משיח לרגע של כל הקהל המצטופף אל מול הבמה, כעדת מאמינים אדוקה המכירים כל מילה וצליל מהליין אפ ההולך ומתקדם לאורכו של הערב, אין עליו, כל השנים הרבות שהוא באותה עמדה ומחדש בכל פעם מחדש, נותן לך תחושה שהפעם זה המופע המיוחד באמת, עם חיוך שלא מש מפניו, הוא מכיר ונוקב בשמות חלק מהמעריצים השרופים, את זה הוא מברך ליום הולדתו, לשנייה הוא מודיע לדאוג שלא יטעה במילות השיר, לשלישי הוא מושיט יד תוך כדי המופע, סוג של מועדון קבוע ההולך אחריו לכל מקום, מי צריך מנהיג כשיש את ברי…
המופעים המלאים הבאים יתקיימו בתאריך 9.10.2014 באמפי שוני ובתאריך 16.10.2014 בקיבוץ חצור.
לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע
