דיווח מהשטח

אנסמבל חולות של מארק אליהו | תרבות וקהילה בבנק הבינלאומי

אנסמבל מארק אליהו פותח את סדרת מופעי התרבות של  "תרבות וקהילה" בבנק הבינלאומי- לשנת 2014 במופע החדש "חולות", חמישי, 30.01.2014. נכח, האזין, תיעד ומדווח – יובל אראל.

מארק אליהו והקמנצ'ה. צילום: יובל אראל
מארק אליהו והקמנצ'ה. צילום: יובל אראל

מטרת הפרויקט הקהילתי של הבנק הבינלאומי – "תרבות וקהילה", הפועל כארבע שנים, לעודד ולקדם יצירה אמנותית איכותית ולהעניק לה הזדמנות לחשיפה בלב תל אביב בפני הציבור הרחב וללא תשלום באודיטוריום בית הבנק הבינלאומי בשדרות רוטשילד 42 ת"א.

המופע הפותח, שהתקיים אמש, הוא הראשון בסדרת מופעים המוקדשים למוסיקה אתנית קלאסית. במופע שתפו פעולה נגן הקמנצ'ה והסאז והמלחין – מארק אליהו ואביו, המלחין ונגן הטאר – פרץ אליהו מלווים באנסמבל "חולות" הכולל את הנגנים אלון אמאנו קמפינו – גיטרה, עוד, שירה, ארז מונק – כלי הקשה, רני לורנץ – בס.

פרסומת

האב והבן לבית אליהו – מוזיקאים בולטים בסצנת מוסיקת העולם בישראל – שתפו פעולה (ביחד ולחוד) עם מוסיקאים רבים בארץ ובחו"ל, בניהם ריטה, עידן רייכל, ברי סחרוף ואחרים.

מארק אליהו, אביו פרץ ושותפו אלון. צילום: יובל אראל
מארק אליהו, אביו פרץ ושותפו אלון. צילום: יובל אראל

מאז ראיתיו ושמעתי לראשונה את צלילי מנגינתו של מארק אליהו במהלך מסיבת עיתונאים לקראת השקת האלבום הפרסי של ריטה בו נטל חלק כנגן ומעבד מוזיקלי, לצד הופעתו במופע אדומי השפתות של ברי סחרוף, ואף במופע אורח אצל אביב גדג', חיפשתי את הדרך להאזין לחומריו המקוריים, ומעבר להצצה פה ושם עם הטריו אליהו, אמנו ולרוז בחפלות אתנו טורקיות בקונטיינר ותצוגות שואו קייס המתנתי להזדמנות לצפות ולהאזין למופע שלם המציג את קטעי המוזיקה מאלבומו האחרון "חולות" שאת מופע השקתו בשלהי הקיץ האחרון החמצתי.

ואכן אמש נפלה בידי ההזדמנות בזכות הפרויקט המצוין של הבנק הבינלאומי, לזכות בשעה ורבע של האזנה לצלילים המופלאים של כלי הנגינה המיוחדים, הסאז והקמנצ'ה, בשורה הראשונה באודיטוריום המרווח ספון העץ, היוו פתיחה איכותית ומצוינת לסוף שבוע מוזיקלי.

פרסומת

מארק אליהו יוצר עם כלי הנגינה הייחודים הללו מנגינות אוריינטליות הלוקחות את המאזין היישר לחולות הסהר הפורה, בין מדבריות חצי האי ערב לבין הררי הקווקז, הקמנצ'ה שלו מהווה מענה מזרחי לכינור סטרדיווריוס מלומד ואינטלקטואלי, פשוט לעצום את העיניים ולרחף בין הצלילים החוזרים ונשנים במונטוניות שאנט שבטי מסתורי, סוג של חווית עולם שמעבר למוכר לאדם המערבי, מארק לוקח את המורשת מבית אבא (פרץ אליהו) השואבת את שורשיה מתרבות שבטית עתיקה ומתעל ומטייב אותה למאה העשרים ואחת, מפצח את הסוד של המוזיקה האוריינטלית.

במהלך המופע  בוצעו יצירות מקוריות מתוך אלבומו החדש של מארק – "חולות", לצד יצירות וותיקות המבוססות על שורשים מוסיקליים עתיקים מאזור מרכז אסיה ופרס ומהמזרח התיכון. רק בנקודה אחת חשתי חסר, המצאות רקדנית בטן, יותר נכון אי הימצאותה, לאו דווקא בסגנון המוכר מזרחי ערבי אלא מהסוג האסיאתי אירופאי, גם בתרבות הפרסית לא היו חסרות רקדניות בטן מסתוריות, שילוב של אחת כזו (ובלי לנקוב בשמות…) הייתה מוסיפה יותר מנופך ומימד לחוויית המוזיקה.

לחצו לצפייה בגלריית תמונות מהמופע

וידיאו

יובל אראל

הייתי שם – כשכיכר מסריק הייתה מרכז חנויות התקליטים בתל אביב, אז כשנדלק הניצוץ שהפעיל את פורטיס לראשונה, שנות השבעים, מועדון הרוק הישראלי בבית לסין והשאר היסטוריה, הייתי שם – כשלהקות האריות, העכבישים ושאר פליטי שנות השישים הרקידו את בני הנוער במרכז ביכורי העתים, אז קראו לזה לתקלט, היום קוראים לזה די ג'י… הייתי שם -כשז'אן ז'אק גולדברג המנוח פקח עיניים לרווחה במופע ההשקה של הקליק בתיאטרון המדרגות ברחוב דיזנגוף בשנות השמונים, הייתי שם – בכל מופעי רוק האצטדיונים שגדשו את פארק הירקון.

לקריאה נוספת

מרגישים צורך לומר משהו בעקבות הקריאה? השאירו תגובה

Back to top button
%d בלוגרים אהבו את זה: