יום שישי, ספטמבר 11, 2026

עידן, יא חביבי

מופע אקוסטי, עידן חביב, המקום, מרכז תרבות ורוח, ליל חמישי 10.07.2014, מלווה – עדי רותם. נכח תיעד ומדווח – יובל אראל. הכתבה מתפרסמת גם ב"מגפון" עיתון ישראלי עצמאי.

עידן חביב, מוזיקה ושירה בליל מלחמה. צילום: יובל אראל
עידן חביב, מוזיקה ושירה בליל מלחמה. צילום: יובל אראל

ליל חמישי, בדרך כלל ערב המציין את תחילת חגיגות סוף השבוע, מאופיין במופעים רבים, חשובים יותר או חשובים פחות, אבל, כאשר מלחמות כן קורות בקיץ, הכל מתהפך, למן שעות הבוקר מתחילות להפציע הודעות וידיעות על ביטולן או דחייתן של הופעות שונות, בגוש דן, בפריפריה, קיסריות, שוניות, האנגרים, הכל הולך ומתבטל, חלק מהן בשל החשש לשלום הציבור, חלק לא מבוטל בשל הענות מוקדמת מאוד חלשה של רוכשי כרטיסים, ככה זה, כשהתותחים יורים, המוזות שותקות, יותר נכון הרצון להתענג על מוזיקה הולך ופוחת, הרוב הדומם נצמד לטמבלויזיות, צורך את החדשות ולהג הברבורים של המומחים לכלום ולשום…

רק פנס אחד דולק לו, ברנר 5, פעם אימפריה של תנועת העבודה בתל אביב, בית מועצת הפועלים העירונית מיסודה של הסתדרות העובדים, מעוז אדום, גם משרדי הפועל תל אביב, מועדון הספורט של הסוציאליסטים, שכן במקום, אך תמורות הזמן עושות את שלהן, ההסתדרות מתפרקת מנכסיה, הבניין נמכר וכיום מתגלגל בדמות "המקום" – בית ומרכז לרוח תרבות ויהדות המנוהל ומופעל בידי צוות של אנשים צעירים, הנטועים עמוק בהוויה הישראלית ומכירים היטב את "קו התפר" שבין הציבור החילוני והדתי, אשר שמו להם למטרה לאפשר מפגש ושיח המעודדים פתיחות, הפריה הדדית והבנה, בין החוויה הפרטית של כל אדם ובין מקורות ההשראה הרוחניים הקדומים שלנו כעם, להסיר את החומות המפרידות בינינו חילוניים ודתיים ולהפוך יחד את המקום הזה למקום של כולנו.

עידן חביב ב
עידן חביב ב"המקום". אקוסטי. צילום: יובל אראל

בין שלל הפעילויות החברתיות המתקיימות ב"המקום" נערכים בו מופעים של אמנים ומוזיקאים מהשורה הראשונה באיכות וערך מוסף, באופן אישי גיליתי את המקום ממש בתחילת הקיץ אך לצערי לא הצלחתי לתפוס את הערב הפנוי ולהשתלב כחלק מהקהל בהופעות במקום.

אמש השלמתי את המשימה, כאמור בעוד רבבות צמודים לחדשות ולדיווחים המשרים דכאון, עשיתי את דרכי ל"המקום", להופעתו של עידן חביב, פעם לוחם ביחידת הקומנדו של חיל הים, כיום  זמר-יוצר, מלחין, פזמונאי, מוזיקאי ושחקן ישראלי.

לקראת השעה עשר וחצי החל המקום להתמלא בקהל רב, רובו נשים ונערות צעירות, מכל הקשת, מבנות עקיבא בחצאיות ארוכות ועד חילוניות בגופיות ומכנסונים, שורות שורות מלאו את האולם במבנה הבאוהאוס הישן, וכן, היו כמה בנים, מעט. מסתבר שעידן חביב הוא סוג של אליל הבנות, אולי הסיבה נעוצה בשיריו בהם יש מעין גוון של מסתורין, השירים נוגעים באהבה, בדידות, עצב, שירה, נשים ודת בפשטות.

עידן ועדי, אקוסטי, המקום. צילום: יובל אראל
עידן ועדי, אקוסטי, המקום. צילום: יובל אראל

המופע שנמשך כשעה ומחצה כלל ליין אפ המציג את שלל להיטי שני אלבומיו לצד חומרים אותם ביצע במסגרת פעילותו בפרוייקט של עידן רייכל, לצדה של יובל דיין באלבום הבכורה שלה ואפילו השיר "מחכה" שהביצוע שלו זכה לחשיפה אדירה לאחר ששימש כליווי לפרסומת לחברת סלולאר…

חביב באמת חביב, שירתו כעין תפילה למרות שתכני שיריו אינם עוסקים ממש באמונה טהורה, יותר בדליית מחשבות מעומק ליבו ומוחו, בפשטות, בצניעות, הוא שקט, רגוע ושלו כאשר הוא פונה אל הקהל ומספר או חושף מכאן או משם מהוויית היצירה המוזיקלית שלו, אומרים עליו ששיריו הם שירי חיילים המתפכחים מאווירת הקרב, הוא משרה אווירה רוגעת, בטחון ואמונה כשהוא ניגש לבצע את שיריו, מלווה עצמו בגיטרה אקוסטית או חשמלית עם תיבת תהודה, לצדו עדי רותם המלווה בגיטרה חשמלית בעת הצורך וחומרים מהמחשב.

באווירה הנוסכת מקסם של תצוגת אורות ותפאורת המקום, גוון קולו המיוחד מושך במסע המוזיקלי הלוקח את קהל הבנות המצטרפות לשירה ומשכיח לרגעים ארוכים את המתרחש בחלקה הדרומי של ארצנו, עידן בעצמו אומר באחת האתנחתות כי עבור מה בעצם נלחמים שם, אם לא למען יכולת העורף להמשיך ליהנות מהחיים ומהתרבות. אז נהניתי.

ובקטנה – בסיומו של המופע, שהשאיר תחושה חזקה של עוד ועוד, מפנה עידן חביב את הקהל לעמדת האלבומים בכניסה ומציין כי אין מחיר לאלבומיו, מתוך אמונה שאמנות צריכה להיות נגישה עד כמה שאפשר, כל אחד ואחת יכולים לשלם כראות עיניהם, חביב הוא יוצר עצמאי, מחויב לאמנות ולא לתעשייה, עידן חביב יופיע בתאריך 6.09.2014 באמפי שוני, מופע חגיגי לציון זהב לאלבומו הראשון.

ליין אפ: לאט לאט, אצבעות דקות, מחכה, כל פעם קצת, לאבד עניין, אם אני בא, דווקא, אין פה מקום, נמלטים, לשתות ולחיות, אמא אבא וכל השאר, אור אדום, כמו כל יום.

הדרן: עד שתחזור, בלילה, עכשיו או לעולם.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידאו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הכי חדשים

Jaffa Fest חוזר, והפעם הוא נשאר לאורך השנה

ג׳אפה פסט - Jaffa Fest, פסטיבל התיאטרון הבינלאומי של תיאטרון גשר, חוזר אל הבמות ביפו. הפעם הוא...

השם כבר עזר: אודיה מסמנת את הנשיות והאמוניות הישראלית החדשה

ארבעה חודשים בלבד חלפו מאז שהזמרת אודיה הוציאה את האלבום המלא ״השם יעזור״. כעת היא חוזרת עם...

אחרית הימים כבר הגיעה, והיא הצחיקה עד כאב

העולם עמד להיגמר, ומדינת ישראל חיפשה פתרון מהיר. לא מקלטים, לא הסכמים ולא תוכנית מדינית. הממשלה קראה...

שלושה ימים, שלושה מחזות זמר

חופשת סוכות הקרובה תקבל בהיכל התרבות תל אביב צליל תיאטרלי במיוחד. התיאטרון העברי ירכז שלוש הפקות מוזיקליות...

שנה שנייה, במה גדולה יותר: תיאטרון toMix חושף רפרטואר חדש

שנה חלפה מאז השקת תיאטרון toMix, והקבוצה כבר מסמנת את היעד הבא. הבוקר חשפו מנהלי התיאטרון את...

בקסטר הבאסטר

איזו צביעות מביכה. המוזיקאי הבריטי בקסטר דיורי (Baxter Dury) מתחזק כבר שנים תדמית של אמן אלטרנטיבי ובועט. כעת...

הערה 1

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

יובל אראל
יובל אראלhttp://yuvalerel.wordpress.com
הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

מבזקים

פטיפון משיקה מועדון חברים חדש למוזיקאים

מאז שהתקליט התמוסס בין רגליו של הדיסק, עולם המוזיקה עבר כמה גלגולים. בהמשך כמעט נעלם גם הדיסק...

פרנק־אן־פורטר עזב את הטירה – טים קארי הלך לעולמו

השחקן והזמר הבריטי טים קארי הלך לעולמו בגיל 80. מנהלתו אישרה כי מת בשלווה בביתו בלוס אנג׳לס....

כששופן פוגש את ריו: אמיתי קורץ מצא את הסמבה שהסתתרה בתוך הקלאסיקה

ישנם רעיונות מוזיקליים שאפשר להסביר במשך דקות ארוכות. אחרים זקוקים לכמה שניות בלבד כדי לגרום לחיוך. קחו...

עוף החול יוצאת מג׳נסיס: הבמה הופכת לפסטיבל עצמאי ב־toX ראשון לציון

יש רגע שבו במה מפסיקה להיות רק במה. היא מפתחת אופי, קהל ואפילו קצב חיים משלה. זה...

איתי לוי מסמן וי על הבארבי

יש במוזיקה הישראלית כמה במות שהשם שלהן מספר סיפור עוד לפני שנדלק האור הראשון. מנורה מסמן כוח...

רעש לבן: שתים עשרה שעות של רוקנרול בקיסריה

הרוק הישראלי לא נעלם, הוא פשוט חיכה למתחם גדול וליום ארוך במיוחד. פסטיבל ״רעש לבן״ מבקש להעניק לו את הבמה הזאת בדיוק. ביום שישי, 9 באוקטובר, המארגנים יפתחו את שערי מתחם Zone Festival בקיסריה. מהצהריים ועד חצות יזרמו שם שתים עשרה שעות של רוקנרול. אנשי toMix אספו לדבריהם את כל מי שמעיר את השכנים. הם […]

לגלות עוד מהאתר הבלוג של יובל אראל

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא